עריכת הדף "כף החיים/אורח חיים/קיז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


== א ==

א) '''[סעיף א'] ברכת השנים וכו'.''' באשכנז נוהגים לומר בין בקיץ בין בחורף ברך עלינו אלא שמשנים השאלה לפי הזמן בימות הגשמים אומרים ותן טל ומטר לברכה ובימות החמה ותן ברכה והספרדים נוהגים לומר בקיץ ברכינו ובחורף ברך עלינו כמ"ש בטור וב"י, ובשער הכוו' כתב בשם האר"י ז"ל שיש לומר בקיץ ברכינו ובחורף ברך עלינו והב"ד לעיל סי' מ"ח יעו"ש, וכ"כ הברכ"י אות א' בשם גורי האר"י ז"ל והביאו ש"ץ דקכ"ט ע"ב ובי"ע אות א' ותימה שכתב בשם גורי ולא בשם אר"י שהרי בכ"פ הוא מביא משער הכוו' שסידר מהרש"ו ז"ל. ועיין בדברינו לעיל ס' קי"ד אות ס':

== ב ==

ב) '''שם ברכת השנים וכו'.''' ולא יאמר ושבענו מטובה אלא מטובך דקאי להקב"ה ולא על השנה וכן בכל הברכה הרא"ש בתשו' כלל ד' סי' ך' וכ"כ רש"ל בתשו' סי' ס"ד. והב"ד כנה"ג בהגה"ט וכ' דכן הוא המנהג יעו"ש. מ"א סק"ב. וכ"כ קשל"ה בדיני תפלת י"ח. וכ' דאין להשגיח על הס"ת שעל פני' האדמה' ושבענו' מטובה' שהוא שם של הוי"ה רק יאמר מטובך עכ"ד. וכ"כ א"ר אות א' וכ' ודלא כנמצא בסידור בשם של"ה לומר מטובה יעו"ש ומ"ש העט"ז אות א' דבדרך יאמר מטובך כי אז יש בס"ת שם של יוה"ך ובעיר יאמר מטובה לפי שאז יש בס"ת שם הוי"ה כבר כתבנו בשם הקשל"ה שאין להשגיח על הס"ת וע"כ אין לשנות העיר מהדרך אלא תמיד יאמר מטובך דוקא. ומ"ש הבאה"ט סק"א דבסידור האר"י ז"ל כתב מטובה לא נמצ' זה בכתבי האר"י ז"ל וגם בשער הכוו' בנוסח התפלה זה לא כתוב וכבר הב"ד לעיל בסי' מ"ח יעו"ש, וכן בסידור הרש"ש ז"ל שמסודר ע"פ כוונות האר"י ז"ל כתוב מטובך וא"כ צ"ל דאין זה מהאר"י ז"ל אלא איזה תלמיד כתבו וכנו אותו על שם האר"י ז"ל וע"כ אין לסמוך ע"ז וצ"ל ושבעינו מטובך, ומ"ש הרד"א וברך שנותינו בלשון רבים נראה דהוא ט"ס שהרי תיכף אומר ותהי אחריתה שהיא לשון יחיד וע"כ העיקר לומר וברך שנתינו בלתי וא"ו והנו"ן תהיה קמוצה, ש"ץ דף קכ"ט ע"א, והביאו שע"ת אות א' וכתב דגם בנוסח האשכנזי' שאין אומרים ותהי אחריתה מ"מ אין לשנות לומר שנותינו רק שנתינו בקמץ הנו"ן וכן המנהג עכ"ד, וכשרוצה להתפל על הפרנסה אם טוב לאומרה בברכה זו או בש"ת יתבאר לקמן בסי' קי"ט בס"ד:

== ג ==

ג) '''שם ומתחילין לשאול מטר וכו'.''' כתב התשב"ץ ח"ג סי' קכ"ג בשם רבו ז"ל שקבלה ביד הגאונים ז"ל דששים בתקופה לתקופת שמואל אנו מונים ולא לתקופת רב אדא יעו"ש, וכ"כ המאמ"ר אות ג' דאנו מונים לתקופת ר"ש וכ"ה בכל ספרי אחרוני זמנינו שחברו בענין המולדות שמונין לתקופת ר"ש וכן נוהגין בכל העולם יעו"ש ועיין בישועות יעקב תשו' מנכדו הרצ"ה א"ש ז"ל שהאריך דלמה אנו מונים לתקופת ר"ש ובמועדות לתקופת ר"א יעו"ש או"ת אות ב':

== ד ==

ד) '''שם בתפילת ערבית של יום ס' וכו'.''' כגון אם התקופה ביום א' השאלה בתפלת ערבית השייכה ליום ד' נמצא לעולם שני ימים בין התקופה להשאלה, מ"א סק"א, וכ"כ א"ר אות ג' בשם מטה משה וכתב וסי' וא"ד יעלה וגו' ומי ששכח ולא התפלל מנחה ביום שלפני השאלה או ששכח ושאל במנחה שלפני יום שאילה שדינו לחזור ולא נזכר עד תפלת ערבית נתבאר לעיל סי' ק"ח אות ו"ן יעו"ש.

