עריכת הדף "כף החיים/אורח חיים/שמה"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


== א ==

א) '''[סעיף א'] ארבע רשיות לשבת וכו'.''' הוצאה והכנסה מרשות לרשות {{ממ|היינו מרה"ר לרה"י או מרה"י לרה"ר}} מלאכה מאבות מלאכות היא. ואעפ"י שדבר זה עם כל גופי התורה מפי משה מסיני נאמרו הרי הוא אומר בתורה איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש ויכלא העם מהביא הא למדת שההבאה מלאכה קורא אותה. וכן למדו מפי השמועה שהמעביר ברה"ר מתחלת ד' לסוף ד' הרי הוא כמוציא מרשות לרשות וחייב. הרמב"ם פי"ב דין ח' וחילוק רשיות איזו דאורייתא ואיזו דרבנן כתבם הש"ע לקמן רסי' שמ"ו יעו"ש והטעם בסוד כי המוציא מרה"י לרה"ר גורם להמשיך ניצוצי קדושה שכבר הובררו אל בחי' הקלי' שהם רה"ר והמכנים מרה"ר לרה"י כביכול גורם שהשכינה תרד בשבת אל מקום הקלי' שהם רה"ר ותברר מהם להעלותם למעלה לרה"י וזהו פגם גדול כמבואר בע"ח שי"א סוף פ"ז יעו"ש:

== ב ==

ב) '''שם. ארבע רשיות לשבת וכו'.''' והא דלא קתני ה' רשיות דהא קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה הזורק מרה"ר לתוכו או איפכא חייב ואין מטלטלין בו אלא בד"א. י"ל דההיא הה"י גמור אלא לענין דאין מטלטלין בו אלא בד"א עשאוה ככרמלית והרי כבר שנה רה"י וכרמלית ולהכי נמי לא תני חצר שלא עירבו. תו' שבת ו' ע"א:

== ג ==

ג) '''שם. וכרמלית.''' בירושלמי בריש שבת תני ר' חייא כרמל רך ומל לא לח ולא יבש אלא בינוני ה"נ כרמלית אינו לא כרה"י ולא כרה"ר. תו' שם. ורש"י פי' {{ממ|שבת ג' ע"ב}} כרמלית לשון יערו וכרמלו {{ממ|ישעיה יו"ד}} שאינו לא הילוך תמיד לרבים ולא תשמיש רה"י. והרמב"ם פ"א דשבת בפי' המשנה כתב כרמלית כאשה אלמנה שאינה בתולה ולא בעולת בעל ויהיה אמתת השם כארמלית. וכ"כ הר"ן שם:

== ד ==

ד) '''[סעיף ב'] איזה רה"י מקום המוקף מחיצות וכו'.''' היינו ד' מחיצות או' ג' מחיצות וברביעית לחי או קורה ואז הוי רה"י גמורה שמותר לטלטל בתוכה אפי' מדרבנן אבל אם יש בה רק ג' מחיצות וברביעית לא יש לא לחי ולא קורה לדעת הרמב"ם פי"ד דין ד' הוי כרמלית אבל לדעת שאר פו' הוי רה"י והזורק מרה"ר לתוכה חייב כמבואר בב"י יעו"ש. ועיין באו' שאח"ז ולקמן רסי' שס"ג:

== ה ==

ה) '''שם. מקום המוקף מחיצות וכו'.''' משמע מדברי הפו' דכשיש שני מחיצות ולחי הוי רה"י דאורייתא כדאיתא בעירובין דף י"ב דלחי משום מחיצה וכ"כ הרא"ש פ"ק דסוכה. ואם עושה ד' דיומדין בד' זויות כמו פסי ביראות {{ממ|היינו כל דיומד גבהו עשרה טפחים ורחבו שני אמות אמה מצד זה ואמה מצד זה ובין דיומד לדיומד לא יהיה יותר מי"ג אמות ושליש. מחה"ש}} הוי רה"י דאורייתא כדאיתא בעירובין דף ך' תל שהוא משופע והוא מתלקט גובה עשרה מתוך הילוך ד"א הוי רה"י ואם מתלקט גובה יו"ד מתוך הלוך ה' אמות ניחא תשמישתיה והוי רה"ר אם עומד שם. נעץ קנה גבוה יו"ד ברה"ר ובראשו טרסקל {{ממ|סל}} רחב ד' לא אמרינן גוד אחית מחיצתיה דהו"ל מחיצה שהגדיים בוקעים בה {{ממ|ר"ל ואינה מחיצה}} אבל הטרסקל עצמו אם גבוה יו"ד ורחב ד' הוי רה"י {{ממ|כן הגיה תו"ש ומחה"ש}} הגם מה שתחתיו הוי רה"ר. עמוד גבוה יו"ד ורחב ד' ואין בעיקרו ד' אפי' ליכא בקיעת גדיים {{ממ|שאין דרך להתחכך בו ולעבור תחת שיפועו שאיני אלא מעט, רש"י}} לא הוי תחתיו רה"י אלא על גביו תו' שבת צ"ט. מ"א סק"א ר"ז ואם עיקרו של העמוד רוחב ג' אף תחתיו רה"י א"ר או' ה' ביאורי הגר"א. והוא מתו' שבת ק"ב ע"ש והיינו אם אין ברוחב ראש העמוד כ"א ד' אבל אם יש ברוחב ראשו ג"ט יותר מעיקרו לא הוי תחתיו רה"י משים דהו"ל מחיצה שהגדיים בוקעים בה ואינה מחיצה.

== ו ==

ו) '''שם גבוהות עשרה טפחים וכו'.''' לאפוקי דאם הם פחותים מעשרה טפחים אפי' התוך רחב הרבה לאו רה"י הוא. עו"ש או' ב':

== ז ==

ז) '''שם. מחיצות גבוהות וכו'.''' ופרוץ כעומד שרי כדלקמן סי' שס"ב סעי' ט' יעו"ש:

== ח ==

ח) '''שם ויש בו ארבעה טפחים וכו'.''' דהכי אגמרינן הלכתה למשה מסיני דבפחות לא הוי רשות בפ"ע ובד' ויותר הוי רה"י. לבוש:

== ט ==

ט) '''שם. ויש בו ארבעה טפחים וכו'.''' הט"ז סק"ב נסתפק אי עובי המחיצות מצטרף לד' טפחים והב"ח והמ"א סק"א פשיטא להו דאינו מצטרף והמו"ק דחה דבריהם וכתב דהוא מפורש בדברי הראשונים דאם המחיצות בריאות להשתמש עליהן ע"י הנחתי דף עליהן מצטרפין יעו"ש. והביאו מחב"ר או' א' וכ"כ א"ר או' ג' וכתב דכ"ה דעת הש"ע ומ"ש בסעי' י"ט דמשמע דאין מצטרפין מיירי בחלושין יעו"ש. אמנם החמ"מ או' א' כתב דדוקא ע"ג דאם מניח עליה מידו ומשתמש ביה הוי רה"י אבל לשוויי רה"י תוך החלל גופיה להתחייב המוציא מרה"ר לתוכו או מתוכו לרה"ר אז ודאי בעינן שיהיה במקום המוקף ד' על ד' לבד עובי המחיצות יעו"ש. וכ"כ באבן העוזר. תו"ש או' ג' מש"ז או' ב' וכ"ה דעת האחרונים. ועיין לקמן או' י"א:

== י ==

י) '''שם. או יותר.''' אפי' כמה מילין אם הוקף לדירה ואם לא הוקף לדירה מדאורייתא הוי רה"י ומדרבנן הוי כרמלית אם הוא יותר מבית סאתים כמבואר לקמן סי' שמ"ו סעי' ג' ורס"י שנ"ח יעו"ש:

== יא ==

יא) '''שם. וכן חריץ עמוק עשרה וכו'.''' ואעפ"י שהוא עומד ברה"ר אם יש בו שיעור זה הוי רה"י כמ"ש לקמן סעי' י"א אבל אם אינו עמוק עשרה הוי כרמלית ואם עמוק יו"ד ואינו רחב ד' הוי מקום פטור וה"ה בתל אם אינו גבוה יו"ד הוי כרמלית ואם אינו רחב ד' הוי מקום פטור כמבואר לקמן סעי' י"ד וי"ט יעו"ש:

== יב ==

יב) '''שם. וכן תל גבוה עשרה וכו'.''' משום דאמרינן מד' צדדין גוד {{ממ|פי' חתוך מלשון גודו אילנא}} אסיק פני המחיצה על ראשו ונמצא ראשו מוקף מד' צדדין וחללו ד' ב"י. וזהו דבר שהוא הלכה למשה מסיני. לבוש.

