עריכת הדף "כף החיים/אורח חיים/קסו"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


== א ==

א) '''[סעיף א'] י"א שא"צ ליזהר וכו'.''' וי"א שצריך ליזהר וכו' הא דאמר י"א שא"צ וי"א שצריך משום דבמס' ברכות דף מ"ב ע"א איתא תיכף לנט"י ברכה ומפרשי לה התם רש"י ותו' דאמים אחרונים קאי יעו"ש. וכן מפרש לה הרמב"ם בפ"ו מה' ברכות ורבינו יואל והב"ד הטור וב"י. אבל מתוך הירושלמי פ"ו דברכות משמע דההיא דתיכף לנטילה ברכה אמים ראשונים קאי דאיתא התם התוכף ברכה ללט"י אינו ניזוק בכל אותם סעודה. וכ"כ הטור וכ"כ בהגמ"י פ"ז דברכות והב"ד ב"י וכתב וכן נכון לעשות ליזהר גם במים ראשונים עכ"ל וכך הם דבריו כאן בש"ע. וכ"ה דעת הרא"ש והטור ור' ישעיה הראשון בפסקיו כ"י והרמ"ע באלפסי זוטא פ' כיצד מברכין כמ"ש הברכ"י בשיו"ב אות א' יעו"ש. וכ"פ הלבוש. פר"ח. ער"ה. מאמ"ר אות א' ועיין לקמן אות ו':

== ב ==

ב) '''שם י"א שא"צ ליזהר וכו'.''' ומ"מ אסור למזוג הכוס בחמין בנתיים דצריך דקדוק שלא יחסר ושלא יותיר והוי הסח הדעת טפי וה"ה לכל כיוצא בזה. ובאגודה כתב בשם ר"ת דבחול אסור דחיישינן שמא יסיח דעתו וילך לו אבל בשבת שהשלחן ערוך יכול ליטול ידיו ולקדש וה"ה להבדיל ולאכול עכ"ל. מ"א סק"א. וכ"כ הט"ז סק"א. וזהו לפי מנהג שכתב מור"ם ז"ל בסי' ער"א סעי' י"ב שיש מקומות נוהגים ליטול קודם קידוש יעו"ש. אבל הט"ז שם ס"ק י"ד כתב דאעפ"י שכתב מור"ם ז"ל ואין לשנות מ"מ מי שחרד לדבר ורוצה לעשות כדיעה ראשונה וליטול ידיו אחר הקידוש ש"ד יעו"ש וכ"ה לפי דברי האר"י ז"ל בשער הכוו' דף ע"א ודף ע"ב צ"ל הקידוש דוקא קודם נטילה. ויעו"ש טעם בסוד וה"ה בקידוש של שחרית צ"ל דוקא קודם נטילה וכמבואר בשער הכוו' שם דף ע"ד ע"ג יעו"ש. וכ"כ בפע"ח שער השבת פט"ז יעו"ש:

== ג ==

ג) '''שם וי"א שצריך ליזהר וכו'.''' כתוב בה' מהר"ן כמו שצ"ל בע"ש עם חשיכה עשרתם ערבתם וכו' כן צ"ל קידם נט"י אם כל דבר מוכן הראוי לקידוש ולברכת המוציא כדי שלא יצטרך להפסיק והביאו א"ר אות א' וזהו ג"כ לפי מנהג שכתב מור"ם ז"ל שיש מקומות נוהגין ליטיל קודם קידוש כמ"ש באות הקודם אבל דעת מרן והאר"י ז"ל אינו כן אלא צ"ל הקידוש קודם כיעו"ש אלא דנפקא מנה לדידן דצריך ליזהר להזמין קודם נט"י מה שצריך לנט"י והמוציא כגון המפה לניגוב והשלחן והלחם והמלח וכדומה כדי שלא להפסיק בין הנטילה להמוציא וגם כדי לברך המוציא מיד:

ג) '''שם וי"א שצריך וכו'.''' ועיין מהרש"א שבת ט' ע"ב שכתב דאחר נט"י קודם אכילה אף בני בבל לא היו נוהגין בהתרת חגורה משום הפסק בין נטילה לאכילה יעו"ש. אבל הער"ה אות א' כתב דלא הוי הפסק כיון דצורך סעודה היא יעו"ש וע"כ נראה דלכתחלה יש להתיר קודם נטילה או אחר שיברך המוציא ויאכל כזית ובדיעבד אם התיר בין נטילה להמוציא לא הוי הפסק וכמ"ש לקמן אות ח' יעו"ש ועיין בקיצור ש"ע סי מ"א אות ב' שכתב דמותר לענות אמן בין נטילה להמוציא ונראה שהוא פשוט. ועיין לעיל סי' קנ"ח אות ד':

== ד ==

ד) '''וכתב''' השל"ה בשער האותיות אות ק' דף פ"א ע"ב דירגיל אדם עצמו להתפלל תפילת המזון קודם נטילה ואם שכח ולא התפלל עד שנטל ידיו יכול להתפלל בין הנטילה להמוציא ולא הוי הפסק מאחר שהיא מצרכי סעודה שצריך להתפלל על מזונו כמ"ש בזוה"ק יעו"ש. והביאו מ"א סק"ב. סו"ב אות א' וכ"כ המחב"ר אות ב' וכתב שם השל"ה בהגה בשם הרמ"ק שהתפלה הנכונה לזה לומר מזמור לדוד ה' רועי וכו' ועם היות בו פירושים רבים הכוונה הנאותה לזה הוא לכלול עשר ספירות ויעו"ש הסוד שכתב בו. וכתב המ"א שם דהעולם נוהגין לאמרו בין נטילה להמוציא. וכ"כ המחב"ר שם. מיהו המאמ"ר אות ב' כתב דעדיף טפי נאומרו קודם נטילה יעו"ש. ועיין בדברינו לסי' זק"ן הסדר שצ"ל קודם נט"י לאכילה יטו"ש. ומיהו נראה דאם לא אמרו קודם נטילה היותר נכון לאומרו אחר ברכת המוציא וגם עד אחר שיאכל כזית פת כדי שלא להפסיק בין נט"י להמוציא ורק פסוק עיני כל אליך ישברו וכו' ופתח את ידיך וכו' יש לאומרו בין נט"י להמוציא אם שכח לאומרו קודם נטילה משום דעיקר תפלת הפרנסה נזכר בו כידוע אבל השאר אין כ"כ נחוץ כדי להפסיק בהם בין נטילה להמוציא כנ"ל ובענין פסוק שאו ידיכם וכו' כבר כתבנו לעול סי' קס"ב אות ח' דאין לאומרו כ"א קידם נטילה או שאין לאומרו כלל כיון שלא נזכר זה בדברי האר"י ז"ל יעו"ש:

== ה ==

ה) '''וכתב''' המחב"ר אות ג' דפיוט שתיקן הרב הקדוש האר"י זצ"ל לשורר על השלחן אחר אכילה אסדר לסעודתא וכו' למבצע על רפתא וכו' נהגו לשוררם קודם קידוש. ובסעודה ג' קודם נט"י לסעודה יעו"ש. וכן אתקינו סעודתא וכו' שכתוב שם בשער הכוו' דף ע"ב ע"א לאומרו קודה נטילה נוהגין לאומרו קודם קידוש וכן יהא רעוא מן קדם עתיקא קדישא וכו' שכתוב שם בשער הכוו' לאומרו קודם כל סעודה מג' סעודות של שבת נוהגין לאומרו קודם קידוש ובסעודה ג' קודם נט"י והוא מנהג נכון כדי שלא להפסיק וגם כי כן נראה לפי סודם של דברים ויתבאר עוד מזה והנוסח שצ"ל לקמן בהלכות סעודת שבת בס"ד:

== ו ==

ו) '''שם ואם שהה כדי הילוך כ"ב אמה וכו'.''' כן הוכיחו התו' בסוטה דף ט"ל ע"א ד"ה כל כהן מדאמרינן גבי מצורע לא היה תכף לסמיכה שחיטה שלא היה רשאי ליכנס לעזרה והיה סומך על הקרבן לפני שער ניקנור ואח"כ היו מוליכין הקרבן למזבח ומן השער עד המזבח היה כ"ב אמה ש"מ דזה מיקרי הפסק יעויין שם. והב"ד הט"ז סק"ב והמא"א סק"ג. ומיהו רש"ל בתשו' סי' ל"ד כתב דדוקא במים אחרונים בעינן תכף לנטילה ברכה אבל בראשונים אין שם כ"א זהירות בעלמא יעו"ש והביאו הט"ז שם. אבל דעת הב"ח כדברי מור"ם ז"ל דבהפסקה כדי הלוך כ"ב אמה אפי' בלא דיבור הוי הפסק יעויין שם. והביאו מ"א סק"ב:

== ז ==

ז) '''שם כדי הילוך כ"ב אמה וכו'.''' פי' אפילו בלא דיבור ובדיבור הוי הפסקה אפי' מעט ואפילו בד"ת וכ"מ במ"א רסי' קע"ט ודלא כמ"ש הוא גופיה בססי' קס"ה. וכן הסכמת הב"ח והט"ז בססי' קס"ה. א"ר אות א' וכ"כ לעיל סי' קס"ה אות י"א יעו"ש. ועיין לקמן סי' קע"ט אות א':

== ח ==

ח) '''שם כדי הילוך כ"ב אמה וכו'.''' ודוקא לכתחלה אבל בדיעבד אם הפסיק יותר מכ"ב אמה א"צ ליטול שנית ויכול לברך המוציא אח"כ. ברכת אברהם סי' ס"א וס"ב. שכנה"ג בהגב"י אות ב' עו"ת אות א' מש"ז אות ב' והיינו כל שלא הסיח דעתו. א"ר שם. קיצור ש"ע סי' מ"א אות ב' ועיין לעיל סי' קס"ד אות ט' ואו' ט"ז:

== ט ==

ט) '''שם כדי הילוך כ"ב אמה וכו'.''' ומיהו כל מה שמפסיק בניגוב בין נטילה להמוציא לא חשיב הפסק אפילו שהה טובא בניגובו שהרי צריך לנגב ידו היטב אלא דלאחר שניגב ידיו היטב חשיב הפסק אם לא יברך המוציא מיד ב"ח. וכ"כ המאמ"ר אות ג' חס"ל אות ב' ונראה דה"ה בין מים אחרונים לבהמ"ז הניגוב לא חשיב הפסק כיון דצריך לנגב קודם ברכה כמ"ש הרמב"ם סוף פ"ו מה"ב יעו"ש. ועיין לקמן סי' קפ"א ס"ח:

== י ==

י) '''שם כדי הילוך כ"ב אמה וכו'.''' וכשהולך מבית לבית חשיב הפסק אפי' הליכה מועטת מ"א סק"ג. ר"ז אות א' קיצור ש"ע שם. וה"ה בבית אחד והולך מחדר זה לחדר אחר אפי' הליכה מועטת ואפילו רואה מקומו הוי הפסק אבל בחדר אחד אפילו אינו רואה מקומו לא הוי הפסק אם הוא פחות מכ"ב אמה. דרכי חיים דף ק"ז ע"ב. א"ח אות ד' ומיהו ההולך ממקום שנטל ידיו למקום הסעודה לא חשובה הפסק כיון שהוא צורך הסעודה אלא שלכתחלה צריך ליטול ידיו סמוך למקום הסעודה אם אפשר ר"ז שם. ונראה דהנכון שלא לנגב ידיו עד שהולך למקום סעודה ושם יגביה ידיו כנגד ראשו ויברך ענט"י ואח"כ ינגב כדי שלא תהא ההליכה הפסק כיון שהוא קודם הניגוב והניגוב הוא מן המצוה כמ"ש באות הקודם. ואח"כ ראיתי שכ"כ בתשו' עונג יו"ט סי' ח"י והביאו הפת"ע סי' קנ"ח סוף אות כ"ז יעו"ש:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:כף החיים: אורח חיים]]