עריכת הדף "כף החיים/אורח חיים/תכ"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


== א ==

א) '''[סעיף א'] אבל לא מקוננות וכו'.''' והני מילי לאינש דעלמא אבל לת"ח בין בחוה"מ בין בר"ח חנוכה ופורים מענות ומקוננות כדרכן בחול והני מילי בפניו אבל שלא בפניו לא. ויום שמועה אפי' רחוקה כבפניו דמי, ש"ע יו"ד סי' ת"א סעי' ה' ופ"כ בחכ"א כלל קס"ט או' כ"ה ומ"ש בח"א כלל קי"ח או' ז' דאין לומר קינות והספדים אפי' על חכם בפניו משום דאין לנו ת"ח בזה"ז יעו"ש אפשר דבחכ"א חזר בו ויתבאר עוד מזה לקמן בססי' תקמ"ז בס"ד.

== ב ==

ב) '''[סעיף ב'] אומרין צדוק וכו'.''' בטור הביא פלוגתא דחכמי ורמיזא אומרים אותו דרך הילוך וחכמי מגנצא אין אומרים אותו אלא על אדם גדול והרי"ץ גיאת כתב נהגו מימות זקנים הראשונים שלא לומר צד"ה בר"ח חנוכה ופורים ותלמידי רש"י כתבו בשמו שאומרים צד"ה וקדיש אפי' בחוה"מ יעו"ש והש"ע פסק כתלמידי רש"י משום דכ"ה דעת הרמב"ם כמ"ש בב"י וכתב הרא"ש דטעם תלמידי רש"י לפי שצד"ה קדיש אינו הספד אלא הודאה וקבלת דין שמים יעו"ש. והביאו ב"י וב"ח. וע"כ כיון דאיכא פלוגתא בזה נהרא נהרא ופשטיה ובמקום שאין מנהג ידוע שב וא"ת עדיף.

== ג ==

ג) '''שם. אומרים צד"ה''' והיינו אם עונים כולם כאחת מותר אבל אם אחד מדבר וכולם עונים אחריו אסור. ב"י בשם תשו' הגאונים. עו"ש או' א'

== ד ==

ד) '''וכתוב''' בהג"א בסוף מו"ק בשם א"ז בניסן כל החודש מצדיקין דרך הליכה. מעיוה"כ עד ר"ח חשוון מצדיקין דרך הליכה ושוב או' קדיש אחר קבורתו ונהגי שבע"פ אין מצדיקין ומר"ח סיון עד עצרת מצדיקין דרך הליכה וכן ביום טבוח שהוא אסרו חג של עצרת ור' יואל הנהיג כן כל שבעה לפי שעצרת יש לה תשלומין כל ז' עכ"ל והב"ד ב"י וכתבנו זה לנוהגין כדברי הש"ע אבל לפי מ"ש מור"ם ז"ל בהגה אין מצדיקין בימים הללו אפי' דרך הליכה כיון שאין או' בהם תחנון וכ"כ ח"י סי' תכ"ט או' ז'

== ה ==

ה) '''שם הגה, ואין נוהגין כן''' והטעם משום דלא עדיף מצד"ה של מרע"ה שהוא צו"ץ שאין אומרים. עו"ש או' א' וביום שאין אומרים צד"ה א"צ להעמיד את המת ב' או ג' פעמים כמו שנוהגים כמ"ש ביו"ד ססי' שנ"ח בהגה יעו"ש.