== יג ==

יג) '''שם הגה.''' י"א דבעינן באלו ד' על ד' הן ואלכסונן וכו' פי' דהם מפרשים בכל מקום דאמרינן שצריך ד"א פירוש אלכסון של ד"א והרי הוא ה' אמות ושלשה חומשין לפי השיעור דק"ל דכל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא. עו"ש או' ב' אמנם הלבוש השמיט דברי הגה הנז' וכתב א"ר או' ד' דיפה עשה שהשמיטו כי מבואר מפרש"י בעירובין דף נ"א דדוקא בסי' שמ"ט במעביר ברה"ר דליכא למיתב פיאות הוא דבעינן הן ואלכסונן אבל הכא בד"א סגי וכתב שכ"מ מכמה פו' יעו"ש. וכ"כ הר"ז בקו"א או' א' וכ"פ בביאורי הגר"א.

== יד ==

יד) '''[סעיף ג'] על גביהם רה"י וכו'.''' דכיון שהם עושים ע"י היקף שלהם את הקרקע המוקפת רה"י שהיה כרמלית קודם לזה קל וחומר שהם עצמם יהיו רה"י. ט"ז סק"ג. והוא מהגמ'.

== טו ==

טו) '''שם. על גביהם רה"י וכו'.''' מכאן יש ללמוד היתר טלטול בתוך החומה שלעיר וכ"כ מדאמרינן בגמ' {{ממ|פסחים פ"ה ע"ב}} החלונות ועובי החומה כלפנים כס"א או' ב'.

== טז ==

טז) '''[סעיף ד'] חורין שבכתלי רה"י וכו'.''' היינו אפי' אם הם מפולשים מעבר לעבר לרה"ר דינם כרה"י. עו"ש או' ד' תו"ש אר ז' ר"ז אר ח' ח"א כלל מ"ז או ז' וכתב המ"א סק"ב דאפי' הם למטה מעשרה טפחים דינם כרה"י ומ"ש התר {{ממ|שבת ז' ע"ב}} דלמטה מיו"ד שייך לר"ה היינו לפי הס"ד ודלא כעו"ש עכ"ל והביאו התו"ש והר"ז שם. וכ"כ א"ר או' ח' בשם ס' עה"ק לרשב"א. אמנם בשם, רי"ו כתב דאם החורים מעבר לעבר שבתוכל דהיינו נגד רה"י ונגד רה"ר אם הוא למטה מיו"ד דינה כחורים שברה"ר למעלה מיו"ד הם כרה"י וכתב דלמ"א ועו"ש אשתמיט כל זה יעו"ש. וכן הרב נתיב חיים השיג על המ"א בזה וכתב דלמטה מיו"ד לא הוי רה"י יעו"ש. וכ"כ בביאורי הגר"א. וכ"כ השש"א וגם כתב דמ"ש הא"ר דהרשב"א חולק ליתא דהרשב"א מיירי באין פתוחין אלא לרה"י יעו"ש ועיין באו' שאח"ז.

== יז ==

טוב) '''שם הגה. ואם הם כלפי חוץ וכו'.''' נידונין לפי גבהן ורחבן וכו' והיינו אם יש בהם ד' על ד' וגבוהין יו"ד רה"י ואם יש בהם ד' על ד' ואין בגבהן יו"ד הוי כרמלית ואם אין בהם ד' על ד' הוי מקום פטור ואפי' גבוהין י"ט ובלבד שיהו גבוהין מן הארץ שלשה שאם אין גבוהין ג' הוי כלבוד וכרה"ר חשיבי טור לבוש סעי' י"ג תו"ש או' ח' ואו' כ"ו ועיין לקמן סעי' י"ג.

== יח ==

חי) '''שם בהגה. ואם הם כלפי חוץ וכו'.''' ואם היו אותם חורים בין ב' חצירות הרי הוא באויר ששתי רשיות שולטין בו ואסור לכל אחד מהם להשתמש בו אם לא עירבו. פת"ע או' ו'.

== יט ==

יט) '''אילן''' גבוה יו"ד ורחב ד' וכלכלה תלויה בו ושוה לגבי אילן הוי הכלכלה חורי רה"י ואף בשולי הכלכלה שעמוק יותר מג' הוי רה"י ואף דגדיים בוקעים תחת הכלכלה דבחורי רה"י אין לחוש אם גדיים בוקעים בו עירובין ל"ג ע"א ותו' שם. הגרע"א. פת"ע שם. ועיין לעיל סי' של"ו סעי י"ג ובדברינו לשם או' ח"פ:

== כ ==

ך) '''[סעיף ה'] אויר רה"י וכו'.''' ואם נעץ קנה ברה"י ע"ג הוי רה"י. מ"א סק"ג. ור"ל דאם זרק מרה"ר ונח ע"ג אותו קנה חייב. ואע"ג דלא נח ע"ג מקום ד' אמרינן רה"י כמאן דמלא דמי וכאלו נח ע"ג מקום ד' כ"כ הת"ו {{ממ|שבח ח' ע"א ד"ה אמר אביי}} וכ"פ הרמב"ם פי"ד דין י"ז. וכ"כ שם המ"מ דברה"י אע"ג דבעינן עקירה מע"ג מקום ד' הנחה ע"ג כל שהוא הוי הנחה יעו"ש. והב"ד המחה"ש. וכ"כ הער"ה או' א' מיהו הא"א או' ג' הניח בצ"ע דאפשר דאינו חייב הזורק ע"ג מרה"ר כיון דאין ברחבו ד' יעו"ש אמנם מסתמיות דברי האחרונים משמע דחייב כדברי פו' הנ"ז ועיין לקמן סי' שמ"ו או' ח"י:

== כא ==

כא) '''שם. הוא רה"י וכו'.''' וכל מה שברה"י נידון כרה"י בין גבוה בין נמוך בין רחב בין קצר שכן דרך לבנות ברה"י עליות זו למעלה מזו קטנים וגדולים ב"י סוף הסי' לבוש. ר"ז או' ט':

== כב ==

כב) '''[סעיף ו'] אפי' כלי וכו'.''' פי' אפי' עומד ברה"ר. וכן עמוד ברה"ר גבוה יו"ד ורחב ד' דהוי כרה"י עולה עד לרקיע אף שאין לו מחיצות ניכרות למעלה {{ממ|עה"ק}} ואפי' נעץ בראשו יתד או' יתדות בין גבוהין ג' בין אין גבוהין ג' לעולם הוי רה"י וכ"פ הב"ח. וכן הסכימו הפו' במגיד שם ודלא כעו"ש ססי' זה. א"ר או' י"א:

== כג ==

כג) '''שם. אפי' כלי וכו'.''' וכלי שאין גבוה יו"ד העומד ברה"ר אין לו דין כרמלית אלא הוי כמו רה"ר דאין כרמלית בכלים {{ממ|רש"י שבת ח'}} אבל בכלי המחובר לקרקע הוי כרמלית. ת"ו דף י"א. מ"א סק"ד. א"ר שם. תו"ש או' יו"ד ואם הכלי עומד בכרמלית הרי הוא כרמלית תו"ש שם:

== כד ==

כד) '''וכתב''' באבן העוזר דמדאורייתא כלי העומד ברה"ר הוי מקום פטור אך דרבנן לא גזור למהוי כרמלית בכלי אבל ודאי מה"ת לא גרע מקוצים וצואה כמ"ש סעי' יו"ד דכל הדברים מבטלין מתורת רה"ר כל שגבוה ג' ולא גרע כלים מהם ויצא מזה לדינא דשרי להוציא חפץ מרה"י ולהניחו ע"ג כלי העומד בכרמלית לפני פתח רה"י בין שהכלי רחב ד' בין שאין רחב ד' אבל צריך שלא יהא גבוה י' אבל כשגבוה י' אם הוא רחב ד' הוי רה"י עכ"ד ומיהו עיין א"א או' ד' וישי"ע או' א' ור"ז או' יו"ד שמצדדין בזה אם הכלי עומד ברה"ר ואינו גבוה יו"ד אי הוי רה"ר או מקום פטור יעו"ש וכ"כ ח"א כלל מ"ט או' ח' דהוי רה"ר יעו"ש וע"כ יש להחמיר:

== כה ==

כה) '''שם. אם יש בו לרבע ד' וכו'.''' וכוורת עגול צ"ל ששה כדי לרבע ד' על ד' רש"י שבת ח' ע"א יעו"ש. וכותלי הכלי אם מצטרפין לרוחב ד' עיין לעיל או' ט' אבל שולי הכלי מצטרפין לגובה יו"ד. כ"כ הת"ו שם:

== כו ==

כו) '''שם הוי רה"י.''' בתוכו ועל גבו עד לרקיע. ר"ז או' יו"ד ונעץ קנה נוהג גם בכלי. א"א או' ד' ועיין לעיל או' ך':

== כז ==

כז) '''שם הוי רה"י.''' ואפי' עומד באויר כעגלה העומדת על גלגלים וכן בכלים העשויים בכפרים לייבש הגבינות ותלוי על עץ גבוה אעפ"י שתחתיו רה"ר מ"מ בתוך הכלי ועל גביו הוי רה"י. ח"א כלל מ"ז או' ו':

== כח ==

כח) '''[סעיף ז'] איזה רה"ר רחובות וכו'.''' כדתניא פ"ק דשבת {{ממ|ו' ע"א}} ואיזו היא רה"ר סרטיא ופלטיא גדולה ומבואות המפולשין ופרש"י סרטיא מסילה שהולכין בה מעיר לעיר פלטיא רחבה של עיר ששם מתקבצים לסחורה ומבואות של עיר רחבים ט"ז אמה המפולשים משני ראשיהם לפלטיא עכ"ל ומביאו ב"י. ועיין לקמן או' ל"ה

== כט ==

כט) '''שם רחובות ושווקים הרחבים''' ט"ז אמה על ט"ז אמה טור. לבוש. ר"ז או' י"א. ור"ל לאפוקי רחבן או ארכן פחות מט"ז דאינו רה"ר לכ"ע אבל אם הם ארוכים הרבה ורחבן כנז' פשיטא דהוי רה"ר כמבואר לקמן

== ל ==

ל) '''שם. הרחבים ט"ז אמה.''' דילפינן לה ממשכן דמקום הילוך העגלות היה ט"ז אמה כדאיתא בשבת צ"ט ע"א ועיין בפירש"י שם וע"כ אם היה פחות מזה הוי כרמלית. ואלו האמות אומדין באמה בת ששה טפחים מצומצמות כמ"ש בעירובין דף ג' בסופו ופסקו הרמב"ם סוף פי"ז יעו"ש.

== לא ==

לא) '''שם ואינם מקורים.''' אבל אם הם מקורים לאו רה"ר הם לפי שאינו דומה לדגלי מדבר. ב"י בשם הה"מ. ורה"ר המקורה הרי הוא כרמלית כמ"ש לקמן סעי' י"ד:

== לב ==

לב) '''שם אם הם מפולשים משער לשער''' פי' שהשערים מכוונים זה כנגד זה ויש לאותו דרך המכוון משער לשער כל דין רה"ר. מ"א סק"ו. תו"ש או' י"ג ר"ז או' י"א ואם יש חילוק בזה בין עיר של יחיד לעיר של רבים עיין לקמן סי' שצ"ב:

== לג ==

לג) '''שם הגה ואין דלתותיו נעולות בלילה.''' כ"כ הטור. וכן סתם הש"ע לקמן סי' שס"ד סעי' ב' אלא שהביא שם דעת י"א שיהיו ראויות לנעול יעו"ש:

== לד ==

לד) '''שם בהגה ואין דלתותיו נעולות וכו'.''' ואם דלת אחד נעול מבטל ג"כ רה"ר כיון דלא הוי מפולש. ט"ז סק"ח וכ"כ המ"מ {{ממ|פי"ז דין יו"ד}} בשם הרשב"א וכ"מ בתו' עירובין ו' ע"ב ד"ה והאמר רבה בשם ר"י יעו"ש אבל לפירש"י שם בעינן ב' דלתות נעולות דדלת אחד לא חשיב כמחיצה גמורה ולכן בעינן ברביעית נמי דלת וכ"מ בהרי"פ והרא"ש כמ"ש המ"א סי' שס"ד סק"ב יעו"ש. וכן התו"ש בסי' זה או' י"ד השיג על הט"ז וכתב דנעלם ממנו דברי השו"ע בסי' שס"ד דדלת אחד לא מקרי מחיצה יעו"ש וכ"כ הר"ז בסי' שס"ד או' ד' ח"א כלל מ"ט או' א' ועיין עוד לקמן סי' שס"ד או' י"ב:

== לה ==

לה) '''שם בהגה. ואין דלתותיו נעולות וכו'.''' ופלטיא אפי' דלתות המדינה נעולות בלילה תורת רה"ר עלוה הרשב"א בס' עה"ק וכתב עליו ח"צ בתשו' סי' ל"ז שזה דעת ר' אפרים שהוזכר בס' המאור וסברא נכונה היא יעו"ש. אבל בס' הבתים כ"י הביא סברת הרשב"א הנז' וכתב עלה ויש מי שאומר דכל עיר שיש לה חומה ודלתותיה נעולות כל מה שבתוכה יצא מדין רה"ר וזה נראה עיקר עכ"ל. ברכ"י או' א' ובשיו"ב או' ב':

== לו ==

לו) '''שם. בהגה. ואין דלתותיה נעולות וכו'.''' אבל אם ננעלות אמרינן בערובין ק"א דהוי כרמלית ולאו דוקא כרמלית אלא דהוי כחצר שלא עירבו דדינא כרמלית. שש"א וכ"מ מפירש"י שם. ועיין עוד לקמן סי שס"ד או' י"ד:

== לז ==

לז) '''שם. וי"א שכל שאין ס' רבוא וכו'.''' ולפי הכלל המסור בידינו דסברא העיקרית כותבה בסתם נראה לי דס"ל כהרמב"ם ז"ל דאעפ"י שאין ס' רבוא בוקעין בו הוי רה"ר. וגם משאת בנימין בסי' צ"ב כתב דמי יקל ראשו כנגד המחמירין ואפי' המקילין לא סמכו לעשות מעשה ע"כ שכנה"ג בהגב"י או' ג' וכ"כ התו"ש או' מ"ו דדעת הש"ע להלכה כסברא ראשונה שכתב בסתם ומ"ש הש"ע בסי' ש"ג סעי' ח"י דלדידן רה"ר שלנו דינו ככרמלית בשם י"א כ"כ וליה לא ס"ל ומ"ש המ"א בכאן סק"ז על דעת הי"א דכ"פ בש"ע סי' ש"ג וגם בסי' י"ג סק"ו כתב ג"כ הכי ליתא יעו"ש. וכ"כ הברכ"י או' ב' ובספרו מחב"ר או' ה' יעו"ש, וכבר הארכנו קצת בזה לעיל סי' י"ג או' ז' קחנו משם. מיהו במקום שיש עוד צד להקל משמע דלכל אפו' הנ"ל יש לסמוך על סברא אחרונה. א"ר או' י"ד.

== לח ==

לח) '''וכתב''' הט"ז סק"ו דבפי העולם מורגל עכשיו שאין לנו רה"ר והוא כדעת הי"א והם רבים וכו' וע"כ המחמיר יחמיר לעצמו ואין בידו למחות במה שנוהגין עכשיו כאותן הרבים שמקילין עכ"ל, וכ"כ הר"ז או' י"א דע"פ דברי י"א הללו נתפשט המנהג במדינות אלו {{ממ|ר"ל בערי אשכנז}} להקל ולומר שאין לנו עכשיו רה"ר גמורה ואין למחות בידם שיש להם ע"מ שיסמוכו וכל יר"ש יחמיר לעצמו עכ"ל וכ"כ ח"א כלל מ"ט או' י"ג. מיהו אם ימצא איזה מקום שרחב ט"ז אמה ועוברים בו ס' ריבוא בכל יום פשיטא דהוי רה"ר לכ"ע גם בזה"ז. ועיין לקמן סי' שס"ב או' פ"ב:

== לט ==

לט) '''שם. וי"א שכל שאין ס' רבוא וכו'.''' דלא דמי לדגלי מדבר. רש"י עירובין נ"ט ע"א ומביאו ב"י ואע"ג דהיו שם ג"כ נשים וטף וערב רב י"ל דלא גמרינן ממשכן אלא מילתא דכתיבא במספר, תו' עירובין ו' ע"א. ועין בא"א מהגה"ק שכתב דלכאורה י"ל דבעינן ס' רבוא ישראל דוקא אבל משמעות הש"ס והפו' אינו כן יעו"ש. א"ח או' ח':

