עריכת הדף "כף החיים/אורח חיים/רסט"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


== א ==

א) '''[סעיף א'] נוהגין לקדש וכו'.''' מהרי"ל ז"ל היה נוהג לקנות המציה הזאת לתת יין קדוש והבדלה שבבהכ"נ דרשות מהרי"ל ז"ל. שכנה"ג בהגה"ט. ועיין סי' רצ"ה:

== ב ==

ב) '''שם. אלא מטעימו לקטן.''' ואע"ג דאסור להאכיל לקטן איסור בידים כמ"ש סי' שמ"ג היינו בדבר שיש בו לאו אבל קידוש אינו אלא עשה. הג"מ בשם מהר"ם. ולפי מ"ש בסי' שמ"ג דאפי' איסור דרבנן לא ספינן ליה בידים אפ"ל כיון די"א דאפי' גדול מותר לשתות דיוצא בקידוש זה אע"ג דלא ק"ל הכי מ"מ לקטנים שרי. א"נ כיון דא"א בע"א שרי ב"י. והב"ח כתב דה"ד בהגיע לחינוך אבל בלא הגיע לחינוך לית ביה איסורא. מיהו בתשו' הר"ן סי' פ"ב כתב בשם הרשב"א דאי יהיב לקטן כזה הוי ברכה לבטלה דהא לא הגיע לחנכו בברכה אלא צריך ליתן לקטן שהגיע לחינוך. דהב"ד מ"א סק"א יעו"ש. א"ר או' ג' תו"ש או' א' וה"ה דאין ליתנו לשוטה וחרש דלאו בני חינוך נינהו. א"א או' א' ויש להעמיד הקטן שהגיע לחינוך אצל המקדש ולאמר לו שיכוין לברכת המקדש לצאת ידי קידוש ולשתות אח"כ שיעור רביעית כדי שיהיה קידוש במקום סעודה. ועיין סי' רע"ג סעי' ה' ובדברינו לשם בס"ד:

== ג ==

ג) '''שם. אלא מטעימו לקטן.''' ואם אין קטן יטעום המקדש. דרשות מהר"ש ומי"ט. ומ"א שם כתב בשם הג"מ דנותנים לגדול לשתות. ואולי לאו דוקא דודאי עדיף שישתה בעצמו. א"ר שם:

== ד ==

ד) '''וכתב''' שם המ"א דכששותה גדול ישתה כשיעור שיהא חשוב במקום סעודה כמ"ש סי' רע"ג סעי' ה' וכ"כ הב"ח. והמקדש יהיה בדעתו לצאת בביתו בקידוש זה דהא י"א שיוצא בזה ואפ ה יכול לקדש שנית להוציא בני ביתו וכמ"ש סי' רע"ג סעי' ד' עכ"ד. והביאו התו"ש שם. ר"ז או' ג':

== ה ==

ה) '''שם. אלא מטעימו לקטן.''' והנוהגים שלא להטעימו אלא מוליכו לביתו ושותהו טוב הדבר להניחם כמנהגם ולא ישנוהו שיש להם על מה שיסמוכו וכ"ש אם יש בדבר חשש מחלוקת. תשב"ץ ח"ד סי' ל"ב. י"א מ"ב או' ד':

== ו ==

ו) '''שם. אלא מטעימו לקטן.''' עיין בטור וב"י לענין אם מותר להעביר היין של קידוש ליל שבת על עיניו יעו"ש. ועיין תו' פסחים ק' ע"ב שכתבו בשם ר' נטוראי שהרפואה שנותן ממנו לתוך עיניו וכ"כ במרדכי פ' אלו קשרים יש מפרשים ליתן ע"ג עיניו ויש לעשות לצאת ידי שניהם יעו"ש. מיהו רש"י פי' בברכות מ"ג ע"ב ובשבת קי"ג ע"ב והרא"ש שם שהרפואה שישתה מכוס של קידוש יעו"ש. וכ"כ בשו"ת הגאונים שבסוף ס' נהרות דמשק סי' קי"ב דלא שמענו מי שמשים את הכוס של הקידוש בליל שבת ע"ג עיניו אלא בשתיה יעו"ש. והביאו הרו"ח:

== ז ==

ז) '''שם. דאכלי ושתי וכו'.''' היינו בבית הסמוך לבהכ"נ כמ"ש סי' רמ"ג סעי' ו' {{ממ|ר"ל דשם כתב דאם שמע שכינו הקידוש יצא יעו"ש}}. דבבהכ"נ אסור לאכול כמ שסי' קנ"א. מ"א סק"ב. ומיהו עיין בדברינו לסי' קנ"א או י"ב דשם כתוב דיש מתירין לאורחים לאכול בבהכ"נ וכתבנו שם דבשעת הדחק יש לסמוך על המתירין יעו"ש:

== ח ==

ח) '''שם. אבל יותר טוב וכו'.''' וכ"כ הטור ואי איישר חילי אבטליניה. אבל הרשב"א בתשו' סי ל"ז כתב ובכלל זה ודאי אני מדמה גם שמחזירין אחר יין שכבר נתקנה תקנה לקדש ואז מותר באמת שתקנה קבועה היא וצריכין לחזר עליה. והב"ד מ"א סק"ג וכתב וגם במדינתם נוהגין לקנות בדמים המצוה מי שיתן היין לבהכ"נ ואין לבטל המנהג כי הרבה גאונים יסדוהו כמ"ש הרשב"א וכ"מ בתענית דף כ"ד עכ"ד. וכ"כ התו"ש או' ג'. ר"ז או' ב':

== ט ==

ט) '''מקום''' שלא נהגו לקדש בבהכ"נ ואחר שבנו בהכ"נ חדשה עשו מעצמם וקדשו ונהגו בכך זמן מה העלה בתשו' שב יעקב סי' י"ד שאין למחות בידם כי הוא מנהג ותיקין ע"פ הדין והוכיח כן מש"ס יעו"ש:

== י ==

י) '''שם הגה. ונהגו לעמוד וכו'.''' בלבוש כתב והמקדש בבהכ"נ צריך לעמוד מפני כבוד הציבור. משמע דהצבור א"צ לעמוד אבל מדברי רמ"א שכתב ונהגו לעמוד וכו' משמע דכל הצבור יעמדו. וכ"כ הכלבו סי' ל"ח בהדיא וסיים דמעלי לעייפות הברכים. וכ"כ ס' המנהיג. א"ר או' ב' וכ"כ הברכ"י או' ג' ובשיו"ב או' א':


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:כף החיים: אורח חיים]]