עריכת הדף "כף החיים/אורח חיים/תמט"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


== א ==

א) '''[סעיף א'] חנות של ישראל ומלאי של ישראל וכו'.''' כך היא גירסת רש"י ור' האי אבל ר"ח גורס בהפך. כללא דמילתא דלרש"י ור' האי אזלינן בתר בעל החנות דאם בעל החנות ישראל חמץ שנמצא שם אחר הפסח אסור בהנאה ואם בעל החנות עכו"ם מותר. ולר"ח אזלינן בתר הפועלים דאם הפועלים הנכנסים שם ישראל חמץ שנמצא שם אחר הפסח אסור בהנאה ואם הם עכו"ם מותר בהנאה כמבואר זה בהדיא בדברי רש"י ור"ח יעו"ש.

== ב ==

ב) '''שם. ומלאי של ישראל.''' פת ויין הנמכר בתוכה. רש"י ומביאו ב"י והאחרונים. ועיין לקמן או' ד'.

== ג ==

ג) '''שם. ופועלים הנכנסים וכו'.''' שמשתדלים במכירת הסחורה. טור. לבוש. ר"ז או' א'.

== ד ==

ד) '''שם. אסור בהנאה.''' דלא תלינן ליה בפועלים אלא מן של מלאי היה ושל ישראל הוא. רש"י. ומשמע מדבריו דלא אסור בחנות ומלאי של ישראל אלא בשיש באותו מלאי פת דאיכא למימר דחמץ הנמצא שם מן של מלאי היה אבל אם אין באותו מלאי פת שרי דשל פועלים עכו"ם הוא בודאי ומינה נשמע דלא שרי בחנות ומלאי של עכו"ם אלא בשיש באותו מלאי פת אבל אם אין באותו מלאי פת אסור דכל פועלים ישראל הוא בודאי. ונראה דלגירסת ר"ח נמי ע"כ בשיש במלאי שבחנות פת מיירי שאם לא כן מאי קמ"ל דאזלינן בתר פועלים פשיטא דכיון דבעל החנות אינו מכניס שם חמץ כלל ודאי דשל פועלים הוא. ב"י. מיהו הב"ח כתב דלגי' ר"ח בכל גוונא תלינן בפועלים אבל לרש"י לא תלינן בבעלים אלא א"כ שהסחורה היא פת ויין והט"ז כתב לרש"י פת ויין ולר"ח דוקא סחורה ולא פת יעו"ש. אמנם המאמ"ר השיג על דברי הט"ז הנז' וכתב דגם על דברי הב"ח יש להשיב קצת ודברי מרן ב"י נראין יותר עכ"ל. וכ"כ הלבוש כדברי ב"י דהמחלוקת היא אם סחורה הנמכרת שם היא חמץ כגון פת אבל אם היא מדברים אחרים שאין בהם חמץ לכ"ע אזלינן בתר פועלים יעו"ש. וכ"כ העו"ש. וכן הסכים הפר"ח לדברי ב"י יעו"ש. ולענין דינא דעת הש"ע נראה כדעת רש"י ורב האי שסתם כמותם שהם הרבים. וכ"כ הפר"ח לענין דינא העיקר כגי' רש"י ופירושו והכי גריס הרוקח ומינה לא תזוז דהפי איתא בתוספתא עכ"ל. וכ"פ הר"ז כגי' רש"י ופי' ב"י דאם אין הסחורה של חמץ לכ"ע אזלינן בתר פועלים יעו"ש. ומ"ש הט"ז דבכל גוונא אזלינן לקולא דאין כאן קנס כתב המש"ז דלדברי ר"ח קאמר ולא לדינא יעו"ש אבל מדברי המק"ח או' ב' נראה דלדינא קאמר וכ"מ בבאה"ט סק"ב. ועיין באו' שאח"ז.