== מ ==

מ) '''שם. עוברים בו בכל יום וכו'.''' וכ"כ הלבוש. ר"ז או' י"א:

== מא ==

מא) '''[סעיף ח'] ומתקצרין בקצתן ואין בהם ט"ז אמה.''' כ"ה הלשון בב"י ובהמ"מ פי"ד דין א' וכ"כ הלבוש ר"ז או' י"ב. ח"א כלל מ"ט או' ג' ועיין בביאורי הגר"א ודו"ק:

== מב ==

מב) '''שם. ומתקצרין בקצתן וכו'.''' ומטעם זה כתב הרשב"א דמבואות המפולשים לרה"ר {{ממ|משני ראשיהם. ר"ז}} ואורכן לאורך רה"ר אעפ"י שאין ברחבן ט"ז אמה הרי הם רה"ר דהאי נמי כמבוי שנתקצר הוא. ומביאו המ"מ שם. תו"ש או' ט"ז. ר"ז שם. ח"א שם. ומשמע אפי' אין ברחבן י"ג אמות ושליש אבל לפי דיעה שבסעי' שאח"ז דבעי י"ג אמות ושליש נראה דה"ה לכאן אלא די"א דשם איירי אעפ"י שמפולשים לרוחב רה"ר כמ"ש לקמן או' מ"ט יעו"ש. ועיין או' מ"ה ודוק:

== מג ==

מג) '''שם. ואין בהם ט"ז אמה וכו'.''' שאי אפשר לרה"ר להתלקט במלקט, המ"מ שם בשם הרשב"א ומביאו ב"י:

== מד ==

מד) '''שם. י"א שאם ארכן לאורך רה"ר וכו'.''' הא דכתב זה הש"ע בלשון י"א לפי שכתב המ"מ שם על דברי הרשב"א הלזו דסברא זו כשארכן לאורך רה"ר הרי הן כמוהו אעפ"י שאין ברחבן ט"ז אמה היא סברת התו' ואינה מוכרחת בגמ' יעו"ש ומביאו ב"י:

== מה ==

מה) '''שם. שאם ארכן לאורך רה"ר וכו'.''' אבל אם היה ארכן מפולש לרוחב רה"ר אין זה רה"ר, מ"מ שם בשם הרשב"א ומביאו ב"י. ר"ז שם. ח"א שם ור"ל כשבני רה"ר צריכין לעבור מצד זה דרך המבוי עד שיגיעו לצד רה"ר השני זה קרוי לאורך רה"ר אבל אם אפ' לעבור דרך המבוי אלא הולכים כנגד מצד המבוי זה קרוי לרוחב רה"ר כמבואר בח"א שם:

== מו ==

מו) '''[סעיף ט'] מבואות הרחבים י"ג אמות ושליש וכו'.''' אע"ג דרוחב רה"ר הוא ט"ז אמות כמו שהיה בין העגלות במדבר מ"מ כאן ששני ראשיהם הם לרה"ר הוי זה ג"כ רה"ר. וטעם לשיעור זה הוא כמו שמצינו בפסי ביראות שהיה בין כל פס לפס שיעור זה דהיינו כשיעור שיוכלו לעבור שם שני רבקות של ד' בקר כשפוגעות זו בזו אחת נכנסת ואחת יוצאה דאז ניחא תשמישיה שם כמו ברה"ר וכל בקר הוא אמה ושני שלישים כדאיתא פ' עושין פסין, ט"ז סק"ז:

== מז ==

מז) '''שם. י"א שהוא רה"ר,''' כתבו בלשון י"א לפי שכתב ב"י בשם המ"מ כל שאין ברחבו ט"ז אמה הפתוח לרה"ר דהוי כמוהו היא סברת התו' ואינה מוכרחת מן הגמ' כמ"ש לעיל או' מ"ד יעו"ש. וכ"מ מפירש"י שבת ו' ע"א שכתב רחבים ט"ז אמה יעו"ש.

== מח ==

מח) '''שם. י"א שהוא רה"ר.''' ולא דמי למבוי המפולש דרסי' שס"ד דכאן מיירי שבני רה"ר בוקעין דרך המבוי מזו לזו, ביאורי הגר"א. וכ"כ ח"א שם. ועוד י"ל דהתם מיירי באין רחבן י"ג אמותו שליש.

== מט ==

מט) '''שם, י"א שהוא רה"ר.''' והכא מיירי אעפ"י ששני ראשיהם מפולשים לרוחב רה"ר כיון שיש ברוחבן י"ג אמות ושליש. תו"ש או' י"ז. וכ"כ הר"ז או' י"ב. וכ"כ המש"ז או' ז' דכל שיש הרוב ברוחב המבוי י"ג אמות ושליש אף שמפולש לרוחב רה"ר הוי רה"ר אלא שסיים בצ"ע יעו"ש וכ"מ ממ"ש לעיל באו' הקודם משם הגר"א וח"א דגם הכא איירי במפולש לאורך לרה"ר שבוקעים בו בני רה"ר אבל אם הוא מפולש לרוחב רה"ר לא הוי רה"ר אעפ"י שיש ברוחב המבוי י"ג אמות ושליש ועיין לעיל או' מ"ה ודוק.

== נ ==

נ) '''[סעיף יוד'] אם אינו גבוה ג' וכו'.''' משום דק"ל כל פחות מג' כלבוד דמי וחשיבי כקרקע ודינה כרה"ר. ב"י ולבוש.

== נא ==

נא) '''שם. אם אינו גבוה ג' טפחים.''' ובשיעור טפח אזלינן לפעמים שוחקות ולפעמים עוצבות והכל לחומרא כמ"ש בעירובין ג' ע"ב בסופו ופסקו הרמב"ם סוף פי"ז יעו"ש וג"כ לענין דינין אלו צ"ל דאם אין גבוהין ג"ט היינו עוצבות ואם גבוהין ג"ט עוצבות לא הוי רה"ר מיהו לטלטל ממנו לכרמלית דשמא משערינן בשוחקות ואכתי הוי רה"ר ומזה תשכיל ותבין בכל אופני הדינין הנזכרים כאן והמשכיל יבין. תו"ש או' ח"י.

== נב ==

נב) '''שם. ואם הוא גבוה ג' וכו'.''' משום דכל שהוא גבוה מג' ועד ט' לא מדרס דרסי ליה ולא כתופי מכתפי עליה. שבת ח' ע"א ומביאו ב"י. וע"כ נתנו עליו חכמים שם כרמלית שהוא רשות לעצמו ואסור להוציא ממנו לרה"ר או לרה"י ולא להכניס מהם לתוכו כמ"ש לקמן רס"י שמ"ו

== נג ==

נג) '''שם. אם הוא רחב ד' על ד' הוי כרמלית.''' משום דק"ל דאין כרמלית פחות מד' על ד'. ב"י. עו"ש או' ח'.

== נד ==

נד) '''שם. ואם אינו ד' על ד' וכו'.''' ואפי' היה ארכו אלף מיל ורחבו פחות שעורה מארבעה וגובהו מג' ולמעלה ה"ז מקום פטור. הרמב"ם פי"ד דין ז' ועיין לקמן סעי' י"ט. ואם הוא עגול או משולש כתב שם המ"מ שצריך שיהא אפשר לרבע בו ד' על ד' ואם לאו אעפ"י שיש בו בתשבורת יותר מכאן אינו רה"י וסיים וכ"מ מדברי הרמב"ם שהזכיר עמוד רחב ד' אם הוא עגול ר"ל שיש באלכסונו חמשה ושלש חומשין כדי לרבע בו ד' על ד' ד' ואם הוא מרובע כבר יש באכלסונו כן יעו"ש ומביאו ב"י.

== נה ==

הנ) '''שם. ואם הוא גבוה ט' טפחים.''' דבשיעור זה דרך בני אדם לכתף עליו ברה"ר דאינו לא גבוה ולא נמוך רש"י שבת ח' ע"א. אבל בפחות מט' אפי' אם מכתפין עליו אינו כלום מפני שאינו ראוי לכיתוף. ר"ז או' י"ג.