== ו ==

ו) '''שם הגה. ואין נוהגין כן''' אבל מברין את האבל בר"ח וחנוכה ואפי' בחוה"מ. ב"י וכ"כ הלבוש. ועיין לקמן סי' תקמ"ז סעי' ח' וביו"ד סי' ת"א סעי' ד'

== ז ==

ז) '''שם הגה. ואין נוהגין כן''' ואפי' לחכם בפניו א"א צד"ה שהוא תחנה אלא דורשין עליו אם הוא בר הכי ואו' קדיש אחר הדרשה. לבוש סי' תר"ע סעי' ג' וסי' תרצ"ו סעי' ג' מ"א סי' זה סק"א א"ר או' ב' ועיין לעיל או' א' ולקמן ססי' תקמ"ז

== ח ==

ח) '''שם בהגה. וכן בכל הימים וכו'.''' ושמעתי מזקן א' שהעיד שהיה בק"ק קראקא בשנת של"ג שנפטר רמ"א ז"ל ביום ל"ג לעומר והיו מסופקים אם לומר צד"ה ועמד אדם חשוב א' והעיד ששמע מפי רמ"א ז"ל שי"ל צד"ה על אדם גדול ותכף אמרוהו על רמ"א בקול רם ונראה לסמוך ע"ז בימים שאין בהם תחנון כגון ל"ג בעומר או ט"ו באב ושבט דאינם מועד אבל לא בר"ח חנוכה ופורים וחדש ניסן דאלו יש בהם איסור מדין התלמוד. ט"ז סק"א. מיהו הא"ר או' ב' כתב על דברי הט"ז הנ"ז דליתא דניסן אינו אלא מנהג וכן בין יוה"כ לסוכות ומר"ח סיון עד שבועות אבל אסרו חג וט"ו באב וט"ו בשבט מוזכר בש"ס ואפי' בל"ג בעומר נראה דאין לסמוך אלא לגדול הדור כמו רמ"א יעו"ש וא"כ לפי דבריו דאין לסמוך ע"ז כ"א בימים שהם ממנהגא ולא נזכר בש"ס כמו ניסן ובין יוה"כ לסוכות ומר"ח סיון עד שבועות אבל בט"ו באב ושבט ואסרו חג שמוזכר בש"ס אין אומרים ואסרו חג היינו של שבועות אבל של פסח וסוכות דאינו אלא ממנהגא אומרים וכמ"ש הא"ר שם לחלק יעו"ש. אמנם מ"ש דניסן אינו אלא מנהג זה אינו שהרי נזכר בפ' בתרא דמ"ס והביאו הטור וב"י לקמן סי' תכ"ט וע"כ נראה דבניסן נמי יש להחמיר וכמ"ש הט"ז.

== ט ==

ט) '''שם בהגה. וכן בע"ש אחר חצות.''' וה"ה בעיו"ט אחר חצות אין אומרים. ש"כ ביו"ד סי' ת"ב סק"ג. מש"ז או' א' וכן ערב ר"ה וערב יוה"כ אחר חצות י"ל דחשובים כרגלים ואין אומרים אבל קודם חצות י"ל דאו' כמו ע"ש א"א או' א'

== י ==

י) '''שם בהגה, וכן בע"ש אחר חצות.''' אבל בער"ח וחנוכה או' אפי' אחר חצות. לבוש יו"ד סי' ת"א סעי' ו' ש"כ שם. ונראה דה"ה בערב פורים א"ר או' ב' א"א או' א' ויראה כ"ש ערב ט"ו שבט ול"ג בעומר וכו' ומיהו אם התפללו ערבית מבע"י י"ל דאין אומרים מש"ז שם.

י) '''בפראג''' אין או' אחר חצות בער"ח א"ר שם וכן בפפדא און או' ער"ח אחר חצות א"א שם ומיהו עיין ח"י סי' תכ"ט או' ז' שכתב דבפראג אומרים בער"ח אחר חצות יעו"ש ואפשר דיש כך ויש כך וכל אחד כתב לפי מה שראה או שמע.

== יא ==

יא) '''שם בהגה. ולא צד"ה''' שיש בו סוד שלא להגביר הדין וכיון שא"א צד"ה גם קדיש א"א שאין הקדיש אלא בשביל פסוקי צד"ה לבוש. ביו"ד סי' ת"א סעי' ו' ועיין לעיל או' ז'.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:כף החיים: אורח חיים]]