== ה ==

ה) '''שם. אסור בהנאה.''' הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ושאר פו' השמיטו לגמרי דינים אלו וכתב הראב"ד בתמים דעים סי' רמ"ה בהגהו' על בעל המאור שלכך השמיט דין זה לפי שיש גי' מחולפות ונקטינן לאיסורא עכ"ל אבל באמת מסתבר למימר איפכא מדהשמיטו הפו' אלו ולא אשמעינן איסור ש"מ דס"ל דיש להתיר מספיקא כדין כל ספק דרבנן. ח"י או' א' וכ"כ הישי"ע והנה"ש או' א' ומיהו עיין בחקת הפסח מה שהאריך בזה והביא מחלוקת הפו' אם בנה"ג אזלינן לקולא או לחומרא יעו"ש. ולענין דינא כבר כתבנו באו' הקודם דעת האחרונים בזה.

== ו ==

ו) '''ובענין''' מ"ש דאם אין שם בסחורה דבר חמץ הולכים אחר הפועלים וא"כ אם היה החנות של עכו"ם והפועלים ישראל חמץ הנמצא שם אסור בהנאה ואעפ"י שכשיצאו הפועלים מן החנות קו"פ בודאי כבר נתיאשו מן החמץ שנפל מהם תוך החנות של עכו"ם שהעכו"ם ימצאהו ויאכלהו וא"כ היה חמץ זה כל ימי הפסח הפקר גמור ולא עברו עליו הפועלים בב"י מ"מ כבר נת' סימן תמ"ח שאף חמץ של ישראל שהפקירו קו"פ אסור בהנאה אחר הפסח. ואם הפועלים הם עכו"ם אעפ"י שהחנות ומלאי של ישראל חמץ הנמצא שה מותר אפי' באכילה. ואעפ"י שכשיצאו הפועלים מן החנות קו"פ בודאי נתיאשו מן החמץ שנפל מהם ונעשה הפקר גמור וכל דבר הפקר המונח ברשותו של ישראל זכתה לו רשותו ונקנה לו אעפ"י כן לא נקנה לישראל חמץ זה שהיה ברשותו כל ימי הפסח משום דאיסורא לא ניחא ליה דליקניה ליה רשותיה כמ"ש בסי' תמ"ח יעו"ש. כ"כ הר"ז או' ג' ועוד עיין בח"מ סי' ר"ס סעי' ה' וסי' רס"ח סעי' ג' בהגה יעו"ש ודוק.

== ז ==

ז) '''שם. אסור בהנאה.''' ואם נמצא חמץ אחר הפסח ולא ידעינן אם הוא של עכו"ם או של ישראל אסור באכילה ומותר בהנאה. מ"א סק"ב. חק יוסף. מק"ח או' א' אבל ח"י כתב דכל ספק חמץ שעבר עליו הפסח מותר אפי' באכילה. וכ"נ דעת הא"א או' ב' וכ"ה דעת הנה"ש או' ב' והישי"ע. וכ"כ הר"ז סי' תמ"ח או' ל' אלא שכתב דבמקום שאין הפ"מ יש לחוש לדברי מ"א אבל בהנאה מותר לד"ה יעו"ש. ואם יש לתלות שנעשה אחר פסח לד"ה שרי אף באכילה כמ"ש באו' שאח"ז. והא דשרי באכילה היינו למי שאינו נזהר מפתן ח"י שם. או כגון שהוא משאר דברים שאינם פת. ישי"ע שם. ועיין לקמן סי' ת"ן או' ז'.

== ח ==

ח) '''ואם''' נמצא במקום עוברי דרכים אזלינן בתר רובא והיינו אחרי רוב המצויים שם באותו מקום ולא אחרי רוב העיר ושווקים. ואם גויים וישראל מצויים בשוה אז הולכים אחר רוב השוק שנמצא שם ואם שוים בשוק אז הולכים אחר רוב העיר. מ"א שם ומחה"ש. ואם הם מחצה על מחצה אז הוי ספק ולדעת מ"א שרי בהנאה ולא באכילה ולדעת ח"י שרי אפי' באכילה כמ"ש באו' הקודם יעו"ש. ואם אפשר לתלות שנעשה לאחר הפסח אפי' במקום שרוב ישראל מצויים שם שרי. מ"א שם. וכ"כ האחרונים.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:כף החיים: אורח חיים]]