עריכת הדף "כף החיים/אורח חיים/כב"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


== א ==

א) '''[סעיף א'] קנה טלית ועשה בו ציצית מברך שהחיינו וכו'.''' הקשה המ"א סק"א וז"ל דעל כלים חדשים צריך לברך בשעת הקנין כמ"ש סי רכ"ג סעי' ד' ולמה כתב ועשה בו ציצית, וצ"ל דמיירי שלא בירך בשעת הקנין א"נ דוקא כשהקונה בגד כמו שהוא ראוי ללבוש אז מברך שהחיינו, אבל אם קנה בגד ועשה ממנו מלבושים אז מברך בשעת לבישה וכמ"ש סי' ת"ר סעי' ב' והכא שעושה בו ציצית מברך אגב בשעת עשיית המצוה עכ"ל יהביאו שתילי זיתים אות א' וכ"כ ר"ז אות א' [ועיין פרמ"ג בא"א אות א'] וכ"כ המ"א עצמו בסי' רכ"ג סק"ו, אמנם הט"ז שם סק"ג חולק בזה וס"ל דמברכינן שהחיינו בשעת קניית הבגד ואעפ"י שלא קנה בגד שראוי ללבוש כמו שהוא אלא צריך ליתן אותו לחייט לעשות ממנו מלבוש יעו"ש ועיין ש"ץ דף ל"ב ע"ד. והנלע"ד דהכא שאני כיון דאיסורא רביע עליה דאסור ללבוש בגד בת ד' כנפות בלא ציצית ע"כ אמרו דאין לברך עד שעת עשיית הציצית דפקע איסורא מיניה ויכול ללובשו, ועיין לקמן אות ו':

== ב ==

ב) '''שם''' דלא גרע מכלים חדשים, אבל אינו מברך מטעם המצוה דאין מברך שהחיינו אלא על מצוה הבאה מזמן לזמן, ומשו"ה אין לברך שהחיינו על התפילין, ב"י בשם מהרי"א ובעל העטור. וכ"כ שכנה"ג בהגב"י סוף או' א' שדעת התו' ז"ל ורבינו בעל הטורי' ורבינו ירוחם ז"ל שלא לברך שהחיינו בברכת תפילין עכ"ל, מיהו דעת הרמב"ם ז"ל בפרק י"א מהלכות ברכות ה"ט דמשום המצוה הוא מברך שהחיינו וגם בתפילין מברך, וכ"כ עו"ת אות א' והט"ז סק"ג כתב דבין בציצית בין בתפילין יש יש לברך בפעם הראשון שמברך עליהם שהחיינו כמ"ש רמ"א ביו"ד סי' כ"ח לענין כסוי הדם יעו"ש, והביאו יד אהרן בהגה"ט אבל המאהמ"ר אות א' אחר שאביא דברי הרמב"ם ז"ל הנ"ז והט"ז ועו"ת, כתב וז"ל אמנם שאר האחרונים פסקו כמרן ז"ל עכ"ל, וכ"כ המחב"ר אות ב' וז"ל לדעת מרן ז"ל נראה דלא יברך שהחינו כשמניח תפילין חדשים וכן המנהג עכ"ל, והביאו הזכ"ל ח"א בהלכות ברכות אות ש', שע"ת אות ב' כף החיים להרח"פ סי' יו"ד או' ח' וכ"כ הפרמ"ג בא"א אות א', וכ"כ ש"ץ דף ל"ג ע"ב וכ"כ שתילי זיתים אות ב' בשם כמה פוסקים דאפי' בפעם הא' שעושה המצוה שאינה מזמן לזמן כגון ציצית [ר"ל שעשה ציצית בטלית ישן שיש לו] ותפילין אין לברך שהחיינו ודלא כהט"ז ומ"א יעו"ש וכ"כ ח"א כלל ס"ב אות יו"ד בשם האחרונים יעו"ש. וא"כ יצא לנו לענין דינא דאין לברך שהחיינו על תפילין חדשים ואפי' בפעם הא' שבא לקיים המצוה כגון שלא לבש עדיין מימיו תפילין ועכשיו התחיל ללבוש דסב"ל ובפרט שכן הוא דעת רוב הפוסקים וגם שכן הוא דעת מרן ז"ל מיהו טוב ללבוש בגד חדש ולברך עליו שהחיינו ולפטור את התפילין כדי לצאת אליבא דכ"ע, וכ"כ מסגרת זהב על קיצור הש"ע סי' יו"ד אות ז' ויברך תחלה על בגד חדש כשהתפילין לפניו וילבש אותו הבגד ואח"כ יברך על התפילין וילבש אותו דהכא א"א בענין אחר כדי שיהא עובר לעשייתו ועיין לקמן אות ז' ואות ח' ועיין בסה"ק חקי חיים ובס' חפץ בחיים שכתבתי שם דרושים להלבשת תפילין ולבר מניין לדרוש אותם הנכנס לבר מצוה והלובש תפילין בפעם ראשונה יעו"ש.

