עריכת הדף "כף החיים/אורח חיים/רכג"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


== א ==

א) '''[סעיף א'] ילדה אשתו זכר מברך הטוב וכו'.''' הטעם משום דאיכא אשתו בהדיה דניחא לה ג"כ בזכר. ב"י. עו"ת אות א' ואין חילוק בין אם מעצמו ראה או שמע שילדה אשתו זכר. עו"ת שם. מ"א סק"א. ואפילו אם הבעל בעיר אחרת. ב"י א"ר אות א' וכשיבא ויראה הולד מברך שהחיינו: הלק"ט ח"א סימן ר"א. י"א בהגב"י ועיין לקמן אות ו':

== ב ==

ב) '''שם מברך הטוב וכו'.''' וישתחוה נגד מזרח ויברך. מ"א סק"ב והביאו א"ר שם וכתב דה"ה בכל ברכות אלו עכ"ל וכ"כ א"א אות ב' יפ"ל אות ב' ונראה דה"ד למתפללין לצד מזרח אבל למתפללין לצד מערב ישתחוה נגד מערב והוא פשוט וכשמשתחוה יאמר הודו לה' כי טוב וכו' ואח"כ יזקוף ויברך ועיין לעיל סימן רכ"ב אות ט':

== ג ==

ג) '''שם מברך הטוב וכו'.''' וה"ה אם נולד לבנו בן או לבתו או לצדיק והוא אוהבו מפני צדקותיו מברך ס"ח סימן תתמ"ג. א"ר שם ונראה דמי שחושש למקילים בברכות אלו שכתב מור"ם ז"ל יש לברך בלא שם ומלכות. וכ"כ החיד"א שם בפי' על ס"ח. ועיין לקמן אות ו':

== ד ==

ד) '''מי''' שבאה לו בשורה טובם שנולד לו בן לא יחזיק טובה למבשרו עד שיברך תחלה. ס"ח סי' תתמ"ד א"ר שם. ועיין לעיל סי' רכ"ב אות יו"ד:

== ה ==

ה) '''שם מברך הטוב וכו'.''' וכתב א"א אות ב' דכאן כ"ע מודים אף לאחר כ"ד יוכל לברך דעדיין הטובה בעולה יעו"ש. ונראה ה"ד אם עדיין תוקף השמחה בלבו אבל אח"כ יברך בלא שם ומלכות:

== ו ==

ו) '''שם מברך הטוב וכו'.''' וכתב החס"ל אות ד' דאין נוהגין לברך רק שהחיינו בשעת המילה. או בשעה שבא אבי הבן מן הדרך מברך אבי הבן שהחיינו עכ"ל וכ"כ היפ"ל אות א' ומיהו מ"ש דאין נוהגין לברך הוא ע"פ מ"ש מור"ם ז"ל בסוף סעיף זה שרבים מקילים באלו הברכות. ומ"ש רק שהחיינו בשעת המילה הוא ע"פ מ"ש בש"ע יו"ד סימן רס"ה ס"ז דיש נוהגין לברך שהחיינו בשעת המילה יעו"ש ור"ל דבברכת שהחיינו שעל המילה יכוין לפטור בה גם שהחיינו שעל הולד. ומ"ש או בשעה שבא אבי הבן מן הדרך מברך שהחיינו הוא ע"פ מ"ש לעיל סוף אות א' בשם הלק"ט אבל לפי מ"ש מור"ם ז"ל שנהגו להקל בברכה זו נראה דגם בבא מן הדרך אין ראוי לברך אלא במקום שנהגו לברך. וכן כתב בן א"ח ז"ל פ' ראה אות ח' דאם לא היה אבי הבן בשעת המילה ובא אח"כ מן הדרך אין לברך שהחיינו אלא א"כ ברור לו שבאותו מקום נוהגין לברך אבל אם אין המנהג ברור יברך על פרי חדש או על מלבוש ויכוין לפטור שהיינו של הולד יעו"ש. ונראה כי כן יש לעשות בנולד בן לבנו או לבתו לפטור אותו בפרי חדש או במלבוש חדש:

== ז ==

ז) '''שם הגה. ואם מתה אשתו בנדתה מברך שהחיינו וכו'.''' מיהו בב"י כתב דאפילו מתה אשתו מברך הטוב והמטיב דהא מ"מ טובה היתה לה בעת שילדתו עכ"ל וכן הסכים הט"ז סק"א אלא שכתב טעם אחר דיש לה טובה שהשאירה זכר בעולם יעו"ש. וכ"ה דעת הא"ר אות ב' אבל הלבוש פסק כדברי מור"ם ז"ל וכן הסכים הל"ח פ' הרואה אות נ"ב והשכנה"ג בהגב"י אות ו' כתב דלא פליגי דב"י מיירי שמתה אחר לידה קודם שידע האב בלידת הבן ורמ"א מיירי שמתה בשעת לידה וכ"כ המאמ"ר אות ב' יעו"ש ומ"מ כיון דאיכא פלוגתא בזה וק"ל סב"ל ובפרט לפי מ"ש מור"ם ז"ל שרבים מקילים באלו הברכות וע"כ אין לברך הטוב והמטיב במתה אשתו. וכ"פ ח"א כלל ס"ב אות א' קיצור ש"ע סימן נ"ט אות ה' וגם ברכת שהחיינו יש לכוין לפטור אותה בברכת שהחיינו שעל המילה ובמקום שאין מברכין שהחיינו על המילה וגם על הולד אין נוהגין לברך יש לברך על פרי חדש או בגד חדש ויכוין לפטור הולד כמו שכתב באות הקודם:

== ח ==

ח) '''שם בהגה. ויש שכתבו שנהגו להקל בברכה זו וכו'.''' פי' בברכת שהחיינו משום דאיתא בגמרא שהיא רשות. ולכן מקילין רבים בכל הברכות כיוצא באלו ואינו נכון דמאי דאתמר אתמר. מ"א סק"ג. וכ"כ העו"ת אות א' דאין להקל בשאר ברכות. וכ"כ א"ר אות ב' סו"ב אות ב' חס"ל אות ד' ועיין לקמן סי' רכ"ה אות כ"ב:

== ט ==

ט) '''[סעיף ב'] מת אביו וכו'.''' וה"ה שאר אדם כשר שמצטער עליו ומכ"ש ת"ח דהוי בכלל שמועות רעות. והעולם נהגו לאומרו בלא שם ומלכות ואינו נכון. ב"ח. מ"א סק"ד. ועיין יו"ד סימן ש"מ סעי' ו' איזה נקרא אדם כשר יעו"ש:

== י ==

י) '''שם היה לו ממון שיורשו וכו'.''' היינו כשלא היה יודע בו מתחלה שהיו לו נכסים אבל אם היה יודע שהיו לו נכסים אין לו לברך דמסתמא נכסיו שלו לאחר מותו. הכי דייק הלק"ט ח"ב סימן קס"ב מלשון רש"י והרמב"ם יעו"ש. והביאו י"א בהגה"ט. וכ"כ הנה"ש אות ב' מיהו המאמ"ר אות ג' כתב על דברי הלק"ט הנז' דאינו מוכרח ואעפ"י שהיה יודע בנכסי אביו מברך דמתחלה לא הוה ברשותיה והשתא ברשותיה יעו"ש:

== יא ==

יא) '''שם מברך ג"כ שהחיינו וכו'.''' פי' בתחלה אומר ברוך דיין האמת ולבסוף הוא אומר שהחיינו או הטוב והמטיב. ברכות נ"ט ע"ב. וכ"כ הב"ח והט"ז סק"ב. והטעם משום דלא תבא לו הירושה כ"א לאחר מיתת אביו וע"כ צריך להקדים דיין האמת. ומ"ש הלק"ט ח"א סימן ר"ה דאם בשרוהו בירושה קודם או שני אדם בבת אחת יקדים הטוב והמטיב דבריו צ"ע דאיך אפשר שיבשרוהו לירש אם לא יאמרו לו מת אביו וא"כ כיון דלא אפשר לחול הירושה בלא מיתת האב ע"כ בשורת האב חיילה ברישא. ונראה דע"כ פסיק ותני בגמרא אומר בתחלה ברוך דיין האמת משום דלא אפשר בענין אחר ודוק:

== יב ==

יב) '''שם מברך ג"כ שהחיינו וכו'.''' ואפילו אם היה בעיר אחרת כשמת אביו מברך. הלק"ט ח"א סי' ר"ד י"א בהגה"ט ועיין לעיל אות א' וזהו דוקא במת אביו אבל במת בנו ונפלה ירושה לאביו אין האב מברך שהחיינו כיון דהוי פורענות גמור כמ"ש התו' פ' יש נוחלין. הגרע"א בשם לוית חן פ' בא:

== יג ==

יג) '''שם במקום שהחיינו מברך הטוב והמטיב.''' ולא צריך לברך שהחיינו דבכלל הטוב והמטיב היא. ב"ח. ואע"ג דהט"ז סק"ב כתב על שם הרשב"א דמברך תרווייהו מ"מ אנן ק"ל כדעת מרן ז"ל ודעמיה דאינו מברך אלא אחת משום סב"ל:

== יד ==

יד) '''שם בהגה. אא"כ יש לו שותפות וכו'.''' ואם יש לו אשה ובנים עיין לעיל סימן רכ"א אות י"א שהבאנו פלוגתא בזה אי חשיבי שותפות וק"ל סב"ל:

== טו ==

טו) '''[סעיף ג'] בנה בית חדש וכו'.''' וה"ה קנה. ח"א כלל ס"ב אות ב' קיצור ש"ע סימן נ"ט אות ז' ואם בנו בהכ"נ חדש אין מברכין לא שהחיינו ולא הטוב והמטיב משום דאיכא פלוגתא בזה אלא חזן הכנסת מברך שהחיינו בקול רם על מלבוש חדש או פרי חדש ויכוין לפטור בהכ"נ ויכוונו עליו כל הקהל כמ"ש לעיל סי' ק"ן אות ט"ו יעו"ש. ואם בנה אותה יחיד מכיסו לתת אותה לצבור הוא יברך על פרי חדש וכו' ויכוין לפטור הצבור והם ג"כ יכוונו לפטר בברכתו:

== טז ==

טז) '''שם בנה בית חדש וכו'.''' מי שנפל לו ביתו או שנשרף ואח"כ חזר ובנאו על מכונו צריך לברך שהחיינו. ס' הקובץ על הרמב"ם פ"י מה"ב דין א' והביא ראיה מהש"ס יעו"ש. אבל אם סתר ביתו ובנאו א"צ לברך ואם רוצה להחמיר ללבוש בגד חדש ולברך ולכוין לצאת תע"ב. שמלת בנימין סימן יו"ד דף נ"א יעו"ש. א"ח אות ג':

== יז ==

טוב) '''דירה''' חדשה בשותפות אפילו חדר אחד ודרים ביחד יש ג"כ לברך. כי מ"מ לכל אחד ואחד הוא דירה וכאלו כולה שלו. ובדרים שנה לזה ושנה לזה זה אחר זה י"ל שמברכין כל אחד ואחד בשעת הקנין. גם רשאי אחד אשר דירתו אחר שנה להמתין לברך כשיקבע דירתו שם א"ח שם בשם א"א מהגה"ק. מיהו עיין בן א"ח פ' ראה אות ו' שכתב דעכשיו נהגו שלא לברך שהחיינו על הבית אלא עושין לו חינוך בסעודה להודות לה' וילבשו בגד חדש בתוך הסעודה ויברכו שהחיינו לפטור הבית יעו"ש. וא"כ כ"ש בכה"ג דאין לברך אלא מברך על בגד חדש או פרי חדש ויכוין לפטור והא דלא נהגו לברך על הבית אלא פוטרין אותו בדבר אחר נראה שחוששין לדברי הרשב"א סימן רמ"ה שהביא ב"י שכתב דלא נהגו לברך יעו"ש. ועיין לקמן אות י"ט:

== יח ==

חי) '''מי''' שקנה בית וכלי בית או בגדים ותכשיטין בהקפה שלא היה יכולת בידו לפרוע הממון לבעליו הסברא מחייבת שלא לברך לא זמן ולא הטוה"מ ואפילו אם בקרב הימים פרע מ"מ כיון דבאותה שעה לא קנאם פטור מלברך לב חיים ח"ג סימן נ"ב יעו"ש. א"ח אות ד' ומ"מ נ"ל כדי שלא יהנה מן עוה"ז בלא ברכה יש לברך על פרי חדש בשעת דירה או בשעת לבישה ולפטור הבית או המלבוש:

== יט ==

יט) '''וסעודת''' חנוך הבית אי הוי סעודת מצוה עיין ביש"ש לב"ק פ"ז סימן ל"ז שכתב דמי שרוצה לחנך ביתו בתורה ובמצות ולא הניח מתחלה לשתות בביתו ולשחוק בו ולנהוג קלות ראש אלא מתחלה עשה סעודה לחנכו ולומר בו ד"ת ולדרוש בו מעין המאורע שפיר הוי סעודת מצוה יעו"ש. מאן דבני בנין כד שרי למבני בעי לאדכרא בפומיה דהא לפולחנא דקב"ה היא בני בגין דכתיב הוי בונה ביתו בלא צדק וכו' וכדין סייעתא דשמיא שארי עלוי וכו' ואי לא שריא ביה ההוא מסאבא ולא נפק ההוא ב"נ מעלמא עד דאתעניש בההוא ביתא וכו' זוהר פ' תזריע דף ן' ע"א יעו"ש ועיין יו"ד סימן קע"ט סעיף ד':

== כ ==

כ) '''שם או קנה כלים חדשים וכו'.''' לא ראיתי נזהרים בזה ואפשר דסומכין על מ"ש התו' בסוכה דף מ"ו ע"א בשם רב שרירא גאון דאין מברכין כיון שאינו בא מזמן לזמן יעו"ש ומ"מ אין להקל. מ"א סק"ה וכ"כ ב"י דאין לחוש לדברי רב שרירא במקום הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ושאר פו' שסתמו בההיא דפ' הרואה יעו"ש. ומ"מ המנהג להקל כמ"ש ב"י בשם הרשב"א יעו"ש. והא דנוהגין להקל דוקא בתכשיטין של כלי כסף וזהב או בכלים של תשמישי הבית אבל על בגדים המנהג לברך. ונראה דגם בתכשיטי כסף וזהב או בכלי תשמישי הבית דנוהגין להקל מ"מ אם אפשר יש לפוטרם בדבר אחר או לברך בלא שו"מ. ועיין בדברינו לעיל סימן כ"ב אות ו' ולקמן אות ל"ו:

== כא ==

כא) '''שם או קנה כלים חדשים וכו'.''' דוקא כלי תשמיש אבל על ספרים חדשים אינו מברך דמצות לא ליהנות ניתנו ואין מברכין רק על מצות הבאים מזמן לזמן. אבל בברכת רמ"מ כתב לברך על ספרים. מ"א סק"ה. וכ"כ המו"ק לברך על הספרים ותמה על המ"א שכתב שאין לברך יעו"ש וכ"כ הרדב"ז ח"ג סימן תי"ב וכ"כ בית יהודה ח"א חי"ד סימן כ"ג דיש נוהגין דהקונה ס"ת מברך שהחיינו ובעת עלותו לס"ת גומר בלבו להקנותו לצבור ומברך הטוב והמטיב יעו"ש אמנם הברכ"י בשיו"ב אות א' כתב דהמנהג כמ"א דאין לברך על הספרים והקונה ס"ת המנהג ללבוש בגד חדש ולברך שהחיינו ולפטור הס"ת וכ"כ ביו"ד סימן ע"ר אות ח' יעו"ש ועיין עוד מזה בסה"ק קול יעקב על יו"ד סימן ע"ר אות יו"ד:

== כב ==

כב) '''שם או קנה כלים חדשים וכו'.''' ואם היה עשיר גדול וקנה כלים חשובים וכאפס ותהו נחשבו לו ואינו שמח בהם כלל לא יברך. הרדב"ז ח"ב סי' מ"ו כנה"ג בהגב"י מ"א סק"י. ונראה דה"ה לכל אדם אם לפי ערכו כלים שקנה אינם חשובים אצלו ואינו שמח בהם אינו מברך:

== כג ==

כג) '''שם או קנה וחזר וקנה וכו'.''' היינו דוקא בשכבר בירך על קנייה ראשונה אבל אם עדיין לא בירך וחזר וקנה אינו מברך אלא ברכה אחת. עו"ת אות ב' א"ר אות ב' ומיהו עיין ברמב"ם פ"י מה"ב דין א' שלא כתב לברך בקנה וחזר וקנה ועיין הטעם בכ"מ שם. וכ"כ הלק"ט ח"א סי' ר"ו דקנה וחזר וקנה מברך בלא שו"מ והרשב"א סי' רמ"ה כתב דמשום פלוגתא בקנה כיוצא בהן או בהיו לו כיוצא בהן שאין אומרים זמן ואם בא לומר מונעין אותו יעו"ש והביאו כנה"ג בהגב"י:

== כד ==

כד) '''שם לאפוקי אם מכרן וחזר וקנאן''' פי' אפי' אם מכרן בשעדיין לא השתמש בהם וחזר וקנאן אעפ"י כן אינו מברך דלאו חידוש כ"כ בעיניו כיון שהכלים היו שלו פעם אחת. ב"י. עו"ת שם א"ר אות ה' ועיין הלק"ט ח"א סימן ר"ח וח"ב סימן קע"ט שכתב לברך יעו"ש. מיהו אכן ק"ל דאין לברך כדברי ב"י ודעמיה משום סב"ל:

== כה ==

כה) '''על''' האשה אם הגונה היא וחביבה לו כתב המו"ק דאפילו כשנגמרו השדוכין ראוי לברך שהחיינו ואצ"ל על האירוסין וגם האשה תברך יעו"ש. והביאו מחב"ר אות ה' אלא שכתב שם המחב"ר לברך בלא שו"מ יעו"ש ועיין בסה"ק חקי חיים דרוש ב' לנשואין שכתבנו שם דגם אבי החתן ואבי הכלה יש להם לברך משום דמקיימי פסוק קחו נשים לבניכם וכו' אלא דאם אפשר יש לברך שהחיינו החתן והכלה ואבי החתן ואבי הכלה על בגד חדש או פרי חדש ולפטור הנשואין ואם א"א יברכו בלא שו"מ יעו"ש:

== כו ==

כו) '''הגומר''' ספר שחבר בחדושי תורה לש"ש בכתיבה וכ"ש בהדפסה יברך. מו"ק והביאו מחב"ר אות ז' אלא שכתב לברך בלא שו"מ יעו"ש והביאו שע"ת אות יו"ד ואם אפשר יש לפוטרו בבגד חדש או בפר"ח כמ"ש באות הקודם. ונראה דה"ה מי שזכהו ה' להדפיס מממונו ספר חדושי תורה של אחרים יש לו לברך שהחיינו על בגד חדש או פר"ח ולפוטרו או לברך בלא שו"מ דלא גרע מקנה ספרים וזה לו ולכל העולם שמזכה רבים בתורה:

== כז ==

כז) '''אם''' עלה לגדולה ונתמנה פרנס או רב וכיוצא גם בזה נראה דיברך בלא שו"מ מחב"ר אות ח' שע"ת שם ויש לברך על פרי חדש ולפטור כמ"ש באות הקודם ונראה דה"ה מי שזכה לעלות לא"י יש לברך שהחיינו על פרי חדש ולפטור:

== כח ==

כח) '''כשיגיע''' האדם למלאת שבעים שנה לימי חייו יברך שהחיינו. חו"י סימן ע' והביאו הברכ"י בשיו"ב אות ב' וכתב שיברך בלא שו"מ מאחר שלא כתבוהו הראשונים עכ"ד. וכבר כתבנו דאם אפשר טוב יותר לברך על פר"ח ולפטור. וכן על כל דבר שיש בו ספק או פלוגתא בברכת שהחיינו יברך על פר"ח ויכוין לפטור אותו דבר:

== כט ==

כט) '''רב''' יוסף כי הוה בר שיתין עבד להו יומא טבא לרבנן אמר נפקי לי מכרת. מו"ק דף כ"ח ע"א וגם בזה יש לברך שהחיינו על פר"ח ויכוין לפטור שניצול מכרת:

== ל ==

ל) '''[סעיף ד'] בשעת הקנין יש לו לברך וכו'.''' היינו משעה שקנה הבגד ואעפ"י שצריך ליתן אותו לחייט לעשות ממנו מלבוש. ט"ז סק"ג והמ"א סק"ו כתב דוקא כשקנה כלי כמו שהוא אבל אם קנה כסף ונתן לאומן לעשות כלי אינו מברך אלא כשישתמש בו יעו"ש. אמנם המאמ"ר אות ה' כתב דאין המנהג כן אלא מברכין דוקא בשעת לבישה וכתב הטעם שדימו זה לההיא דלקמן סי' רכ"ה ס"ג גבי פרי חדש דנהי דמדינא היה לו לברך בשעת ראייה מ"מ נהגו העולם לברך בשעת אכילה משום דהוי עיקר ההנאה יעו"ש. וכ"כ החס"ל אות ו' דנהגו לברך בשעת לבישה. וכ"כ היפ"ל אות ו' בן א"ח פ' ראה אות א' וכן כתבנו לעיל סימן כ"ב אות ו' ועי"ש הטעם. מיהו אם קנה ב' או ג' מלבושים ביחד אעפ"י שאינו לובש עתה כ"א אחד ומברך עליו נראה דנפטרו כולם כיון דלפום דינא הברכה היא בשעת קנייה וכבר קנה אלא דלכתחלה יש לכוין על כולם בברכה שמברך עתה ואם שכח לכוין על כולם יש לברך אח"כ כשלובש בלא שו"מ:

== לא ==

לא) '''ואם''' שכח לברך בשעת לבישה יוכל לברך אחר לבישה כל זמן שעודנו בתוקף שמחתי ובלבישה ראשונה כמ"ש לעיל אות ה' אבל אח"כ יברך בלא שו"מ:

== לב ==

לב) '''שם מברך מלביש ערומים.''' מיהו היפ"ל שם כתב דלא נהגו עכשיו לברך מלביש ערומים משום דברכת מלביש ערומים דשחרית פוטרו ולא בעי לברוכי כ"א שהחיינו יעו"ש ועוד יש לתת טעם דלא נהגו לברך מלביש ערומים על בגד חדש משום דמלביש ערומים משמע ערום לגמרי לא כן בלובש מלבושים וזהו דוקא בגד עליון או גלימא וע"כ לא נהגו לברך כ"א רק שהחיינו. וכ"כ בן א"ח שם דלא נהגו לברך מ"ע על בגד חדש משום דיש חולקים אלא שכתב דטוב ללובשם פעם הראשון בשחרית ויכוין לפטרם במ"ע של ברה"ש ואם מוכרח ללובשם בערבית יברך ברכת הנז' בלא שו"מ יעו"ש:

== לג ==

לג) '''שם מלביש ערומים.''' ואם קנה כובע או אבנט חדש יברך בכובע עוטר ישראל. ובאבנט אוזר ישראל הלק"ט ח"א סימן ה' מיהו המני"ח שם כתב דיברך בשתיהן בלא שו"מ. והביאו י"א בהגה"ט. וכ"כ היפ"ל שם דלא נהגו לברך על כובע חדש עוטר ישראל ובאבנט אוזר ישראל יעו"ש. וכ"כ בן א"ח שם דאם אפשר טוב ללובשם בבקר ולפוטרם בברה"ש ואם לאו יברך בלא שו"מ:

== לד ==

לד) '''כתב''' שכנה"ג בהגב"י אות ה'                                                                                                                                                                                                                ' כתב דלהלבשה אין מברכין הטוב והמטיב והביאו י"א בהגב"י יעו"ש ובענין ברכת מ"ע כבר כתבנו לעיל דעכשיו לא נהגו לברך משום די"א ברכת מ"ע של ברה"ש פוטרת כל מה שלובש באותו היום וע"כ גם בהלבשה אין לברך כ"א דוקא שהחיינו ומ"ע בלא שו"מ כמו שאר אדם:

== לה ==

לה) '''זקן''' אחד שקנה תכריכין לעצמו ואמר שהוא שמח בהם נסתפק בזה הפ"ת והמעשה היה קרוב ליוה"כ וכתב שילבשנו בליל יוה"כ ויכיוין לפוטרו בשהחיינו דליל יוה"כ יעו"ש. מיהו בס' מאורי אור בחלק באר שבע די"ז ע"ב כתב דאינו מברך שהחיינו כיון דאפילו לובשו לפעמים בחייו פטור מציצית כ"ש שאין שייכות בו שמחה יעו"ש. והב"ד א"ח אות ה':

== לו ==

לו) '''[סעיף ה'] הוא ובני ביתו וכו'.''' אבל אם קנה כלים לו וכלים לבני ביתו מברך על שלו שהחיינו ועל של בני ביתו מברך הטוב והמטיב. ב"ח. מ"א סק"ז. וכתב שם המ"א דבני ביתו ר"ל בניו אבל לעבדו ולשפחתו הו"ל כאלו מכרן להם דשכיר הוא בא בשכרו. א"ר אות ח' י"א בהגה"ט. ומיהו עיין בדברינו לעיל אות ך' שכתבנו דאין המנהג לברך על כלי תשמיש של בית אלא דוקא על הבגדים ואם קנה בגדים לאנשי ביתו המנהג לברך דוקא הם שהחיינו והוא אינו מברך כלום ומ"מ נראה דיש לברך הטוב והמטיב בלא שו"מ. וכן הקונה כלי תשמיש לו ולבני ביתו יש לברך הטוב והמטיב בלא שו"מ:

== לז ==

לז) '''שם אם נתנו לו במתנה מברך הטוב וכו'.''' כ"כ הטור בשם הירושלמי אבל הרב פרח שושן כלל א' סימן י"ב הכריח לומר דלא ק"ל כהך ירושלמי שפסק מרן ז"ל כיון שהרי"פ והרמב"ם והתו' לא ק"ל כהירושלמי ושכן ס"ל להכלבו הא"ח ושכ"כ הכנה"ג בתשו' בס"ס שמע שלמה יעו"ש. והב"ד י"א בהגב"י והרו"ח אות א' וכתב שם הרו"ח ולכן אין לברך כ"א ברכת שהחיינו ולצאת י"ח ס' מרן בשם הירושלמי אחר ברכת שהחיינו בשו"מ יברך הטוב והמטיב בלתי שו"מ יעו"ש:

== לח ==

לח) '''שם מברך הטוב וכו'.''' וכן המחליף כלים שניהם יברכו הטוב והמטיב. הלק"ט ח"א סימן ר"ז. י"א בהגה"ט. ולפי מ"ש באות הקודם בענין המתנה דאין לברך כ"א שהחיינו והטוב והמטיב בלתי שם ומלכות נראה דה"ה בחליפין:

== לט ==

לט) '''שם מברך הטוב וכו'.''' וכן על ממון שמכנסת לו אשתו מנכסי מלוג יברך הטוב והמטיב. מו"ק מחב"ר אות ד' ולפי מ"ש לעיל סימן רכ"ב אות ב' נראה דיש לברך בלתי שו"מ:

== מ ==

מ) '''הקונה''' שדה קטנה כשיעור הנז' סימן רכ"א יברך שהחיינו ואם בשותפות הטוב מו"ק. מחב"ר אות ו' ולכי מ"ש לעיל אות טו"ב דאין המנהג לברך על קניית הבית אלא פוטרין אותו בבגד חדש או בפר"ח נראה דה"ה בקניית שדה:

== מא ==

מא) '''אשה''' הנשאת לא תברך שהחיינו בהדלקת נר של שבת ראשונה כר"ש בשם הרא"פ. והביאו הרו"ח אות ב' וכתב דיש לברך שהחיינו על בגד חדש או פר"ח ותכוין גם לזה:

== מב ==

מב) '''עני''' המקבל מעות מהצדקה אינו מברך דמתבייש משא"כ במלביש דאינו מתבייש כ"כ. א"ר או' ט' בשם שדה יהושע. מיהו בת"ח המקבלים חיזוק מעשירים כדי שיכולים ללמוד או אם נתנו להם מתנה הראויה להתכבד יש להסתפק אם דומה לצדקה או למלבוש וע"כ יש לברך בלתי שו"מ ויברך הטוב והמטיב משום דאיכא הטבה ננותן ג"כ שעי"ז זוכה לעוה"ב כמ"ש בסוף מס' כתובות יעו"ש. ועוד עיין בזוה"ק פ' וישלח דקמ"א ע"א כמה עונש מגיע למי שאינו מחזיק ביד ת"ח ושבח המחזיק עיין בסה"ק חקי חיים דרוש י"ט יעו"ש:

== מג ==

מג) '''[סעיף ו'] כל דבר שאינו חשוב וכו'.''' אבל כלים חשובים קצת כגון מלבושים של בגד צמר דמי לדבר הבא מזמן לזמן דסתם בני אדם לפרקים מועטים מתחדשים ולכ"ע מברכין. ב"י בשם תה"ד פרישה אות ט':

== מד ==

מד) '''שם כגון חלוק וכו'.''' וכ"ש מכנסיים דפשיטא דאין לברך עליו יפ"ל אות ז' וה"ה על כל דבר שאינו חשוב אין לברך עליו. אבל על חצי בגד שקורין בערבי יל"ק או על מה שקורין צדרי"י אם הם חשובים ושמח בהם יברך. בן א"ח פ' ראה אות ג' ועיין לעיל אות כ"ב:

== מה ==

מה) '''שם הגה. וי"א דאפילו עני אינו מברך וכו'.''' אבל הרדב"ז ח"ב סימן מ"ו כתב שהתו' והרא"ש לא פליגי שהתו' מדברים בעשיר אבל בעני שהוא שמח בו מודו להרא"ש שמברך יעו"ש. והביאו כנה"ג בהגב"י. מ"א סק"י. ומ"מ המנהג כמור"ם ז"ל דאפילו עני אינו מברך:

== מו ==

מו) '''שם בהגה. הנעשים מעורות וכו'.''' וכ"ש שאין לומר כך על התפילין שאין זה כבוד למצוה. ונראה דאפילו על טלית חדש וכדומה מדבר מצוה אין לומר כך משום כבוד המצוה שמצפה לראות בכל"ה את הקודש. יפ"ל אות ח':

== מז ==

מז) '''שם בהגה. מעורות של בהמה וכו'.''' ואפילו טמאה כגון פי"א בל"א ואפילו הוא ממין אחר רק שתפור תחתיו מעורות בהמה. מ"א ס"ק י"א. א"ר אות יו"ד. ואפילו בגד העליון יותר חשוב מתחתון התפור בו אפ"ה אין לומר כן. א"א אות י"א:

== מח ==

מח) '''מיהו''' אם קנה בגד מעורות שועלים ופי"א וכיוצא מברך שהחיינו ול"ד ליו"ד סימן כ"ח ס"ב על השחיטה לא יברך שהחיינו דמזיק לברייה בידים משא"כ כאן. ול"ד למ"ש בהגה דאין לומר תבלה ותחדש שיצטרכו להרוג עוד משא"כ כאן. מש"ז ססי' כ"ב וכן הסכים השד"ח באס"ד מע' ברכות סימן ב' אות ך' וכתב ודלא כמ"ש בס' מור ואהלות באהל ברכות והודאות סימן כ"ד דאין לברך שהחיינו כמו שאין אומרים תבלה ותחדש וכו' יעו"ש:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:כף החיים: אורח חיים]]