== ה ==

ה) '''שם בתפילת ערבית של יום ס' וכו'.''' בבא זמן השאלה בברכת השנים טוב שיכריז השמש ביום שלפניו בכל התפילות בזה הלשון בליל זה הוא השאלה כמו שמכריז התקופה מפני שזמן השאלה אינו זמן מוגבל כמו במוריד הגשם או מוריד הטל שהוא לעולם בפסח וסוכות, אורחות יושר פ"ב וכ"כ בס' מועד לכל חי סי' ז"ך אות ד' דראוי לכל מורה צדק שיוציא כרוז על אמירת ברך עלינו בעמידה יום או יומים קודם הלילה כשחל יום ס' לתקופה, והב"ד היפ"ל אות ב':

== ו ==

ו) '''שם בתפלת ערבית של יום ס' וכו'.''' בירושלמי איתא דהנך ס' מנינן להו מעת לעת שאם נפלה תקופת תשרי בלילה מונים ס' מן הלילה ואם נפלה ביום מונים מן היום וכ"פ אבי העזרי אלא שהרא"ש ז"ל כתב עליו דלא נהגו כן אלא לעולם שואלין בתפלת ערבית של יום ס' כמ"ש כ"ז בטור, וכ"כ ב"י בשם הגמי"י פ"ב דק"ל דיום תקופה מתחיל ונמצא כשעברו נ"ח ימים מן התקופה שואלין בתפלת ערבית שהוא תחלת נ"ט עכ"ד וכ"פ כאן בש"ע, וכתב הפר"ח או' א' שאעפ"י שלא נהגו כדברי הראבי"ה יש מי שלמד מדבריו שאם לא שאל ביום ס' ואם נמנה מעת לעת אין הס' נשלמים בעת שהתפלל אין מחזירין אותו אלא אם נשלמו כבר הס' מעת התקופה עכ"ל מיהו הזר"א חא"ח סי' י"ג השיב על דברי הפר"ח הנ"ז ומה שיישב הרב שמן המאור דברי הפר"ח ע"ד מ"ש מור"ם ז"ל בד"מ אות ב' דיש לסמוך ע"ד מהרי"א ז"ל בדיעבד והביא ראי' מסי' תע"ב לענין הסבה בזה"ז דסומכין ארבי"ה בדיעבד ג"ז עלה בדעת הזר"א ליישב דברי הפר"ח ושוב דחאו מכח דברי הפר"ח ז"ל גופיא שם בסי' תע"ב סעי' ז' והעלה דאם לא שאל מטר ביום ס' לתקופה אף קודם שעברו ס' יום מעת לעת צריך לחזור ולהתפלל בתורת חובה יעו"ש, והביאו המחב"ר אות ד' וכ"פ בספרו קש"ג סי' ט"ז אות ח' וכ"כ סי' בי"ע בדיני ברכת השנים או' א' והפרמ"ג בא"ח או' א' כתב על דברי הפר"ח הנ"ל ואינו יודע אם לסמוך ע"ז כי אין הלכה כראבי"ה בזה ועכ"פ מחויב להתפלל ויתנה וכו' כבסי' ק"ז יעו"ש עכ"ל וכ"כ הש"ץ דקכ"ט ע"ג דלצאת ידי ספק טוב שיתפלל בתורת נדבה וא"צ לחדש דבר עכ"ל וכ"כ החס"ל או' י"ג מועד לכל חי סי' ז"ך אות ד' והביאו היפ"ל או' ב' מיהו הזכ"ל בה"ת על סי' קי"ז כתב דשוא"ת עדיף בזה ור"ל דא"צ לחזור וכ"כ ח"א כלל כ"ד או' י"ב דבדיעבד מונין מעת לעת ולפ"ז כיון דאין תקופת תשרי נופלת אלא בג' שעות או בט' שעות בלילה או ביום {{ממ|עירובין נ"ו ע"א}} לעולם א"צ לחזור בתפלת מעריב הראשונה כיון שעדיין לא נשלם ס' יום מע"ל. וכן אם התקופה נופלת ביום א"צ לחזור אפי' בתפלת שחרית להמתפלל קודם ג' שעות ביום וכשנופלת בט' שעות ביום ומתפלל מנחה קודם ט' שעות ג"כ א"צ לחזור עכ"ל, ונראה דזהו לפי סברתו בכלל כ"ז או' י"ז דבזה"ז אסור להתפלל נדבה כלל אבל כבר כתבנו לעיל סי' ק"ז או' ך' דאין כן דעת האחרונים אלא כל שיש ספק מתפללין וע"כ ה"נ כיון דרוב הפו' דלא כוותיה מי שטעה ולא שאל מטר ביום ס' לתקופה אף שלא עבר מע"ל צריך לחזור ולהתפלל ויתנה אם הוא חייב תהא לחובה וא"ל תהי נדבה וטוב שיחדש בה איזה דבר ג"כ כמ"ש לעיל סי' ק"ז או' ד' וכ"כ התו"ח או' ב' על דברי ח"א הנז' דאין לסמוך עליו בזה ולכה"פ יתפלל שנית ויתנה עכ"ד מיהו נראה דרק בתפלת ערבית של ליל ס' אם שכח ולא שאל א"צ לחזור כיון שי"א דכיון דתפלת ערבית רשות א"צ לחזור מספק כמבואר בדברינו לעיל סי' ק"ז או' ג' יעו"ש וכ"כ הזכ"ל שם דא"צ לחזור בתפילת ערבית מט"א יעו"ש.

== ז ==

ז) '''שם הגה ויום התקופה הוא בכלל הס'''' כלומר יום שנפלה בו התקופה מחשבינן מכלל הס' אפי' אם התקופה נופלת בחצי היום או אח"כ רק שיהא קצת קודם הלילה עו"ת או ב' א"ר או ג'.

