עריכת הדף "כף החיים/אורח חיים/קפו"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


== א ==

א) '''[סעיף א'] וספק הוא וכו'.''' לדעת הרשב"א והראב"ד חייבות מה"ת ולהר' יונה מדרבנן אלא דהרא"ש כתב דהיא בעיא דלא אפשיטא הילכך נשים אינם מיציאות אחרים י"ח וכן דעת הרמב"ם בפ"ה מה"ב כמבואר בב"י וכן פסק כאן בש"ע. וכ"פ הלבוש, וכ"ה דעת האחרונים. ומיהו בדיעבד אם ברכה לאנשים יצאו. ראשון לציון בברכות דף ה' ע"ב זכ"ל אות ב':

== ב ==

ב) '''שם וספק הוא וכו'.''' וה"ה בעבדים איכא ספיקא דכי הדדי נינהו מן הסתם. מאמ"ר אות ב' ר"ז אות א' וערל שמתו אחיו מחמת מילה נמי ספק הוא א"א אות א' ועיין לקמן סימן קצ"ט ס"ו:

== ג ==

ג) '''שם. וספק הוא וכו'.''' ואע"ג דבהמ"ז מ"ע שלא הזמן גרמא ומ"ע שלא הזמן גרמא נשים חייבות תירץ רש"י ז"ל דכיון, דכתיב על הארץ הטובה אשר נתן לך ונשים לא נטלו חלק בארץ אינם חייבות. והתו' כתבו דטעמא משים דכתיב בה על בריתך שחתמת בבשרנו ועל תורתך שלמדתנו ונשים ליתנהו לא בברית ולא בתורה ואמרינן לקמן כל שלא אמר ברית ותורה בבהמ"ז לא יצא י"ח. ב"י וכ"כ בזוה"ק פ' תרומה דקס"ח ע"ב והביאו מ"א סק"א. ועיין לקמן סי' קפ"ז ס"ג:

== ד ==

ד) '''ומיהו''' כהנום ולוים חייבים בבהמ"ז מה"ת אף לדעת רש"י ז"ל משום שנטלו חלק בשדה מגרש. כנה"ג בהגב"י. וכתב ודלא כשה"ג פ' מי שמתו שכתב דלרש"י אין חייבים יעו"ש. וכ"כ העו"ת אות א'. מ"א שם. א"ר אות א'. א"א אות א'. ברכ"י אות ג'. ודין גר יתבאר לקמן סי' קצ"ט ס"ד:

== ה ==

ה) '''שם. וספק הוא וכו'.''' ואם נסתפקה האשה אם בירכה בהמ"ז או לא אינה חוזרת כמ"ש לעיל סי' קפ"ד אות כ"ה יעו"ש:

== ו ==

ו) '''שם. ואינם מוציאות וכו'.''' כגון שלא אכלו אלא כזית אבל אם אכלה האשה כדי שביעה שאז היא חייבת מדרבנן תוכל היא להוציא את האנשים שחייבים ג"כ מדרבנן דאתי דרבנן ומפיק דרבנן. לבוש. והר"ז אות ג' כתב דאפילו לא אכלה כדי שביעה יכולה להוציא את האיש שלא אכל כדי שביעה יעו"ש. ועיין לקמן אות ח':

== ז ==

ז) '''[סעיף ב'] קטן חייב מדרבנן וכו'.''' ופשוט דקטן אינו מוציא את האשה. מ"א סק"ב. והטעם כתב מחה"ש משום דקטן ודאי דרבנן והאשה אפשר דהוי דאורייתא. וכ"כ הפרמ"ג ביו"ד סוף שער התערובת שקבע בפתיחה לסי' צ"ח. והביאו מחב"ר בזה הסי' אות ב' ר"ז שם. אבל איש שלא אכל כדי שביעה יכול להוציא הנשים שאכלו כדי שביעה כמו שיכול להוציא את האנשים שאכלו כדי שביעה מטעם שיתבאר לקמן סימן קצ"ז ס"ד יעו"ש ר"ז אות ב':