== ג ==

ג) '''שם''' דלא גרע מכלים חדשים. ולפ"ז מי שעשה ציצית בטלית ישן שיש לו אע"ג שלא היה בו ציצית כבר מעולם לא יברך שהחיינו, וכ"כ הלבוש, מחב"ר אות א', ש"ץ דל"ג ע"א, סידור בית עובד אות כ"ד, שתילי זיתים אות א' ומ"ש הב"ח שמדברי הרמב"ם משמע דהוא מברך על ציצית בבגד ישן אין מדבריו הכרע, וגם מדבריו בת' בס' פאר הדור סי' מ"ט שביאר יותר משמע קצת שלא יברך עי"ש ודו"ק, מחב"ר שם:

== ד ==

ד) '''שם''' דלא גרע מכלים חדשים, ולטעם זה ה"ה נמי אם קנה טלית ישן ועשה בו ציצית או קנה טלית ישן מצויצת מברך עליו שהחיינו, כיון שטלית זה חדש הוא אצלו, וכמ"ש בסי' רכ"ג סעי' ג':

== ה ==

ה) '''טלית''' קטן אם עשאו מדבר שאינו חשוב ואינו שמח בו לא יברך שהחיינו, חס"ל, וכ"כ בן איש חי פ' בראשית אות ז', אבל אם עשאו מדבר חשוב שהוא שמח בו יברך שהחיינו, בן א"ח שם, ועיין סי' רכ"ג סעי' ו':

== ו ==

ו) '''שם''' הגהה ואם לא בירך בשעת עשייה מברך בשעת עיטוף ראשון. עכשיו מנהג העולם שאין לברך שהחיינו על המלבוש כ"א בשעת הלבשה, וכן על הטלית בשעת העיטוף, והטעם נ"ל דנהגו כן דלא מברכי בשעת קנייה משום דחיישי שמא יחזור בו שלא ללובשו מאיזה סיבה ויחזור וימכרנו או ליתנו במתנה לאחר ותהיה ברכתו לחנם, ע"כ נהגו שלא לברך כ"א בשעת לבישה דוקא, ומדין פרי חדש נגעו בה וכמו שהתם על פרי חדש שצריך לברך שהחיינו בשעת ראייה ונהגו שלא לברך כ"א בשעת אכילה כמ"ש סי' רכ"ה סעי' ג' ועיין הטעם שם, הכא נמי כן. אח"כ ראיתי שכן כתב ג"כ המאמ"ר סי' רכ"ג אות ה', אבל נתן טעם אחר כמו טעם הפירות משום דהוי עיקר ההנאה יעו"ש, ומ"ש רב שרירא גאון דאין לברך שהחיינו על כלים חדשים והביאו דבריו התוס' בסוכה דף מ"ו ע"א לא קי"ל כוותיה דהוא יחיד בדבר, ב"ח, ועוד דנוהגים לברך ובמקום מנהג לא אמרינן סב"ל כמש"ל סי' ד' אות נ"א וסי' ז' אות ב' וסי' טו"ב אות ב':

== ז ==

ז) '''שם''' בהג"ה. ומברך בשעת עיטוף ראשון כתב עו"ת אות ב' דיברך שהחיינו ואח"כ להתעטף, אבל הברכ"י אות ב' כתב דיברך להתעטף ואח"כ שהחיינו. וכתב דכן מטין דברי הא"ר ודלא כהעו"ת והרב מקור חכמה. ופ"כ בספרו מחב"ר אות ג' דדעת מרן ז"ל יברך להתעטף ואח"כ יברך שהחיינו על דרך שאנחנו נוהגים באכילת פרי חדש דמברכינן ברכת הפרי ואח"כ שהחיינו עכ"ל, וכ"כ הזכ"ל ח"א בה"ב או' ש'. סידור בי"ע או' כ"ג. שע"ת או' ב' חס"ל. קיצור ש"ע סי' נ"ט או' ח' כף החיים להרח"ף סי' יו"ד או' ח'. בן א"ח פ' בראשית או' ז' [ומה שהשוה באה"ט דעת הב"ח לעו"ת לא דק שהב"ח מיירי במי שבירך שהחיינו על עשיית הציצית ואח"כ בא להתעטף אבל לא מיירי במי שלא בירך על עשיית הציצית ואח"כ בא לברך שניהם בשעת העטיפא עי"ש ודו"ק, ועיין מ"ש המחב"ר שם, והש"ץ דל"ג ע"ד ודל"ד. ומאמ"ר אות ב']:

== ח ==

ח) '''יברך''' להתעטף ואח"כ שהחיינו ואח"כ יניחנו על ראשו ויתעטף בו כדי שיהא עובר לעשייתן. כמש"ל סי' ח' או' ג' יעו"ש, ועיין סי' תרנ"א סעי' ה':

== ט ==

ט) '''בשעת''' ברכה יאחוז הטלית בידו הימנית לבד כמ"ש סי' ר"ו סעי' ד' וכן מנהג בית אל יכב"ץ ולא כקצת בני אדם שאוחזין הטלית בשעת ברכה בשני הידים:

== י ==

י) '''שם''' בהגה. ומברך בשעת עיטוף ראשון, כתב הפרמ"ג בא"א סוף אות א' וז"ל יראה דל"ד עיין רכ"ה בלבוש עכ"ל. ור"ל דלא דוקא בעיטוף ראשון יברך שהחיינו אם לא בירך בשעת עשייה אלא כל זמן שיזכור שלא בירך שהחיינו יברך ואפ' בעיטוף ב' או ג' וכמ"ש הלבוש סי' רכ"ה סעי' ג' בענין ברכת שהחיינו של פרי חדש דאם לא בירך בראיה אי באכילה ראשונה יכול לברך בשנייה או אימתי שיזכור וכו' יעו"ש. אבל דע דדין זה בפלוגתא שניא עיין ב"י סי' רכ"ה דלה"ר מנוח והסמ"ק אם שכח ולא בירך בראיה ראשונה שוב לא יברך בראיה שניה ולמהר"י מולן מברך יעו"ש. וכתב שכנה"ג בהגב"י שם אות א' דכמחלוקת בראייה כן מחלוקת באכילה שאם אכל פרי חדש ולא בירך ברכת שהחיינו כשאוכל פעם אחרת הפרי הזה למר מברך ולמר אינו מברך וכ"כ הרדב"ז בנדפסות עכ"ל. וכ"כ יד אהרן שם בהגב"י מאמ"ר שם אות ג'. וכתב שם שכנה"ג וז"ל ולענין הלכה בס' המפה סי' ק"ל פסק כמהר"י מולן ז"ל שמברך שהחיינו אבל הרב בס' הקצר לא הזכיר מחלוקת זה ונראה שדעתו ז"ל דכיון דהוי ספק ברכות נקטינן להקל ולא יברך וכן נ"ל עיקר עכ"ל. וכ"כ המ"א שם סק"ט לדידן אם לא בירך באכילה ראשונה שוב לא יברך. וכ"כ ח"א כלל ס"ב אות ח' שתילי זיתים שם אות ח' קיצור ש"ע סי' נ"ט אות י"ד. וא"כ נמצינו למידין כמו גבי ברכת שהחיינו על פרי חדש אם שכח ולא בירך בשעת אכילה ראשונה שוב לא יברך. מפני שכבר נהנה הכא נמי גבי טלית אם שכח ולא בירך שהחיינו בשעת הלבשה א' שוב לא יברך אחר הלבשה והעטפה מפני שכבר נהנה בלבישת הטלית אמנם אם הניח הטלית על גופו ונזכר קודם העטיפה שלא בירך שהחיינו {{ממ|כמו מנהג בית אל יכב"ץ שלובשים הטלית על גופם ואח"כ מעלים אותו על כתפיהם ומתעטפים}} או שנתעטף בטלית ונזכר שלא בירך שהחיינו קודם שהורידו על גופו ונתלבש בו {{ממ|כמו שנוהגים לעשות העטיפה קודם שמורידים את הטלית על גופם עיין בדברינו לעיל סי' ח' אות ג'}} יכול לברך כיון שלא נגמרה עדיין ההלבשה בטוב אבל אם גמר ההלבשה שהניח הטלית על גופו וחזר והעלהו על כתיפו ונתעטף בו וחזר והורידו על גופו ונתלבש בו בטוב לא יברך עוד. ולא כמ"ש העט"ז שיכול לברך כל זמן שהוא מעוטף יעו"ש. ונראה דאם נזכר תיכף אחר ההלבשה והעטפה ולא שהיה זמן מה ג"כ דיכול לברך כיון שעדיין לא נהנה מהלבשה ממש ;


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:כף החיים: אורח חיים]]