== ח ==

ח) '''שם ובא"י מתחילין לשאול מליל ז' במרחשון וכו'.''' הרא"ש תמה על מנהגם שנגררין אחר בני בבל שהם יושבין במצולה ואין צריכין למים אבל ארצם הם צריכין למים במרחשון ולמה יאחרו את השאלה עד ס' לתקופה ולא יעשו כמשנתינו והב"ד הטור וב"י יעו"ש וכתב העו"ת או' ג' דיש לסמוך ע"ז אם טעה מליל ז' מרחשון ואילך ושאל מטר שא"צ לחזור דמן הראוי לשאול מאותו זמן ואילך מטר לאלו מדינות שאין יושבין במצולה כארץ בבל עכ"ל והביאו הסו"ב או' א' וכ"כ שכנה"ג בהגב"י או' ד' בשם מטה משה סי' קמ"ח, א"ר או' ג' בשם הנ"ז ברכ"י או' ג' וכתב דלא כמהריק"ש שחלק על הרדב"ז יעו"ש {{ממ|ומ"ש בקש"ג סי' ט"ז או' י"א בסתם נראה שסמך על מה שציין על הברכ"י ושם הדבר מבואר}} ומכל הני הפו' משמע דדוקא בארץ שצריכה מטר אחר ז' במרחשין הוא דאם טעה היחיד ושאל אחר ז' במרחשון דא"צ לחזור אבל בארץ שא"צ מטר בעת ההיא ושאל צריך לחזור ודלא כמ"ש הבאה"ט סק"ו בשמם דליתא וכ"כ המאמ"ר או' ח' ומה שנראה מדברי הפר"ח דהרדב"ז סובר אפי' אינם צריכים למטר בעת ההיא אם שאל היחיד אינו חוזר והוא חלק עליו וכתב דצריך לחזור כתב שם המאמ"ר דקשה להאמין את זה כי לא נמצא זה בהרדב"ז שלפנינו ואפשר לומר דגם הרדב"ז לא דבר אלא במן הסתם ומטעם שכתביו האחרונים דבכל הארצות הללו צריכות מטר בזה הזמן יעו"ש והב"ד הש"ץ דק"ל ע"ג וכ"פ ר"ז סוף או' א' ומ"מ נ"ל דבבן חו"ל אם שאל מטר אחר ז' במרחשון והארץ ההיא א"צ מטר בעת ההיא כמו בני בבל כשחוזר להתפלל יש להתנות ולחדש בה איזה דבר דהא לא יש פסידה בזה וכדי להנצל מכל הדעות.

== ט ==

ט) '''שם ובא"י מתחילין לשאול מליל ז' במרחשון וכו'.''' ואע"ג דהטעם של ז' במרחשון איתא שם במשנה פ"ק דתענית כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת והוא מפני תקנת עולי רגלים ועכשיו נחרב הבית וא"כ למה צריך לחוש לתקנה זו עכשיו ואין שואלין תיכף אחר החג הטעם כתב הר"ן שם על משנה הנז' לפי שאפי' לאחר החרבן היו מתאספין מכל הסביבות ברגל לירושלם כמו שעושין גם היום ומפני עולים הללו ראוי שנאחר השאלה, לפי שהיא היתה עיקר התקנה עכ"ד, והביאו ב"י יעו"ש. וכ"כ הלבוש ר"ז או' א':

== י ==

י) '''שם ובא"י מתחילין לשאול מליל ז' במרחשון וכו'.''' ואם לא שאל מטר בליל ז' במרחשון כתב הלק"ט ח"א סי' ע"ג דאין מחזירין אותו. והביאו י"א סי' קי"ד בהגה"ט וכ"כ ס' אגורה באהלך דף ט"ו ע"ב דאין לחזור וכתב שכן ס"ל למ"א יעו"ש והב"ד הזכ"ל על ה"ת סי' קי"ז אבל הברכ"י או' ד' כתב בשם מהר"י מולכו בתשו' כ"י סי' ק"ז דצריך לחזור יעו"ש וכ"ה בספרו קש"ג סי' י"ז או' י"ב וכ"כ סי' בי"ע או' ו' וכתב הרב המגיה בש"ץ דק"ל ע"א דלצאת ידי ספק יחזור ויתפלל בתורת נדבה וא"צ לחדש בה דבר וכ"כ החס"ל או' י"ג שע"ת או' ד' ועיין בדברינו לעיל סוף או' ו' ודו"ק.

