עריכת הדף "כף החיים/אורח חיים/רצה"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


== א ==

א) '''[סעיף א'] הגה. ואומרים ויהי נועם.''' לפי שהוא מזמור של ברכה שבו בירך משה לישראל בשעה שסיימו מלאכת המשכן. ונוהגין לכפול פסוק אורך ימים אשביעהו שע"י כן נשלם השם היוצא ממנו. טור. ועיין מ"א. ובתשב"ץ כתב שיש בו ק"ל תיבות כמנין הכהני"ם שכהני חשמונאי אומרים אותו ז"פ במלחמה ונוצחין ולכך נעלם זי"ן בויהי נועם שכל האומרו ז"פ ניצול מכלי זי"ן. א"ר או' ב'. ובשער הכוו' דף ס' כתב מה שנוהגין לומר בכל מו"ש ויהי נועם הוא כדי להמשיך תוספת קדושת שבת לכל ימי השבוע הבאה עד שבת האחרת. ומזמור זה של ויהי נועם צריך לאומרו כולו מעומד ועל הפחות תאמר פסוק זה מעומד ואח"כ תשב והטעם הוא כי הכוונה עתה לקבל אור החוזר מן הבינה הנקראת נועם ה' מסוד תוספת שבת ולכן צריך שיהיה מעומד ועי"ש. מה שהאריך בכוונת הפסוק הזה יעו"ש. ועיין עוד לקמן סי' ש' או' ב':

== ב ==

ב) '''שם. ואומרים ויהי נועם וכו'.''' עיין ש"ץ דף רי"ז ע"ד שכתב שלא ראה סמך למה שנהגו להתחיל משובה ה' עד מתי וכו' ואדרבא לפי הרמזים שכתבו בזה היה ראוי שלא להוסיף יותר וסיים ודאי שמנהגן של ישראל תורה היא יעו"ש. ומיהו עיין יפ"ל או' א' שכתב טעם לזה יעו"ש:

== ג ==

ג) '''שם. ואומרים ויהי נועם.''' יש מקומות שנהגו שלא לומר בבית האבל לא ויהי נועם ולא יושב בסתר עליון אלא מאורך ימים אשביעהו. כנה"ג בהגה"ט בשם הרד"א. וכתב כמדומה בקושטא נוהגין לאומרו והוא הנהיג בתיריא לומר יושב בסתר עליון לבד בלתי ויהי נועם יעו"ש. אמנם לפי מ"ש לעיל בשם שער הכוו' נראה דגם פסוק ויהי נועם צריך לאומרו וגם כי הוא העיקר:

== ד ==

ד) '''שם. וסדר קדושה וכו'.''' ומתחילין ואתה קדוש לפי שאין גאולה בלילה וגם אני זאת בריתי אין אומרים דכיון דאלו ב' פסוקים ובא לציון ואני זאת בריתי הם סמוכים ביחד בס' ישעיה כל שאין אומרים האחד גם השני אין אומרים. ט"ז סק"א:

== ה ==

ה) '''שם. וסדר קדושה באריכות וכו'.''' לפי שהוא זמן חזרת רשעים לגיהנם ששבתו בשבת וע"כ נוהגין במקצת מקומות להאריך הרבה בויהי נועם וסדר קדושה. טור:

ה) '''ובשער''' הכוו' דף ס' ע"ב כתב הטעם שנהגו לומר בליל מו"ש קדושת ובא לציון הוא כדי להמשיך הארת עולם האצילות אשר בסוד תוספת שבת אל עולם הבריאה כי שם בחי' קדושת ובא לציון גואל. וכוונתינו היא להמשיך תוס' הקדושה ההיא בבריאה כדי שתתקיים כל ששת ימי החול עד שבת האחרת ולכן אין קדושה זו נאמרת בלילה אחרת זולת זו כי אין בידינו כח להמשיך הארת האצילות בבריאה אלא בלילה הזו ולא בשאר ימי החול עכ"ד:

== ו ==

ו) '''שם. ובזמן שא"א ויהי נועם וכו'.''' שכן כתב הטור בשם רב שר שלום אין אומרים ויהי נועם אלא ממו"ש. לחול לא במוצאי י"ט ואפי' חל יו"ט באמצע שבת או צום כפור דליכא ששת ימי המעשה אין לומר ויהי נועם במו"ש דכיון דאומר ומעשה ידינו תרי זמני בעינן שיתא יומי כולא דחול עכ"ד. וכ"כ הט"ז סק"ב דאפי' חל יו"ט ביום ו' א"א ויהי נועם דבעינן ו' ימים שלמים למלאכה:

== ז ==

ז) '''ואם''' חל פסח בשבת א"א ויהי נועם במו"ש שלפניו אך כשחל יו"ט אחר בשבת אף אם הוא כיפור י"ל ויהי נועם במו"ש שלפניו. והנוהגין שלא לומר ויהי נועם כשחל יו"ט בשבת בכל יו"ט יש להם סמך. שו"ת שאלת יעב"ץ סי' י"ט. ברכ"י או' ב' שע"ת או' ב' בשבת חו"ה ודאי אין אומרים ויהי נועם. מש"ז או ג' ועיין לקמן או' ט':

== ח ==

ח) '''מי''' שאינו אומר ויהי נועם במו"ש זכור מפני שחל פורים בשבוע טועה בפשיטות. כנה"ג בתשובות הנדפסות סי' נ"ה. ברכ"י או" ג' שע"ת שם:

== ט ==

ט) '''שם. ובזמן שאין אומרים ויהי נועם וכו'.''' ראיתי לקצת גדולי הדור שאף שלא היו אומרים הצבור ויהי נועם במו"ש כשחל יו"ט באותו שבוע הם היו אומרים בלחש ויהי נועם כדרך שאומרים כל מו"ש ואמור רבנן בטעמא כי על דרך האמת מוכרח אמירת ויהי נועם בכל מו"ש שהוא חול אף שיהיה יו"ט באותו שבוע. ברכ"י או' א' והביאו שע"ת או' ב' וכ"כ הברכ"י סי' תצ"א או' ב' שעל דרך האמת שמעתי וראיתי שנהגו לומר ויהי נועם בכל מו"ש אף בחו"ה וכ"ש אם חל יו"ט באמצע השבוע. יעו"ש. וכ"כ הש"ץ דף רי"ח ע"ג. חס"ל או' ג' בן א"ח פ' ויצא או' ו' וכ"מ ממ"ש לעיל או' א' יעו"ש ודוק:

== י ==

י) '''שם. אין אומרים סדר קדושה.''' דויהי נועם שייך למלאכת המשכן וע"י שרתה שכינה וזהו ואתה קדוש יושב תהלות ישראל. ט"ז סק"ג:

== יא ==

יא) '''שם. א"א סדר קדושה.''' כ"כ הטור דנוהגין בני אשכנז כשאין אומרים ויהי נועם כגון שחל יו"ט באמצע השבוע. אז אין אומרים ג"כ סדר קדושה אלא שכתב דאין נוהגין כן בספרד אלא מתחילין פסוק אורך ימים אשביעהו וכו' ואתה קדיש עכ"ל. וכ"כ לעיל או' ה' בשם שער הכוו' דצריך לאומרו במו"ש כדי להמשיך הארה מעולם האצילות לבריאה יעו"ש. וא"כ לפ"ז אין חילוק אם חל יו"ט באמצע שבוע או כולו חול. וגם לפי דברי האר"י ז"ל צ"ל בכל מו"ש ויהי נועם כמ"ש לעיל או' ט' יעו"ש. וא"כ נמצא דלפי דברי האר"י ז"ל צ"ל בכל מו"ש ויהי נועם וגם אתה קדוש ואפי' אם חל יו"ט באותו שבוע כיון שיש טעם בסוד:

== יב ==

יב) '''שם. אבל אומרים ויתן לו.''' וכתב בשער הכוו' דף ס' ע"ב אותם הפסו' של ויתן לך האלהים וכו' הכתוב במחזורים במו"ש בסדר ההבדלה היה נוהג מורי ז"ל לאומרם בכל מו"ש בעת שמבדיל על הכוס בביתו והנה נזכר בזוהר בהקד' דפ' בראשית ענין זה וע"ש עכ"ל. והיינו שהיה נוהג לאומרם אחר הבדלה כמ"ש בס' פע"ח שער ח"י סוף פכ"ד יעו"ש. וכ"כ החיד"א בס' מו"ב או' קס"ג. כף החיים סי' ל"א או' מ"ט. ועיין א"ר או' ו':

== יג ==

יג) '''שם. מבדיל ש"ץ וכו'.''' וכ"כ בשער הכוו' דף ס' ע"ב מה שמבדילין בבהכ"נ מנהג טוב הוא ומורי ז"ל נתן ד' זהובים לצדקה כדי שיניחוהו אנשי הקהל להוציא יין משלו להבדיל עליו בבהכ"נ עכ"ל. וכ"כ בס' פע"ח שער ח"י פכ"ד. וכ"כ בשו"ת מן השמים סי' כ"ה יעו"ש. ועיין לקמן סי' רצ"ט או' ה':

