עריכת הדף "כף החיים/אורח חיים/רכו"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


== א ==

א) '''[סעיף א'] היוצא בימי ניסן וכו'.''' משמע מדברי הטור והש"ע דנקטו בימי ניסן דדוקא בימי ניסן ראוי לברך ברכה זו ולא קודם לכן ולא אח"כ וכ"מ מלשון הגמ' דקאמר האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי וכ"כ הלק"ט ח"ב סימן כ"ח מדאמרו היוצא ביומי ניסן משמע דעל פרחי השקדים שממהרין הרבה קודם ניסן אין לברך יעו"ש. ומיהו י"א דיימי ניסן לא דוקא דה"ה בחודש אחר. א"ר אות א' בשם ס' צל"ד וכ"כ המחה"ש ושאר מן האחרונים. אבל הברכ"י אות ב' כתב דברכה זו על דרך האמת שייכא דוקא לימי ניסן עכ"ל. וכ"כ בספרו מורה באצבע אות קצ"ח דהמדקדקים מקפידים שיהא בניסן דוקא ויהיה שתי אילנות ויוצאין לשדה לברך עכ"ל. וכ"כ בס' מועד לכל חי סימן א' אות ט' וכן מסיק הפתה"ד אות ב' ודחה דברי מי שכתב בשם ליקוטי האר"י דיכול לברך גם אחר ניסן יעו"ש. וע"כ כיון דאיכא פלוגתא בזה וכ"מ מלשון הגמ' דדוקא בניסן וגם ק"ל ס"ב להקל אין לברך אלא דוקא בניסן. וכן עמא דבר מיהו מי שאיחר ולא בירך בניסן נראה דיכול לברך אח"כ בלא שו"מ:

== ב ==

ב) '''ואין''' לברך אלא על אילני מאכל הלק"ט שם. מל"ח שם. אבל א"צ להיות שני מינים אלא כיון שיש שתי אילנות אפילו הם מין אחד ומוציאין פרח מברך כ"מ מלשון הגמ' דקאמר וחזי אילני דקא מלבלבי ומיעוט רבים שנים ומיהו לכתחלה יש לחזר על מקום שיש בו ריבוי אילנות ועשבים ולברך שם כדי להעלות ע"י ברכתו ניצוצי קדושה מכל מה שיש שם. ועיין לקמן אות י"א:

== ג ==

ג) '''ואם''' יכול לברך על אילנות הנטועות בחצירו עיין פה"א סוף דפ"ט שכתב דיכול לברך יעו"ש. והביאו הזכ"ל ח"ג אות כ"ז. אבל בס' מל"ח שם אות ז' כתב דבספר לב חיים ח"ב השיב על דברי פה"א הנז' דצריך לצאת מקיר העיר וחוצה כדי לברך ברכה זו אלא שסיים דלזקן מופלג אי חלוש המזג דקשה לי היציאה רחוק מן העיר אז יכול לברך בחצר גנת יעו"ש. וכ"כ בספרו רו"ח:

== ד ==

ד) '''בשבת''' ויו"ט אין לברך ברכת האילנות שמא יטלטל האילנות או יקח בידו הפרחים להריח בהם או שמא יתלוש. מל"ח שם אות ט' ונראה לדברי המקו' שכתבו שע"י ברכה זו מברר ניצוצי הקדושה מן הצומח יש עוד איסור נוסף דבורר וע"כ אסור לברך ברכה זו בשבת ויו"ט. וכן עמא דבר:

== ה ==

ה) '''בנוסח''' הברכה יזהר לומר בריות טובות כלישנא דאומר בב"ש ברוך מרחם על הבריות וגם בברכת השחר משנאת הבריות מל"ח שם אות יו"ד:

== ו ==

ו) '''מאד''' יתעצם בכוונתו בברכה זו שהיא לתיקון הנשמות שהם מגולגלות בעצי השדה והעשבים בזה"ז ויבקש עליהם רחמים. מורה באצבע אות קצ"ט חס"ל אות כ"ג והנזהר בברכה זו עליו נאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה' ויתן לך וכו' א"ר אות א' בשם ס"ב:

== ז ==

ז) '''טוב''' שיצטרפו כנסיה לש"ש לברכת האילנות ויפרישו אחר הברכה שיעור לצדקה בין כולם כמנין מ"ה ולא יפחתו כל אחד מג' פרוטות נגד נר"ן ויאמרו קדיש והיא עילוי גדול לנשמות שנתגלגלו בדצח"ה. מל"ח שם אות ו':

== ח ==

ח) '''וזהו''' סדר ברכת האילנות תחלה יאמר ויהי נועם וכו' ואח"כ יאמר הללויה הללו את ה' מן השמים וכו' עד סופו:

ח) '''ואח"כ''' יאמר לשם יחד קבה"ו. בדחילו ורחימו. ורחימו ודחילו. ליחדא שם י"ה בו"ה ביחודא שלים {{ממ|והוה יאהדונהי}} בשם כל ישראל ובשם כל נפש רוח נשמה חיה יחידה המתיחסים אל שורשי נפשנו רוחנו נשמתנו חייתנו יחידתנו ומלבושיהם והקרובים אליהם שמכללות אצילות בריאה יצירה עשיה ומכל פרטי אצילות בריאה יצירה עשיה הרי אנחנו באים לקיים מצות ברכה שתקנו רז"ל על ראיית אילני דמלבלבי ויעלה לפניך כאלו כווננו בכל הכוונות הראויות לכוין בברכה הזאת וסודותיה. ותהא חשובה לפניך ברכה זו לברר ולהעלות על ידה כל ניצוצי הקדושה המעורבים בצומח וגם כל הנפשות רוחות ונשמות המגולגלים בו. וברוב רחמיך וברוב חסדיך תאיר להם ותשלים בירורם ותיקונם. נ'א ג'בור ד'ורשי י'חודך כ'בבת ש'מרם. {{ממ|נג"ד יכ"ש}} ב'רכם ט'הרם ר'חמי צ'דקתך ת'מיד ג'מלם {{ממ|בט"ר צת"ג}}.

ח) '''ויהי''' רצון מלפניך ה' או"א שע"י ברכה זו שאברך יקויים בו מ"ש ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה' ויתן לך וכו' יהיו לרצון אמרי פי וכו' ויהי נועם וכו':

ח) '''ויגביה''' קולו ויברך בכונה. בא"י אמ"ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם:

ח) '''ואח"כ''' מפריש ג' פרוטות לצדקה כנגד נר"ן לעילוי נשמות ישראל ויאמר לשם יחוד והכוונה של הצדקה ע"ד שכתבנו לעיל סימן קל"ב סוף אות ו' יעו"ש. ואח"כ שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון וכו' או"א מלך רחמן רחם עלינו טוב ומטיב וכו' עד ונעשה לפניך תמידים כסדרן. ומוספים כהלכתן:

ח) '''ויהי''' רצון מלפניך ה' או"א שתרחם עלינו ותעלנו בשמחה לארצנו ותטענו בגבולנו ושם נקיים מצות הפרשת תרומות ומעשרות כתיקונם וגם כל מצות התלויות בארץ כדינן וכמשפטן בשמחה ובטוב לבב. שיר המעלות לדוד שמחתי באומרים לי וכו'. פתח אליהו הנביא וכו' רבי חנניא בן עקשיא וכו' קדיש על ישראל:

== ט ==

ט) '''שם ואם איחר לברך וכו'.''' דעת מרן ז"ל דבין שראה אותם בתחלה ולא בירך בין שלא ראה אותם כלל עד אחר שגדלו אינו מברך מדמשוי פלוגתא בב"י בין הטור והמרדכי אבל הא"ר מסיק דאם לא ראה אותם כלל יברך דאפשר דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי ואפילו תימא דהטור איירי בכל גוונא הוא יחיד לגבי מרדכי והגמ"י והרד"א. ודברי טעם הם אמנם אנן בדידן דקבלנו הוראות מרן ז"ל בכל גוונא אין לברך ומה גם דסב"ל. ברכ"י אות א' וכ"כ המאמ"ר אות א' דכל שגדלו הפירות ולא בירך בכל גוונא אין לו לברך עוד יעו"ש ומשמע בלבוש דזהו שגדלו לא יברך עוד היינו כשהיו ראויים לאכילה ולברך עליהם עץ או שהחיינו אבל קודם לכן יכול לברך יעו"ש. אמנם מנהג העולם שאין לברך אלא דוקא בעודם פרח דהיינו כשיש בראשם כעין שושנה כפשט דברי הגמ' אבל אח"כ אין מברכין עליהם ומ"מ נראה דאם איחר מלברך ואינו מוצא עוד אילנות שיש בהם פרח יש לברך בלא שו"מ:

== י ==

י) '''שם אחר שגדלו וכו'.''' אבל קודם שגדלו הפירות יוכל לברך ואפילו לא בירך בשעת ראייה ראשונה. והיינו לדעת רמ"א בסימן רכ"ה סעיף ג' אבל לדעת החולקים שם וכמ"ש מ"א שם סק"ט ה"ה כאן דאין לברך אם לא בירך בראייה ראשונה. מחה"ש. מיהו במט"מ סימן שס"א משמע דבברכת האילנות לכ"ע אם לא בירך בפעם הראשונה יכול לברך בשניה יעו"ש. וכ"כ המאמ"ר שם:

== יא ==

יא) '''על''' פרחי אילנות המורכבים ותוך שני ערלה וכן על אילני סרק אין לברך. כ"כ האחרונים ועיין לעיל סימן רכ"ה אות נ"ו:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:כף החיים: אורח חיים]]