== יא ==

יא) '''שם ובא"י מתחילין לשאול וכו'.''' מי שיצא מא"י לחו"ל ע"מ לחזור אעפ"י שאין דעתו לחזור בזמן הגשמים כתב מהריק"ש ז"ל דשואל כבני א"י והביאו מהר"ם חאגי"ז ז"ל בהלק"ט ח"א סי' ע"ד. והרדב"ז סי' נ"ח כתב דאם דעתו לחזור בזמן שאילת הגשמים שואל כבני א"י ואם יש לו אשה ובנים בא"י אעפ"י שאין דעתו לחזור בזמן גשמים שואל כבני א"י והביאו הפר"ח או' ב' וכתב דהוא ז"ל דעתו שכל זמן שדעתו לחזור בכל אותה שנה לא"י שואל כבני א"י ואם אין דעתו לחזור אלא אחר שנה או שנתים כמו שלוחי א"י אעפ"י שיש להם אשה ובנים בא"י שואל כבני חו"ל עכ"ד, אמנם הדב"ש בסי' שכ"ג כתב דינהוג במקום שנמצא בו כיון שהוא מעין שאלת צרכיו הצריכים לו באותו מקום ובאותו זמן כשאר בני אותה העיר עכ"ל. וכ"כ הברכ"י אוח ה' וז"ל בן חו"ל הנמצא בא"י ובן א"י הנמצא בחו"ל כל אחד ישאל כבני העיר הנמצא בה, וטעמא דבן חו"ל הנמצא בא"י הוא צריך לחיי שעה באותם הימים עמהם, ובן א"י הנמצא בחו"ל הוא יחיד בחו"ל ואין היחיד שואל ושמעתי מנכדו של הרב מוהר"ר זרחיה גוטה שהורה הלכה למעשה הרב החסיד מהר"י מולכו בתשו' כ"י סי' ס"ז וכבר כתב י"א משם מורינו הרב כמהר"א יצחקי שהיה אומר כן משם מהר"י מולכו ומהר"ז גוטה וכמה גדולים. וכן דעתי הקצרה נוטה ודלא כהרדב"ז והפר"ח עכ"ל, וכ"פ בספרו קש"ג סי' ט"ז אות י"ג, בי"ע אות ב' חס"ל אות י"ד.

== יב ==

יב) '''בן''' א"י שהיה נוהג כהרדב"ז דפסק שאם דעתו לחזור בזמן שאלה או יש לו אשה ובנים בארץ דשואל מז' בחשון אף בחו"ל ובתוך זמן זה בהיותו בחו"ל לא הוה אדעתה ונעשה יום א' ש"ץ נראה דבלחש ישאל כמנהג א"י ובחזרה יזכיר טל כמנהג חו"ל ברכ"י אות ח' ועי"ש קש"ג שם אות י"ד ש"ץ דקכ"ט ע"ד, בי"ע או' ה'.

== יג ==

יג) '''בן''' א"י הנמצא בעירו בז' במרחשון ושאל כמנהג א"י בו ביום ואח"כ יצא ובא לחו"ל בימים מועטים ואכתי פשו ימים רבים עד יום ס' אחר התקופה נ"ל דכיון דכבר התחיל לשאול מז' מרחשון הן בעודנו בא"י יהי לו מושך מנהגו וישאל כבני א"י דלא ליהוי כחוכא ואיטלולא, ברכ"י אות ו' קש"ג שם אות ט' ש"ץ שם ע"ג בי"ע אות ג' חס"ל שם, שע"ת אות ד'.

== יד ==

יד) '''בן''' א"י שיצא קודם ז' בחשון מא"י ובז' בחשון הוא בתחום חו"ל ועודנו בדרך נ"ל דישאל כבני חו"ל אף דאכתי לא מטא לעיר, ברכ"י אות ז' קש"ג שם אות יו"ד, ש"ץ שם, בי"ע אות ד' חס"ל שם:

== טו ==

טו) '''שם ושואלין עד תפלת המנחה וכו'.''' ועד בכלל לבוש, עו"ת אות ד' וכתב דאין חילוק בפסיקה בין בני א"י לבני בבל:

== טז ==

טז) '''שם עד תפלת המנחה וכו'.''' בטור כתב עד תפלת המוסף של יו"ט הראשון של פסח, וכתב עליו ב"י דאינו מדוקדק שהרי בתפלת יו"ט לא שייך לאדכורי בהו שאלה והו"ל כאילו כתב ושואלין עד תפלת המנחה של ערב יו"ט הראשון של פסח ומשם ואילך פוסקין מלשאול עכ"ל, וכן הם דבריו כאן בש"ע אבל הב"ח כתב דהטור דקדק בלשונו ע"פ מ"ש בסי' רס"ח דאם טעה בשבת והתחיל תפלה חול ונזכר שטעה גומר אותה ברכה וה"נ אם התפלל שחרית ביו"ט של פסח וטעה והתחיל בשל חול ונזכר באמצע ברכת השנים דגומר אותה ברכה ומדכר בה ותן טל ומטר, וכ"כ הפרישה אות ה' וכ"כ חדושי הגהות שבגליון ב"י אות ב' בשם מהרל"ח אמנם המ"א סק"ב חולק וכתב דאין היחיד שואל אם טעה וכתב דה"ה כשחל השאלה בליל שבת וטעה יחיד והתפלל י"ח שאינו מזכיר טל ומטר כיון שהצבור לא התחיל יעו"ש. והביאו ה"ב אות ב' וכ"כ ר"ז אות ב' קיצור ש"ע סי' י"ט אות ט' ועי' מאמ"ר אות ה' ונ"ל כיון דיש פלוגתא בזה אם אירע כזה והתחיל בברכת השנים ביו"ט או בשבת דיפסיק באמצע הברכה וחוזר לתפלת שבת או יו"ט וטעמא דכיון דאיכא פלוגתא איך יסיים הברכה ותהי לבטלם למ"ד וכמ"ש בסי' רס"ח סעי' א' דבתפלת מוסף פוסק אפי' באמצע הברכה מפני דלא שייכה תפלת י"ח במוסף וה"נ לא שייכה ברכה זו למ"ד ועוד כי יש אומרים דלא אמרו דמסיים אותה ברכה אם התחיל בה בשבת אלא דוקא ברכת אתה חונן כמ"ש בב"י שם וע"כ בהצטרפות אלו הטעמים נ"ל דבכל מקום דאיכא פלוגתא יפסיק באמצע הברכה ויחזור לתפלת שבת או יו"ט כמו בתפלת מוסף.