== ח ==

ח) '''שם. כשלא אכל האב כדי שביעה וכו'.''' והקטן אכל כדי שביעה דאתי דרבנן ומפיק דרבנן. לבוש. וכ"כ מאמ"ר אות ד' וכתב שכן הוא דעת מרן ז"ל יעו"ש. מיהו העו"ת אות ד' כתב דאפילו לא אכל הקטן אלא כזית מוציא גדול שאכל שיעור דרבנן יעו"ש. וכ"כ מ"א סק"ג. ר"ז אות ג' ח"א כלל ה' אות כ"ג. ועיין ער"ה אות ד' שכתב דהרא"ם בה' מגילה כתב דאפילו לא אכל הקטן כדי שביעה מוציא גדול אע"ג דהיי תרי דרבנן לחד דרבנן אבל מדברי התו' דמגילה י"ט ע"ב נראה דקטן שאכל כזית אינו מוציא אביו כלל יעו"ש. וע"כ כיון דאיכא פלוגתא בזה אין להוציא קטן לגדול אלא א"כ דוקא אכל הקטן כדי שביעה והגדול שיעור דרבנן ובדיעבד אם כבר כיון קטן שלא אכל כדי שביעה להוציא גדול שלא אכל כדי שביעה י"ל דיצא כיון דיש מתירין:

== ט ==

ט) '''וכ"ז''' שנשים וקטנים מוציאים אחרים י"ח היא כשאחד אינו יודע לברך בעצמו אבל היודע לברך לעצמו אינו רשאי לצאת בשמיעה אפילו מהמחויב כמותו אלא ע"י זימון בשלשה ונשים וקטנים אין מזמנין עליהם כמ"ש בסימן קצ"ט יעו"ש. ר"ז אות ד' ועיין לעיל סימן קפ"ג אות ל"ז ודוק:

== י ==

י) '''קטן''' דלית ליה אב כיון שדעת רוב הפו' שאין חיוב חינוך נקען אלא לאביו י"ל דבקטן דאין לו אב לא שייך לומר אתי דרבנן ומפיק דרבנן כיון שאין לו מי שחייב לחנכו. ואין מוציא קטן זה אף שאכל כדי שביעה לגדול שאכל שיעור דרבנן. אבל לדעת הרשב"א והרא"ם והריעב"א ורבו דס"ל שחיוב חינוך הוי גם על ב"ד גם קטן דאין לו אב מוציא גדול שאכל שיעור דרבנן. וע"כ יש להחמיר בבהמ"ז שלא לצאת בקטן שאין לו חב. חק"ל חא"ח סימן מ"ו דע"ט ע"ב. בי"מ אות ז':

== יא ==

יא) '''קטן''' מוציא קטן כיון דשקולים הם בחיובן בכל מכל. ודלא כפר"ח בס' מים חיים בליקוטיו לדף ד' דמגילה שלמד מדברי התו' דקטן אינו מוציא קטן דליתא חק"ל שם סימן מ"ה דע"ט ע"א בי"מ שם אות ט':

== יב ==

יב) '''והגם''' דאמרו תבא מארה למו שאשתו ובניו מברכין אותו היינו עיקר הברכה אבל ברכת המזון יכול לכתחלה לתת האב להבן שהוא יברך על הכוס כשהאב מזיק לו היין ועושה כיבוד או"א דלוקח רשות מאביו לו תואר ולו הדר ומה גם אם הוא סמוך על שלחנו על חנם או סעד על שלחן אביו דמברך לאביו ברכת האורח כנהוג וכל המברך מתברך ומתקיים בהם כמ"ש גבי אברהם ויצחק כי ברך אברכך אחד לאב ואחד להן. רו"ח. וכ"כ בזוה"ק פ' בלק דקצ"א ע"א דמצוה לתת כוס של ברכה לבנו כדי לחנכו במצות יעו"ש. ונראה דהיינו כגון שהגיע לי"ג שנים ויום א' וכמ"ש לקמן סי' קצ"ט אות ל"ג יעו"ש:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:כף החיים: אורח חיים]]