== נו ==

ונ) '''שם. מצומצמות. לא פחות ולא יותר.''' הרמב"ם שם דין ח' ב"י

== נז ==

זנ) '''שם ורבים מכתפין עליו וכו'.''' אבל כשאין מכתפין עלי אע"ג דראוי לכתף עליו לא הוי רה"ר. ב"י בשם הראב"ד. מ"א סק"ח. חו"ש או' י"ט. ר"ז שם. אמנם הא"ר או' ט"ז כתב על דברי מ"א הנז' דליתא דהא סיים ב"י בשם המגיד דרשב"א כתב דראוי לחוש להרמב"ם וכן ראיתי בס' עה"ק {{ממ|להרשב"א}} דף ט' ומסיים לפיכך אסור לטלטל ממנו לרה"ר ואפי' לכרמלית ומהם עליו ע"כ. וכן דעת השה"ג עכ"ל הא"ר. וכ"כ הברכ"י בשיו"ב או' ד' דלא מסתבר דמרן בב"י יביא מהרשב"א דראוי לחוש אף אם הוא ראוי לכתף ויפסוק להיפך והעיקר דמרן לשון הש"ס נקיט ומסתמא בראוי לכתף מכתפי ולא חש למיעוטא יעו"ש ומ"מ כיון דאיכא פלוגתא בזה בראוי לכתף יש להחמיר כדעת הרשב"א דאין לטלטל ממנו לרה"ר ואפי' לכרמלית וכ"ש לרה"י ולא מהם אל תוכו.

== נח ==

חנ) '''שם אפי' אינו רחב ארבעה.''' דכיון דצריך לרבים רה"ר הוא בין רחב בין קצר. רש"י שבת ח' ע"א. וכ"כ הרמב"ם פי"ד דין ח' מיהו המ"מ שם הביא בשם הראב"ד דבעי דוקא רחב ד' יעו"ש והב"ד ב"י. וכתב הברכ"י בשיו"ב או' ה' בשם הרשב"א שכתב דיש לחוש לדבריו יעו"ש. אמנם דעת האחרונים כפסק הש"ע:

== נט ==

נט) '''שם. ויש מי שאומר וכו'.''' ונ"ל עיקר כהרמב"ם בעל סברא ראשונה שכן ראיתי בעה"ק והר"ן וכלבו ודלא כהב"ח סס"י שנ"ב. א"ר או' י"ז:

== ס ==

ס) '''שם. אם הוא רחב ד' הוי רה"י.''' והיינו ד' על ד' כמ"ש סעי ב':

== סא ==

סא) '''שם. כדי לחוק להשלימו לד'.''' דחוקקין להשלים לא אמרינן. ב"י לבוש.

== סב ==

סב) '''שם. כדי לחוק וכו'.''' פי' כגון שזרק בכותל למעלה מעשרה ונחה בחור כל שהוא דלא אמרינן כיון דאיכא מקום גדול שיש כדי לחוק ד' טפחים הרי הוא כאלו אותו מקום רחב ד' קמ"ל דלא אמרינן חוקקין להשלים. עו"ש או' ח' ר"ז או' י"ג:

== סג ==

סג) '''שם. כדי לחוק וכו'.''' וכן חור שבכותל כלפי רה"ר אינו רחב ד' וכלפי רהי הוא רחב ד' והוי כרה"י מ"מ הזורק לתוכו פטור דלא הוי שיעור מקום ד' עד ד' כיון דק"ל אין חוקקין להשלים. תו' שבת דף ז' מ"א סק"ט ע"פ הגהת יא"פ. ומ"ש התו"ש או' כ"ב להשיג על דברי מ"א הנז' לפי שהיה כתוב אצלו כגון חור שבכותל וכו' וכמ"ש במגינים דפוס ווארשא אבל לפי גירסא שלנו אין שום השגה ועיין מחה"ש ודוק:

== סד ==

סד) '''[סעיף יא'] אם רחבה ד' הויא כרמלית.''' ואע"ג דבעמוד מחלק בין אם רבים מכתפין עליו ובכאן בגומא כתב סתם דהוא כרמלית עד י"ט דשאני גומא דאפי' רבים מכתפין שם לאו רה"ר הוא דלא ניחא תשמישתיה ותשמיש ע"י הדחק לאו שמיה תשמיש. וכן מבואר חילוק זה בגמ' עו"ש או' ט' וכ"כ הט"ז סק"ח ומה שמצויין הט"ז על סעי' יו"ד ט"ס הוא כמ"ש היא"פ.

== סה ==

סה) '''שם. ואם היא עמוקה יו"ד הוי רה"י.''' ואפי' היא מלאה מים וה"ה דברים שאדם מסתכל ורואה בתוכו ונראין המחיצות אבל מליאה פירות אינה רה"י דאין המחיצות ניכרות ואפי' דעתי לפנותן ורשב"א כתב דוקא במלאות טבל שאין יכול לטלטלן. הרמב"ם פי"ד דין כ"ג ומ"מ שם. ודוקא בור הוי רה"י אבל ים הוי כרמלית כמ"ש סעי' י"ד. מ"א סק"י. א"ר או' מ"י. תו"ש או' כ"ד. ר"ז או' ט"ו. ח"א כלל מ"ז או' ה' ועיין לקמן סי' שע"ב סעי' ט"ז:

== סו ==

סו) '''שם. הוי רה"י.''' וכן כשמתלקט עמיך י"ט במשך ד"א הוי רה"י ואפי' היא מלאה מים דמים אין מבטלין מחיצה אבל בשעת הקור שנקרש המים ולא נשאר משפת הקרח גבוה י"ט במשך ד"א בטלו המחיצות דקרח מבטל מחיצות. ח"א שם ועיין מ"א סי' שס"ג סוף ס"ק ל"א ולקמן או' ק"ו:

== סז ==

סז) '''שם. והוא שתהא רחבה ד'''' ואם לאו הוי מקום פטור ואפי' עמוקה ך' אמה. א"ר או' י"ט:

== סח ==

סח) '''[סעיף יב'] רה"ר אינה תופסת וכו'.''' וע"כ הזורק ד"א ברה"ר דבילה שמנה ונדבק בכותל למטה מי"ט חייב למעלה מעשרה פטור. שבת ק' ע"א ומ"מ לכתחלה אסור לעשות כן שמא לא תדבק למעלה מעשרה או שמא תפול לארץ:

== סט ==

סט) '''שם. אבל למעלה מעשרה הוי מקום פטור.''' וכרמלית נמי לא הוי דכרמלית אינה תופסת אלא עד עשרה כמ"ש לקמן סעי' ח"י. ב"י לביש. וכולהו שיעורי דאורייתא הלכתא למשה מסיני אגמרינן. לבוש שם.

== ע ==

ע) '''[סעיף יג'] חורים שבכתלים כלפי רה"ר.''' והיינו שאין עוברים כלפי פנים לרה"י שאם עוברים מרה"ר לרה"י מעבר לעבר כבר נתבאר לעיל סעי' ד' ועיין בדברינו לשם או' ט"ז:

== עא ==

עא) '''שם. למעלה משלשה וכו'.''' שאם הם תוך ג' הוי רה"ר ב"י. ועיין לעיל או' ן':

== עב ==

עב) '''שם. אלא נידונים לפי מדותיהם.''' כבר כתבנו אותם לעיל או' טו"ב קחנו משם:

== עג ==

עג) '''[סעיף יד'] איזה הוא כרמלית וכו'.''' כתב הרמב"ם ריש פי"ד דמדברות ויערות הם רה"ר ותמה עליו המ"מ שם דהא מוקמינן לה בפ"ק דשבת {{ממ|דף ו' ע"ב}} דוקא בזמן שהיו ישראל שרוים במדבר אבל בזה"ז אינו מקום הילוך לרבים דהולכי מדברות לא שכיחי ולא הוי רה"ר וכו' וכתב דהרשב"א כתב בכלל כרמלית מדברת והיערות יעו"ש והב"ח כתב לישב דברי הרמב"ם דמ"ש דמדברות ויערות הוו רה"ר ר"ל דהיכא דנמצאים באיזה זמן דרכים המפולשים למדברות או ליערות השתא ודאי שכיחי רבים במדבר זה ויער זה וכל המדבר וכל היער נעשה רה"ר דהדבר ידוע דבשיירא ההולכים מסתלקים רבים מן המסילה והולכים במדבר וביער יעו"ש והביאו הברכ"י בשיו"ב או' א' וכתב עליו דהוא דוחק חדא דהכי הו"ל לשנויי הש"ס ועוד דהו"ל להרמב"ם להשמיענו דהמדברות סתמן כרמלית וכתב דבס' הבתים הביא דברי הרמב"ם ואח"כ דברי החולקים וכתב שנראין דבריהם יעו"ש. וכ"כ המאירי דמדברות בזה"ז כרמלית וגדולי המתברים כתבוה בסתם בדין רה"ר ולא יראה כן שהרי הבקעה מצד שאין דריסת רבים לשם קרויה כרמלית עכ"ל והביאו מחב"ר או' ג' ומ"מ אי איכא רבים מצויין עכשיו במדבר תדיר ג"כ הוא בכלל רה"ר וכמ"ש המ"מ שם:

== עד ==

עד) '''שם. איזו היא כרמלית וכו'.''' ועיין לעיל או' ג' מהו לשון כרמלית יעו"ש. ומן התורה מותר להכניס ולהוציא ממנו לרה"ר או' לרה"י ומהם אל תוכו אלא שחכמים אסרו כמ"ש לקמן רסי' שמ"ו יעו"ש:

== עה ==

עה) '''שם. כגון ים''' וה"ה נהר כמ"ש לקמן סעי ח"י ועי"ש:

== עו ==

עו) '''שם. כגון ים.''' רקק מים ברה"ר ורה"ר מהלכת בו אם אינה עמוקה יו"ד אעפ"י שאינה רחבה ד' טפחים שמדלגין עליה הוי רה"ר {{ממ|וה"ה דף המונח עליו}} ואם עמוקה יו"ד ורחבה ד' הוי כרמלית כמו ים, הרמב"ם סוף פי"ד. וברש"י שבת ק' ע"ב משמע דלא הוי רה"ר אלא א"כ עוברים בתוכה. מ"א ס"ק י"א. ור"ל דלדעת רש"י לא הוי רה"ר כשמדלגין עליה אלא א"כ הרוב עוברין בתוכה. והא"ר או' ך' כתב דגם דברי רש"י יש לפרשם כהרמב"ם דלא בעי רוב עוברים בתוכה יעו"ש. אבל אין הלשון משמע כן וכ"כ התו"ש או' כ"ז כדברי המ"א. וכ"כ הא"א או' י"א. יעו"ש. וע"כ יש לחוש לדעת רש"י ואין לטלטל מרה"ר לתוכה אם היה ברחבה ד' טפחים אבל אם אין ברחבה ד"ט שרי לטלטל מרה"ר לתוכה בתוך ד"א ממ"נ דלהרמב"ם הוי מטלטל מרה"ר לרה"ר ובתוך ד"א שרי ולרש"י הו"ל מקום פטור כמ"ש סעי' י"ט ושרי לטלטל מרה"ר למקום פטור כמ"ש רסי' שמ"ו ועיין רס"י שמ"ט:

== עז ==

עז) '''שם. ובקעה.''' פירש"י שדות הרבה, ומביאו ב"י. והיינו שדות זרועות או קצורות שאינן מוקפות גדר י"ט ר"ז או' ך':

== עח ==

עח) '''שם. שלפני העמודים וכו'.''' אבל בין העמודים כרה"ר דמי אעפ"י שאין בין עמוד לעמוד ט"ז אמות הוי רה"ר כיון שבני רה"ר בוקעין בו וחוץ לבין העמודים רחב ט"ז אמה. כ"כ התו' וכ"פ הרמב"ם פי"ד דין ו' אבל הרשב"א פסק דבין העמודים נמי נידון ככרמלית וכ"פ הרא"ש כמבואר בב"י יעו"ש. וכ"פ הטור. ודעת הש"ע משמע כדברי הרמב"ם מדהשמיט דבר זה של הטור בש"ע. וכ"כ העו"ש או' י"א. וכתב שם העו"ש דלדברי הש"ע שכתב לעיל בסעי' ט' דבעינן עכ"פ שיהא רחבו י"ג אמות ושליש ה"ה לכאן לבין העמודים ואם לאו לאו רה"ר הוא יעו"ש. אבל המ"א ס"ק י"ב כשב דאפי' אין רחבים י"ג ושליש כיון שרבים בוקעים בהם הם טפלים לרה"ר משא"כ במבוי שכתב סעי' ט' ודלא כעו"ש. וכ"כ א"ר או' כ"א. תו"ש או' כ"ע ר"ז או' כ"א:

== עט ==

עט) '''שם. והיא רחבה ארבעה וכו'.''' וה"ה לענין אצטוונית כמ"ש בב"י:

== פ ==

פ) '''שם. והיא רחבה ארבעה וכו'.''' שאם אינה רחבה ד' מקום פטור הוא ואם אינה גבוה ג' רה"ר היא ואם גבוהה יו"ד כיון דרחבה ד' רה"י היא. ב"י:

== פא ==

פא) '''שם. ועד עשרה''' ומיירי בשאין רבים מכתפין עליו דאי לאו הכי הו"ל למימר עד תשעה דמתשעה ועד עשרה הו"ל רה"ר לדעת הי"א בסעי' יו"ד. ביאורי הגר"א:

== פב ==

פב) '''שם. וקרן זוית הסמוכה לרה"ר.''' פירש"י כגון קרן זוית שנכנס בו בית לתוכו והניח מקרקעו לרה"ר. ולא ניחא תשמישתיה שאין יכולין להכנס לה להדיא דרך הילוכו. א"נ בית שפניו עומד באלכסון שזויתו אחת סמוכה לרה"ר והשניה משוכה מרה"ר ולפנים וזוית הבולטת מעכבת את הרבים מליכנס בהדיא בתיך כניסה של זוית האחרת עכ"ל ומביאו ב"י ומ"ש בהג"ה כגון מבואות שיש להם ג' מחיצות וכו' הוא דעת הרמב"ם פי"ד דין ד' וכ"פ הטור. אלא שהמ"מ כתב שם על דברי הרמב"ם הנז' שמקום שהוקף בג' מחיצות דעת הרבה מהמפרשים שדבר תורה הוא רה"י והזורק לתוכו חייב יעו"ש והביאו ב"י ועיין לעיל או' ד' ואו' ה':

== פג ==

פג) '''שם בהגה. ואין להם לחי וכו'.''' דאלו היה שם לחי הוי רה"י גמור דלחי משום מחיצה ואלו היה שם קורה דלא הוה מחיצה להרמב"ם אלא משום היכרא מ"מ הוי רה"י לטלטל בתוכו ועכשיו שאין שם לא זה ולא זה שוויה ככרמלית. ב"י ט"ז סק"ט:

== פד ==

פד) '''שם. ורה"ר שהיא מקורה.''' לפי שאינו דומה לדגלי מדבר. שבת צ"ח ע"א והביאו ב"י:

== פה ==

פה) '''שם. ותל שיש בו ד' וכו'.''' דאם אין בו ד' הוי מקום פטור כמ"ש לקמן סעי' י"ט:

== פו ==

פו) '''[סעיף טו'] בית שאין תוכו עשרה וכו'.''' פי' שאין בגובה חללו יו"ד ועל התקרה הוא גבוה יו"ד גגו כיון דגבוה יו"ד ורחב ד' הוי רה"י תוכו כיון דמוקף מחיצות שאינו גבוה יו"ד הוי כרמלית. ב"י:

== פז ==

פז) '''שם. ויש בו ד' וכו'.''' דאם אין ברוחב חללו ד' הוי מקום פטור כמ"ש סעי' י"ט ואם עובי המחיצות מצטרפות לרוחב ד' עיין לעיל או' ט':

== פח ==

חפ) '''שם. ועל גבו רה"י.''' דכיון דגבוה יו"ד מבחוץ אמרינן גוד אסיק מחיצתא עד לרקיע. תו"ש או' ל"ג ר"ז או' כ"ב:

== פט ==

טפ) '''שם. ואם חוקק בו ד' על ד' וכו'.''' פי' שחקק בו {{ממ|רחב ד'}} עד שהשלים גובה יו"ד במקום החקק וטעמא משום דאידך דלא נחקק הו"ל כחורי רה"י דהוו כרה"י. וכתב הרא"ש דאם חקק בו ד' על ד' {{ממ|ברוחב}} מותר לטלטל בכולו ואפי' אם יש בין שפת החקק ולכותל ג"ט ולא דמי לסוכה שאינה גבוהה יו"ד וחקק בה להשלימה ליו"ד {{ממ|לקמן סס"י תרל"ג}} דגבי סוכה בעינן מחיצות סמוכות לסכך אבל גבי שבת רק שהרשות משתער ע"י המחיצות ואפי' אם רחוקים ממנו הרבה קרוי רה"י הלכך ע"י מחיצות החיצונות שגבוהותו יו"ד נקרא רה"י אבל לא ע"י הפנימיות שאין שפת החקק מצטרף עמהם כיון שרחוקים ממנו ג"ט עכ"ל והביאו ב"י ומ"א ס"ק י"ג. וכתב שם המ"א משמע דאם אין גבוהין יו"ד עם הקירוי בעינן שיהא החקק סמוך לכותל פחות מג"ט. והביאו התו"ש או ל"ד. וכ"כ הר"ז תו' כ"ב:

== צ ==

צ) '''[סעיף טז'] גג הבולט וכו'.''' כ"כ הרא"ש {{ממ|ר"פ כל גגות}} דגגין שלנו שבולטים ראשיהם לרה"ר ולא מינכרא מחיצתא הוויין ככרמלית ואסור לטלטל על גבן ד"א ואין לומר כיון דלא שלטי ביה רבים שהרי גבוה הוא אין נעשה כרמלית אלא מקום פטור הוי דלא אשכחן בשום דוכתא דבמקום שהוא רחב ד' שיהא נקרא מקום פטור והא דאמרינן בפ"ק דשבת {{ממ|לקמן סעי' ח"י}} אין כרמלית למעלה מיו"ד ה"מ מכח קרקע אין האויר שלמעלה מיו"ד כרמלית עכ"ל והביאו ב"י. ועיין לקמן או' צ"ג:

== צא ==

צא) '''שם. גג הבולט על מחיצות הבית וכו'.''' והטעם הוא דמה שהגג רה"י ואעפ"י שאין מחיצות מקיפות אותו אינו אלא משום דאמרי' גוד אסיק מחיצו' התחתונות וכשאין ניכרות לעומד על הגג לא אמרינן גוד אסיק. ב"ח. ע"ז סק"י:

== צב ==

צב) '''שם. גג הבולט וכו'.''' ודוקא כשבולט הגג ד"ט דאז מקרי הבליטה כרמלית אבל פחות מד"ע לא דאין כרמלית פחות מד"ט. חו"ש או' ל"ה והוי מקום פטור. עו"ש או' י"ג. ועיין לקמן או' צ"ו:

== צג ==

צג) '''שם. הוי כרמלית.''' מיהו התו' בעירובין פ"ט א' ד"ה במחיצות כתבו בשם הירושלמי דהוי מקום פטור ואעפ"י שרחב ד' כיון שהוא גבוה יו"ד יעו"ש ומביאו הרא"ש שם וב"י. וכ"מ מפירש"י עירובין צ"ח ע"ב ד"ה עד עשרה יעו"ש. וכ"כ א"ר או' כ"ג בשם ס' עה"ק להרשב"א וכתב דצ"ע על הש"ע יעו"ש. וכ"כ בביאורי הגר"א וכתב דכ"ה דעת הרמב"ם והרשב"א יעו"ש. וכן לענין זיזין הכתוב לקמן ג"כ דעתם דלא הוי כרמלית כיון שהם גבוהין למעלה מיו"ד יעו"ש ועיין עוד לקמן ססי' שע"ד:

== צד ==

צד) '''שם. ואם חלון פתוח וכו'.''' והיינו כשהחלון ד' על ד' כמ"ש לקמן ססי' שע"ד. ואז הוי הגג הבולט כחורי רה"י {{ממ|שהם כרה"י}} ואע"ג דלית ליה מחיצות. ב"י בשם הרא"ש. לבוש. והוא כשיהיה הגג בתוך ג"ט סמוך לחלון דכל פחות מג' הוי כלבוד אבל אם רחוק יותר מג"ט לא הוי כחורי רה"י. ועיין לקמן סי' שע"ד או' ל"ו:

== צה ==

צה) '''שם. וכן הזיזין הבולטים וכו'.''' ר"ל אף שהם גבוהין למעלה מיו"ד כנז' אבל אם הם למטה מיו"ד הוי כחורי רה"ר ונתבאר דינם לעיל או' טו"ב:

== צו ==

צו) '''שם. ויש בהם ד' על ד'''' דפחות מכן הוי מקום פטור תו"ש או' ל"ז:

== צז ==

צז) '''שם. הוי כרמלית.''' כיון שאין להם מחיצות כמ"ש לעיל או' ץ' ואז אסור להנית מרה"ר עליהם או לרה"י. או מהם לרה"ר או לרה"י ומיהו עיין לעיל או' צ"ג שכתבנו די"א דהוי מקום פטור:

== צח ==

צח) '''שם. אלא א"כ חלון הבית וכו'.''' דאז הוי כחורי רה"י כמ"ש לעיל או' צ"ד.

== צט ==

צט) '''[סעיף יז'] חורי כרמלית.''' ר"ל חורין שבכותלין שהם בצד כרמלית כגון כותל הסמוך לים או לבקעה כמ"ש בסעי' ט"ו ומיירי שאין עוברין מעבר לעבר לרה"י דאי לאו הכי הו"ל רה"י כמ"ש לעיל או' ט"ז יעו"ש.

== ק ==

ק) '''שם. אינם ככרמלית.''' שאינם בטלים לגבה כיון שהיא עצמה אינה רשות גמור לא רה"ר ולא רה"י. לבוש:

== קא ==

קא) '''שם. אלא הם נידונים לפי גבהם ורחבם.''' דהיינו אם יש בהם ד' על ד' וגבוהין יו"ד רה"י ואם יש בהם ד' על ד' ואין בגובהן יו"ד הוי כרמלית ואם אין בהן ד' על ד' הוי מקום פטור אפי' הם גבוהין יו"ד ובלבד שיהיו גבוהין מן הארץ ג' שאם אין גבוהין ג' הוו כלבוד וככרמלית חשיבי וכמ"ש לעיל או' טו"ב בענין חורי רה"ר וה"ה לכאן. כ"כ האחרונים.

== קב ==

קב) '''[סעיף חי'] גדר כרמלית,''' כלומר הדין של כרמלית, עו"ש או' ט"ו, א"ר או' כ"ה:

== קג ==

קג) '''שם. שלא יהא פחות מד' וכו'.''' דאקילו בה מקולי רה"ר ומקולי רה"י דכשם שאין רה"י בפחות מד' על ד' כך אין כרמלית פחותה מד' על ד' וכשם שאין רה"ר תופסת למעלה מי"ט דלמעלה מי"ט הוי מקום פטור אף בכרמלית אינה תופסת אלא עד עשרה ולמעלה מיו"ד הוי מקום פטור. מיהו ה"ד שמכח קרקע שהיא כרמלית אין האויר שלמעלה נעשה כרמלית רק עד י"ט אבל מחמת עצמה מצינו כרמלית אפי' למעלה מי"ט מן הארץ כגון גג הבית כמ"ש סעי' ט"ז יעו"ש, תו"ש או' מ':

== קד ==

קד) '''שם. ולמעלה מעשרה הוי מקום פטור.''' פי' אפי' דבר המסויים העומד בכרמלית כגון עמוד ואינו רחב ד' דאי רחב ד' ודאי דרה"י הוא דלא יהא אלא עמוד ברה"ר ורחב ד' וגבוה יו"ד או יותר דרה"י הוא מכ"ש בכרמלית אלא בשאינו רחב ד' מיירי, עו"ש או' ט"ו א"ר או' כ"ה. וליש חולקין בססי' זה נראה דמיירי הכא ברחב ד' ולמעלה מיו"ד דלא הוי רה"י היינו בדבר שאינו מסיים כגון פני כותל או קילט מן האויר. א"ר שם. ועיין לקמן או' קכ"א:

== קה ==

קה) '''שם. ולמעלה מעשרה הוי מקום פטור.''' והיינו בדבר שאינו מסויים כגון פני לבינה או פני כותל או קלט מן האויר למעלה מיו"ד מותר להוציא לכתחלה משם לרה"י ולרה"ר דאין שם כרמלית עליו. ב"י בשם רש"י

== קו ==

קו) '''שם. וימים ונחלים ממיא משחינן.''' ר"ל שאין מודדין הי"ט מקרקעית הים או הנחל אלא משפת המים ולמעלה, והטעם כתוב שם בגמ' דכל העומק המלאה מים הרי הוא כקרקע עבה. ומביאו ב"י וב"ח. והגם דמיא לא מבטלי מחיצתא כמ"ש סעי' י"א י"ל דמיירי שהחריץ שיש בו המים אינו משופע כדי שיתלקט גובה יו"ד מתוך ד"א ולא הוי רה"י ורה"ר נמי לא הוי שאינו נוח תשמיש הליכתו מפני המים וע"כ הוי כרמלית. מ"א ס"ק י"ד. תו"ש או' מ"א:

== קז ==

קז) '''ואם''' יש גומא בים עמוקה יו"ד ורחבה ד' הזורק לתוכה חייב כדאיתא בשבת ק' ע"א. ונ"ל דאעפ"י שעמוקה יו"ד הוי כרמלית דרבנן כמו קרפף ותל בסי' שע"ב. מ"א שם. והביאו התו"ש שם וכתב שכן פירש"י להדיא בעירובין פ"ז ע"א ד"ה אוגנין יעו"ש. ור"ל דהני גומות שבים שכתב שיש להם דין רה"י מ"מ סתם אותן גומות הם גדולות והם יותר מבית סאתים וא"כ נהי דמדאורייתא. הוי רה"י והזורק לתוך הגומא מרה"ר חייב מ"מ מדרבנן אסור לטלטל לתוכן מרה"י וכן בהן גופן יותר מד"א כדין קרפף ותל שלא הוקף לדירה והם יותר מבית סאתים. מחה"ש:

== קח ==

קח) '''שם. וימים ונחלים וכו'.''' ועיקר הטעם דמים לא הוי רה"ר משום דלא דמי לדגלי מדבר. תו"ש שם:

== קט ==

קט) '''שם. למעלה מיו"ד באויר הוי מקום פטור.''' ר"ל שאם רוצה לזרוק מים מעל פני המים למעלה מיו"ד מותר שהרי הוא זורק מכרמלית למקום פטור. ועיין לקמן סי' שמ"ו ססעי' א':

== קי ==

קי) '''שם. הגה. בור העומד בכרמלית וכו'.''' כ"כ הטור והוא מדברי הרמב"ם פי"ד דין ו' אלא שכתב שם המגיד דהרשב"א הקשה עליו דלמה לא יהא דינו כמקום פטור כדין חריץ {{ממ|ברה"ר הנ"ל סעי' י"א}} שאין בו ד' על ד' ועמקו מג' ועד התהום שהוא מקום פטור וכי יהיה דינו חמור משאם היה ברה"ר יעו"ש ומביאו ב"י וכ"כ הב"ח דלדעת רש"י הוא מקום פטור יעו"ש והיא סברת יש חולקין שהביא בהגה בסעי' שאח"ז מיהי כתב הב"י אפשר דלדעת הרמב"ם בכרמלית ליכא מקום פטור משום דמצא מין את מינו וניעור וכמ"ש הר"ן פ"ק דשבת בשם קצת מפרשים יעו"ש. והביאו בהגה בסעי' שאח"ז. וכ"כ הב"ח, וכ"ה דעת הפו' כהרמב"ם והטור כמ"ש לקמן או' קכ"ב:

== קיא ==

קיא) '''שם בהגה. אלא א"כ הוא רחב ד' וכו'.''' כלומר שאם היה רחב ד' על ד' הו"ל רה"י, ב"י, ודע דכרמלית דרבנן כקרפף ותל רה"י הוא מה"ת ועולה עד לרקיע ולענין מצא מין את מינו וניעור יש לספק קצת בכרמלית דרבנן, מש"ז או' י"א ועיין לקמן סי' שמ"ו סעי' ג' ובדברינו לשם בס"ד:

== קיב ==

קיב) '''[סעיף יט'] מקום פטור וכו'.''' ודע שמקום פטור אינו אלא כשהוא ברה"ר או בכרמלית אבל אם הוא תוך רה"י כיון שרה"י מקיפו הרי הוא כמוהו שאויר רה"י עולה עד לרקיע. מ"מ פי"ד דין ז' ומביאו ב"י. ועיין לעיל או' כ"א:

== קיג ==

קיג) '''שם. מקום שאין בו ד' על ד' וכו'.''' ואפי' היה ארכו אלף מיל אם אין ברחבו ד' הוי מקום פטור כמ"ש לעיל או' ד"ן יעו"ש:

== קיד ==

קיד) '''שם. וגבוה מג' וכו'.''' דאילו פחות מג' כארעא סמיכתא היא. ב"י:

== קטו ==

קטו) '''שם. וגבוה מג' ולמעלה וכו'.''' ומיירי בשאין רבים מכתפין עליו וכדלעיל סעי' יו"ד. טו"ש או ט"ז א"ר או' כ"ו:

== קטז ==

קטז) '''שם. ועמוק יותר מג'''' נראה דצ"ל ועמוק ג' ויותר וכ"ה בהרמב"ם פי"ד דין ז' שכתב ועומקו מג' ועד התהום וכ"מ מסעי' י"א ועו"ש:

== קיז ==

קיז) '''שם. ואין ביניהם ד' וכו'.''' משמע דאין עובי המחיצות מצטרף לד'. ב"ח מ"א ס"ק ט"ז. וכבר כתבנו ע"ז לעיל או' ט' קחנו משם.

== קיח ==

קיח) '''שם הגה. וכל זה דוקא בעומד ברה"ר וכו'.''' כ"כ המ"מ שם שלדעת הרמב"ם שכתב בדין הבור שבכרמלית שהוא ככרמלית {{ממ|והביאו מור"ם ז"ל בסעי' הקודם בהגה}} אין דין זה אלא בחריץ שברה"ר בדוקא אבל לדעת הרשב"א הוא בין בכרמלית בין ברה"ר אבל ברה"י דברי הכל אינו חולק רשות וזה פשוט עכ"ל והביאו ב"י. וזהו שכתב אח"כ בהגה ויש חולקין שהוא דעת הרשב"א הנז' ועיין לעיל או' ק"י:

== קיט ==

קיט) '''שם. הגה. וכל זה דוקא וכו'.''' פי' ברה"ר אמרינן באין בו ד' דלא הוי כרמלית אלא מקום פטור אבל בעומד בכרמלית אע"ג דלא הוי ד' הוי ככרמלית דמצא מין וכו' ויש חולקין ס"ל דאף בכרמלית הוי זה מקום פטור. ט"ז ס"ק י"א:

== קכ ==

קך) '''שם. הגה. וכל זה דוקא בעומד ברה"ר וכו'.''' כלומר הא דכתב הש"ע סתם מג' ולמעלה עד לרקיע דמשמע אפי' פחות מי"ט נמי מקום פטור הוא מיירי ברה"ר ולא בכרמלית אבל למעלה מיו"ד ודאי דאפי' בכרמלית מקום פטור הוא דכרמלית אינה תופסת כ"א עד עשרה עו"ש או' ט"ז. תו"ש או' מ"ה. מש"ז או' י"א. וה"ד באויר הוא דאמרינן הכי אבל בבור אפי' עמוק יותר מי"ט הוי כרמלית כמ"ש בהגה לסעי' הקודם. וכ"כ התו"ש שם.

== קכא ==

קכא) '''שם. בהגה. יש חולקין ואומרים דאין חילוק וכו'.''' כלומר דה"ה נמי אם הוא אפי' פחות מיו"ד ואינו רחב ד' מקום פטור הוא ויכול להוציא ולהכניס ממנו לכתחלה בין לרה"ר בין לרה"י. עו"ש שם. ועיין לעיל או' ק"ד:

== קכב ==

קכב) '''שם. בהגה. ויש חולקין וכו'.''' וסברא ראשונה עיקר וכ"מ בב"י ומש"ע ובסוף סי' שמ"ו. א"ר או' כ"ז. וכ"כ המש"ז או' י"א דסברא א' עיקר. וכן סתם הר"ז או' כ"ז כדיעה ראשונה. וכ"כ ח"א כלל ן' או' ז':

== קכג ==

קכג) '''שם. בהגה אבל אם עומד ברה"י וכו'.''' כ"כ המ"מ והבאנו דבריו לעיל או' קי"ב וכ"כ לעיל או' כ"א יעו"ש:

== קכד ==

קכד) '''כתב''' בא"ז דמתירין פסי ביראות אפי' בחו"ל ודוקא אם הולך ללמוד תורה וכיוצא בו לדבר מצוה וכגון שצריכין למי גשמים דאיכא דחק של מים דלא שכיחי מיא והאריך שם בדיני פסי ביראות. ד"מ או' ד' ועיין הרמב"ם פי"ז מדין כ"ז ואילך דיני פסי ביראות יעו"ש:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:כף החיים: אורח חיים]]