== יז ==

טוב) '''[סעיף ב'] יחידים הצריכים מטר וכו'.''' אין שואלין אותו בברכת השנים וכו' משמע דהה"נ במקומות הרחוקים שמתחלף להם הזמן ויהיה הקיץ בימות הגשמים והתורף בימות החמה ובזמן ההוא הם נצרכים לגשמים דאין שואלין בברה"ש אלא בש"ת דכיחידים דמו ומשמע ג"כ דבימי הקיץ שלהם שואלין גשמים כמו רוב העולם ואעפ"י שהם אין נצרכין לגשמים וכ"מ מדברי הרמב"ם ז"ל פ"ב מה"ת דין ט"ז שכתב אבל בשנער ובסוריא ובמצרים וכו' שואלין ביום ס' אחר תקופת תשרי עכ"ל ומצרים א"צ לגשמים כידוע ואפ"ה שואלין כמו רוב העולם וכ"מ בשער הכוו' בסוף דרוש סוכות דק"ח ע"ג שנתן טעם בסוד שצ"ל מוריד הגשם משמיני עצרת עד ז' של פסח יעו"ש וכן המנהג פשוט בכל ערי הודו אע"פי שא"צ מטר בימה"ג אלא בימה"ח אומרין משיב הרוח ביום ח' עצרת ושואלין גשמים מיום ס' של תקופות תשרי עד הפסח ומשם ואילך פוסקים לומר מוריד הטל וכמו רוב העולם מיהו אם יש מקום שמזיק להם הגשם מתשרי עד ניסן שיבא עי"ז חוליים רעים ר"ל משמע מדברי הרמב"ם ז"ל בפי' המשניות פ"ק דתענית והביאו כ"מ על הרמב"ם שם דאין להם לשאול גשמים בימים ההם אלא אומרים כמו בקיץ ורק בזמן שנצרך להם שואלים בש"ת וכמ"ש כאן בש"ע. וכ"כ תו"ח סי' ג' והביאו עיקרי הד"ט סי' ה' או' נ"ה יעו"ש.

== יח ==

חי) '''שם אלא בשומע תפלה''' ואע"ג דאמרינן בפ"ק דע"ז שאם הים צריך לפרנסה אומרה בברכת השנים שאני מטר שהוא מזיק לרוב העולם בתקופת תמוז כדכתיב הלא קציר חטים היום וכו' ב"י בשם הר"ן, והוא ז"ל תירץ דלא דמיא כלל לההיא דע"ז דהתם אינו משנה ממטבע הקבוע אלא שמוסיף מעין מה ששואלין הציבור הילכך אומרה בברכת השנים אבל הכא שהוא משנה ממטבע הצבור שהרי אינם שואלים מטר ומי ששאלו מחזירין אותו אינו בדין שיהיו היחידים משנין מטבע הברכה מפני צורך עצמן וישאלו מטר באותו ברכה עצמה עכ"ל:

חי) '''שם אלא בשומע תפלה וכו'.''' כתב הב"ח דכ"ש שיש לנו לשאול מטר מז' במרחשון בש"ת כשצריכין לכך דהא אפי' בתקופת תמוז דסי' קללה הן הגשמים שואלים בש"ת כשצריכין למטר כ"ש בימות הגשמים מיהו קבלתי דיש ליזהר שלא לשאול גשמים כלל שלא בזמן שתקנו חכמים אפילו בש"ת אלא מרצון לפניו ית' בתעניות ובסליחות בי"ג מדות ואומרים פסוקים ומזמורים של מטר אבל אין שואלין ותן טל ומטר זכר לדבר עובדא דרבא פ"ג דתענית {{ממ|דכ"ד}} דבעא רחמי דליתי מטרא וכו' ושמעתי ששני גדולים עשו מעשה כשהיה עצירת גשמים בימות החמה לשאול בצבור ותן טל ומטר בש"ת ונאסף כ"א לעמיו באותה שנה ותלו הדבר באטרחו קמיה שמיא עכ"ל והביאו שכנה"ג בהגב"י אות ד' עו"ת אות ו' מ"א סק"ג עט"ז או' ב' והט"ז סק"ב כ' אם יש עיקר לקבלה זו היינו בתפלת הש"ץ קאמר אבל בתפלת לחש כל יחיד ויחיד רשאי לשאול מטר בש"ת והוכיח כן גם מן הש"ס יעו"ש, והביאו י"א בהגב"י, אבל הא"ר סק"ו כתב על דברי הט"ז הנ"ז דאינו מוכרח כלל בש"ס אלא משמע דשרי אפי' לש"ץ כמו שאר הוספות לקמן סי' קי"ט, וכתב המש"ז אות ב' דמנהגם לומר יה"ר ולא להזכיר בפי' תיבות אלו ותן טו"מ כ"א בפסוקים ושאר לשונות, וכ"כ א"ר שם דמנהגם לומר הש"ץ תפלה בשמע קולנו וסיים דמ"מ יש ליזהר מלהזכיר בתפלה כשאין צורך גדול, וכ"כ ח"א כלל כ"ד אות י"ד, מ"ב אות ט':