== יד ==

יד) '''שם. כדי להוציא וכו'.''' דאעפ"י שמבדילין בתפלה צריך להבדיל על הכוס. טור. ועיין לעיל סי' רצ"ד או' ז':

== טו ==

טו) '''שם. כדי להוציא מי שאין לו יין.''' שאם יש לו יין יותר טוב להבדיל בביתו כדי להוציא את כל בני ביתו כמ"ש לקמן סי' רצ"ו:

== טז ==

טז) '''שם. כדי להוציא וכו'.''' וצריך שיכוין השומע והמשמיע כמ"ש ססי' רי"ג:

== יז ==

טוב) '''שם. כדי להוציא וכו'.''' מי שכיון בברכת ש"ץ בורא פה"ג של הבדלה ושאר ברכות אמר בפיו ולא רצה לצאת בברכת ש"ץ בדיעבד יצא אבל לכתחלה לא אריך למיעבד הכי דצריך לאחוז הכוס בידו הרב מהר"י זיין בתשו' שערי ישועה כ"י א"ח שער ה' סי' י"א. ברכ"י או' ד' ועי"ש מ"ש באו' ה' ונראה דמי שאזניו כבידות שאינו יכול לשמוע הבדלה מש"ץ וגם אין לו יין להבדיל עליו יכול ליתן עיניו בכוס שביד הש"ץ ולומר בפיו ברכת הבדלה דזה כדיעבד דמי וכ"כ בן א"ח פ' ויצא או' י"ז. ועיין לעיל סי' רע"ג או' מ"ד:

== יח ==

חי) '''אם''' השומעים נתאחרו ע"י ברכת הבושם והנר עד אמצע ברכת המבדיל. נראה בדיעבד שאין קפידא שיאמרו ברכת המבדיל ובפרט שכשיוכלו למהר אמירתם קודם הש"ץ ויענו אמן כיון שמה שיוצאין י"ח הוא ע"י שומע כעונה ויכולין גם לענות לכ"ע כידוע. א"ח או' ג':

== יט ==

יט) '''שם. ולהזכיר אליהו הנביא וכו'.''' שאין אליהו הנביא בא בע"ש {{ממ|שלא לבטל ישראל מצרכי שבת}} ולא מבע"י דלמא הלכה יש תחומין למעלה מעשרה ולא יבא בשבת לכך אומרים במו"ש. מ"א סק"א. ר"ז או' ה' והא דאין מזכירין במוצאי יו"ט משום דכבר הזכירו במו"ש ועוד מפני שאנו עושין שני ימים והואיל ונדחם נדחה. א"ר או' י"ד. ובא"י שעושין יום א' כיון דבר"ה עושין ב' ימים ובליל ב' א"א לאומרו מחמת הספק לא חילקו בין יו"ט ליו"ט. ובא"ר או' ט' כתב עוד טעם אחר הא דמזכירין אליהו הנביא במו"ש משום דבכל מו"ש נכנס אליהו לגן ויושב תחת עץ החיים וכותב זכותן של ישראל עכ"ד. והיינו שכותב זכיות של שומרי שבת כמ"ש כף החיים סי' ל"א או' כ"כ בשם התוספתא דשבת יעו"ש:

== כ ==

ך) '''שם. ולהזכיר אליהו הנביא וכו'.''' וטוב לומר אליהו הנביא ק"ל פעמים כמנין אליהו הנביא עם עשר אותיותיו. א"ר או' ז' מיהו מ"ש שם הא"ר לומר אח"כ יברכך ה' וכו' שיר למעלות אשא עיני וכו' לפי דברי האר"י ז"ל אין ראוי לאומרם כמ"ש לעיל סי' רל"ז או' ט' יעו"ש:

== כא ==

כא) '''מ"כ''' שבכל פעם שיאמר אליהו יכוין שם אגל"א {{ממ|והוא ר"ת של אתה גבור לעולם אדני}} ואם עושה זה לפני מטתו בכל לילה יראה אליהו בחלום וישאל שאלותיו. פת"ע או' ז' ועיין במגיד מישרים סוף פ' בראשית מ"ש לכוין כדי שיראה אליהו בחלום יעו"ש:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:כף החיים: אורח חיים]]