== יט ==

יט) '''כתב''' הרא"ש בתשו' כלל ד' סי' יו"ד ראיתי בעונות הגשמים נעצרים ונתקללו הזרעים ומתענין בשביל הגשמים. ואף בשבתות ויו"ט שאין מתענין מזכירין י"ג מדות ואומרים פסוקים של מטר יעו"ש. והביאו מ"א שם א"ר שם, ח"א שם, מ"ב שם, ועיין סי' רפ"ח ס"ט:

== כ ==

ך) '''שם הצריכים מטר וכו'.''' משמע מלשונו דדוקא כשנעצר המטר אבל בל"ה מחזירין אותו אעפ"י שהגשם במקום ההוא אינו סי' קללה וצ"ע, ומ"מ בשעת הקציר לכ"ע מחזירין אותו, מ"א סק"ד, ומ"ש וצ"ע נראה לפרש לפי שמלשון ב"י משמע דאפי' כשלא נעצר המטר אלא כיון שצריכין גשמים בארץ ההיא בימה"ח אם טעה היחיד ושאל מטר בברכת השנים חוזר ומתפלל בתורת נדבה וכן הבין המחה"ש, ועוד יש לפרש הא דכתב צ"ע לפי שגם הלשון של הש"ע יתפרש כמו ב"י וצריכים גשמים היינו שהארץ ההיא צריכה גשמים בימה"ח ואפילו כשאינם נעצרים ואם טעה היחיד ושאל חוזר ומתפלל בתורת נדבה, וא"כ כיון שלשון הש"ע יתפרש כמו בב"י לענין דינא יש לפסוק דאפי' ליכא עצירת גשמים אלא כיון דהארץ ההיא צריכה גשמים בימה"ח אם טעה היחיד ושאל מטר בברכת השנים תוזר ומתפלל בתורת נדבה, ועוד דאפי' א"ת אם לא יש עצירת גשמים צריך לחזור ולהתפלל בתורת חיוב אם יתפלל בתורת נדבה ליכא פסידא דיתנה ויאמר אם הוא חייב לחזור תהיה בתורת חיוב וא"ל תהיה בתורת נדבה וטוב לחדש בה ג"כ איזה דבר כמ"ש במ"א:

== כא ==

כא) '''שם. טעה בה יחיד וכו'.''' משמע הא ש"ץ בחזרה דחוזר. וכן דוקא ארץ בכללה דהרא"ש כתב דראוי לומר וכו' ולא נתקבלו דבריו ומשו"ה דיעבד יחיד אין חוזר הא עיר א' הצריכה מטר חוזר. פרמ"ג א"א או' ג' אבל הפר"ח או' ב' כתב דאפי' בעיר אחת הצריכה גשמים בימה"ח אם טעה בה היחיד ושאל מטר בברכת השנים אינו חוזר וכתב ודלא כדמשמע מלשון המחבר וכמ"ש בב"י דליתא יעו"ש. ונראה דגם בזה דאיכא פלוגתא בעיר אחת יש להתנות ולחדש בה איזה דבר כיון דליכא פסידה בזה כנ"ז באו' הקודם:

== כב ==

כב) '''שם. טעה בה יחיד וכו'.''' הא הזיד ואמר בברכת השנים חוזר ואפשר לראש התפלה כבסי' קי"ז סעי' ז' מש"ז אות ב' ועיין בדברינו לשם בס"ד:

== כג ==

כג) '''שם, אם רוצה וכו'.''' מ"ש כאן אם רוצה אינו מדברי המחבר ז"ל אלא הוא תוספת שהוסיף מור"ם ז"ל על דברי מרן ז"ל ולטעמיה אזיל שכתב אח"כ אבל אינו מחויב לחזור כלל ונמשך ע"פ מ"ש בד"מ שלו אבל דעת מרן ז"ל שחייב לחזור מדינה אלא שכדי לצאת ידי ספק יתפלל בתורת נדבה לא שייך לומר אם רוצה דאין הדבר תלוי ברצונו, ועיין ב"י, מאמ"ר אות ז':

== כד ==

כד) '''שם. חוזר ומתפלל בתורת נדבה וכו'.''' עיין מש"ל סי' קי"ד או' ל"ב:

== כה ==

כה) '''שם. חוזר ומתפלל בתורת נדבה וכו'.''' מיירי במי שסיים תפלתו אבל אם נזכר באמצע לא יחזור אלא יסיים ואח"כ יתפלל שנית וכמ"ש לקמן סס"י רצ"ד. מאמ"ר או' ח' מ"ב או' יו"ד, פת"ע או' ח':

== כו ==

כו) '''שם. חוזר ומתפלל בתורת נדבה וכו'.''' כתב המש"ז או' א' דלהמחבר צריך לחזור ולהתפלל בספק ויתנה כבסי' ק"ז ולמור"ם תין צריך להתנות דראשונה עלתה לי, וסיים דיותר טוב להתנות יעו"ש, ועוד עיין בדברינו לעיל, סי' ק"ז אות ד' שכתבנו דגם יותר טוב לחדש בה ג"כ איזה דבר יעו"ש, ועוד עיין בסי' זה סוף אות ח':

== כז ==

זך) '''[סעיף ג'] אם שאל מטר וכו'.''' כתב הלק"ט ח"ב סי' צ"א דאם אחד נמשך בתפלת שבת והתחיל באתה חונן וסיים בברכת השנים ואז נזכר שהיה שבת והיה בימות החמה ושאל מטר חוזר עד שיאמר ברכת השנים כתקנה ואז ילך אצל שבת עכ"ד, והביאו י"א בהגה"ט, והוא תימא דלמה צריך לחזור אם שאל מטר עד שיאמר ברכת השנים כתקנה דהלא הטעם אם שאל מטר בימות החמה דחוזר היא משום דהגשמים סי' קללה והוי מתפלל שלא כהוגן וכאילו לא התפלל אבל הכא נימא כאילו לא התפלל וכאילו לא אמר ברכת השנים מאי הוי כיון דחוזר ומתפלל תפלת שבת שתיקנו חכמים יתפלת י"ח לא הטריחוהו לומר בשבת וא"כ למה צריך לחזור בשביל הטעות שלה, וע"כ נ"ל דא"צ לחזור כ"א לתפלת שבת ואם חוזר לתפלת חול יש חשש ברכה לבטלה, אח"כ ראיתי שכן הקשה הרב תו"ח או' ז' וכתב דה"ה ביהג"ש אם התחיל תפלת חול ואמר ברה"ש ולא שאל מטר ונזכר שהיום שבת ג"כ א"צ לחזור ולומר ברה"ש עוד הפעם אלא שכתב דבאופן זה יש תקנה שיאמר אחר שחתם מברך השנים ותן טל ומטר יעו"ש, ולע"ד נראה דגם ותן טל ומטר א"צ לומר כיון דתפלה זה א"צ היום ולמעוטי בהפסקה עדיף כי דיו במה שהפסיק עד כאן ולא נאמר לו להרבות עוד בהפסקה שא"צ לתפלת היום:

== כח ==

כח) '''שם, אם שאל מטר וכו'.''' ואם נזכר אפי' לאחר כדי דיבור יתחיל מתחלת ברכת השנים אפי' לא חזר לתחלת הברכה רק שחזר ואמר ותן ברכה וכו' וסיים הברכה יצא, ואם כבר אמר בא"י יסיים למדני חוקיך כדי שלא תהיה לבטלה ויחזור לתחלת הברכה. ואם כבר סיים כל הברכה ואפי' גמר כל הי"ח רק שנזכר קודם שעקר רגליו א"צ לחזור רק לברכת השנים. ואם כבר עקר רגליו חוזר לראש התפלה. ח"א כלל כ"ד או' י"ד. פת"ח. מ"ב או' י"ד. פת"ע או' יו"ד, ועיין מש"ז או' ג':

== כט ==

כט) '''שם. מחזירין אותו,''' ואם יכול לסמוך על הש"ץ עיין בדברינו לעיל סי' קי"ד או' מ"ז, ובסי' קכ"ד סעי' יו"ד:

== ל ==

ל) '''שם. מחזירין אותי.''' היינו במקום שאינם צריכים גשם בימות החמה אבל במקום שצריכים כבר נתבאר בסעי' הקודם:

== לא ==

לא) '''שם. מחזירין אותו.''' ואפי' אמר ותן טל ומטר לברכה כיון שהמטר הוא סי' קללה. ב"י, לבוש ב"ח וכ"כ האחרונים:

== לב ==

לב) '''[סעיף ה'] אם לא שאל מטר וכו'.''' ואם נסתפק כל שלושים יום הולך אחר הרגל לשונו. כמ"ש לעיל סי' קי"ד או' מ"ט. ואם אמר צ' פעמים בחזקת שהזכיר כנ"ז שם באו' ס' ועי"ש:

== לג ==

לג) '''שם. אם לא אלא מטר וכו'.''' ואם לא אלא בתפלת מנחה בע"ש אין מתפלל בערבית שתים של שבת כיון דבל"ה לא ישאל בתפלת שבת ויש פלוגתא בזה וצריך להתפלל נדבה ובשבת אין מתפללין נדבה. ישי"ע ועי"ש. והביאו תו"ח או' ח':

== לד ==

לד) '''שם. ונזכר קודם ש"ת וכו'.''' ואם נזכר קודם שהתחיל תקע בשופר אומרו שם. כמ"ש סי' קי"ד סעי' ו' מ"א סק"ה. וכ"כ הטור שם בשם אבי המזרי, וכ"נ מדברי מרן ז"ל בב"י סס"י זה. וכ"כ הלבוש שם. א"ר או' ט' מש"ז או' ג' מחב"ר או' ב' וכתב דכ"ש אם נזכר בחתימה בין תיבת אתה לתיבת ה' מברך השנים שאומרו שם קודם החתימה יעו"ש. וכן הסכים הרב המגיה בש"ץ דקכ"ט ע"א וכתב דלא כהב"ד סי' מ"ח ומאמ"ר או' ט' שכתבו שימתין עד ש"ת יעו"ש, וכ"פ המגיה בב"ד שם. וכ"פ החיד"א בקש"ג סי' ט"ז או' ב' בי"ע או' ז' חס"ל או' י"א, וכן הסכים בתשו' נוב"י מה"ת סי' ט' והביאו שע"ת או' ח' תי"ח או' יו"ד, וכ"כ ר"ז או' ה' ח"א כלל כ"ד או' י"ג, דה"ח או' ב' מיהו אם נזכר אחר ש"ת חוזר לברכת השנים ולא לאומרה ויתח תקע דכיון דחוזר אומרה במקום הראוי ממש. א"א או' ה':

== לה ==

לה) '''שם. ונזכר קודם ש"ת וכו'.''' מי שלא שאל בברכת השנים ונזכר בתקע שופר או בברכה אחרת מברך כדרכו ושיאל בש"ת ולא אמרינן דיחזור לברך עלינו וישאל שמא ישכח בש"ת ויצטרך לחזור לראש. הרב החסיד מהר"י מולכו בתשי' כ"י סי' קל"ז, ברכ"י או' ט' ובספרו קש"ג סי' ט"ז או' ג' מש"ז שם. ש"ץ דקכ"ט ע"א, בי"ע או' ח' חס"ל שם. שע"ת או' יו"ד:

== לו ==

לו) '''שם. ושואל בש"ת.''' אבל הזכרה לא שייכא בש"ת דשבח הוא. מ"א סק"ו. א"ר. או' ט' ועיין בדברינו לעיל סימן קי"ד או ל"ה:

== לז ==

לז) '''שם. ושואל בשומע תפלה.''' היינו לאחר שאומר ומלפניך מלכינו ריקם אל תשיבנו אומר ותן טל ומטר לברכה כי אתה שומע תפלת כל פה. כמ"ש לקמן ריש סי' תקס"ה וכ"כ קיצור ש"ע סי' י"ט או' ו' מ"ב או' ט"ז:

== לח ==

לח) '''שם. הגהה. ואם היה לו תענית וצ"ל ענינו יאמר השאלה קודם ענינו.''' דשאלה חמירא מענינו דאם לא אמרה מחזירין אותו משא"כ בעניני. מ"א סק"ז בשם אבודרהם. והלבוש כתב הטעם מפני שהשאלה היא תדיר. והנ"מ בין הטעמים כתב הפרמ"ג בא"א ז' דלטעם הלבוש יחיד שצריך מטר בימה"ח שאומרו בש"ת ומתענים יאמר ענינו קודם ולטעם הרד"א יאמר טל ומטר קודם דחמירא עכ"פ ביה"ג יעו"ש. אמנם הל"ח פ' תפה"ש או' מ"ד כתב על דברי הלבוש הנז' דלא ראה דברי הרד"א ז"ל ולכך כאב טעם ואין זה נכון שהרי ביה"ח אין אומרים השאנה כלל ויכול להיות שמתענה עכ"ד. והביאו א"ר או' ח' וכ"כ האחרונים כדעת הרד"א. ר"ז או' א' ח"א כלל כ"ד או' י"ג. מ"ב או' י"ז:

== לט ==

טל) '''שם. חוזר לברכת השנים.''' שהוא עיקר מקומה ולא סגי במה שיחזור לשומע תפלה וישאל בה שאין זה עיקר מקומה דכיון דאטרחוה רבנן לחזור הוי כלכתחלה לאומרה במקומה דהיינו בברכת השנים. לבוש:

== מ ==

מ) '''שם ואם השלים תפילתו וכו'.''' אע"פ שעדיין לא עקר רגליו כעקורים דמי, זה פסק מרן ז"ל ע"פ מ"ש בב"י בסי' תכ"ב דפסוק הרי"ף והרמב"ם והרא"ש דתרתי בעינן לא עקר רגליו וגם רגיל לומר החנונים אחר תפלתו אבל אם אינו רגיל לומר תחנונים אע"פ שעדיין לא עקר כעקורים דמי ודלא כרב עמרם דבעי דוקא עקר יעוש, וכ"פ הלבוש כדעת מרן ז"ל, קש"ג סי' ט"ז אות ה' ש"ץ דקכ"ט ע"ב, ר"ז אות ה' וה"ה אם רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו והסיח דעתו מלומר עוד הוי כאלו עקר רגליו ודוקא כשאמר יהיו לרצון שזהו גמר התפלה מ"א סי' תכ"ב סק"ב, א"ר שם אות ה' ש"ת דף קצ"ט ע"ד ר"ז בזה הסי' אות ה' חס"ל אות י"א, דה"ח אות ב' בן א"ח פ' בשלח אות י"ח, ודלא כח"א כלל כ"ד אות י"ד, וכ"ף קיצור ש"ע סי' י"ט אות ו' ודחה דברי הח"א בפאת השלחן יעו"ש וכ"ף מ"ב אות י"ח ודחה דברי הח"א בב"ה יעו"ש, ולפי מה שנוהגים לומר יהיו לרצון וכו' אחר סיום הי"ת וגם לאחר תחנונים כמ"ש בסי' קכ"ב סעי' ב' לא חשבינן גמר תפלה לענין זה יהיו לרצון הראשון אלא השני, א"ר שם, והיינו אעפ"י שלא אמר עושה שלום במרומיו, פרמ"ג א"א בסי' תכ"ב אות ב' חס"ל שם, בן א"ח שם מ"ב שם:

== מא ==

מא) '''שם קודם שהתחיל רצה וכו'.''' וכ"כ לעיל בסי' קי"ד סעי' ו' ועיין הטעם בדברינו לשם אות מ':

== מב ==

מב) '''שם קודם שהתחיל רצה וכו'.''' ואם נזכר אחר שאמר בא"י יסיים למדני חוקיך ויאמר ותן טל ומטר ואח"כ כי אתה שומע תפלת וכו' מ"ב אות י"ט, ועיין בדבריני לעיל סי' קי"ד אות כ"ח:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:כף החיים: אורח חיים]]