עריכת הדף "כף החיים/אורח חיים/ז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


== א ==

א) '''[סעיף א'] כל היום כשעושה צרכיו וכו'.''' מברך אשר יצר, מי שאכל דבר שחייב עליו ברכה אחרונה בנ"ר ושכח והטיל מים יברך א"י דהיא תדירה, ועוד ברכת א"י אין לה שיעור אבל ברכה אחרונה יש לה שיעור בכזית ורביעית וע"כ ראוי להקדים ברכת א"י, עו"ת ס"ק א' בשם רש"ל בת' סי' צ"ז, עט"ז סי' קס"ה, וכ"כ מג"א שם סע"ק ג' בשם הנז', וכ"כ סו"ב בזה הסי' אות ב' א"ר ס"ק ב', ר"ז אות ז', ער"ה סי' קס"ה אות א' בשם מטה משה סי' שס"ה וכ"כ רעק"א בזה הסי' וכ"כ הזכ"ל בהל' ברכו' אות א' סי' בי"ע אות ו', רו"ח אות א' ונ"כ הפני יצחק נר"ו מערכת א' אות יו"ד, וכ"כ הרה"ג בן א"ח נר"ו פ' ויצא אות י"ג, ואם הטיל מים קודם ברהמ"ז בחדושי רעק"א שם כתב דצ"ע איזה יקדים אבל מדברי הרו"ח שם משמע ברכת א"י קודם עי"ש, וכן יש לנהוג דחיישינן שמא ישכח:

== ב ==

ב) '''שם''' כל היום כשעושה צרכיו וכו' מברך א"י, מי ששתה סם המשלשל ובדעתו לפנות הבני מעים עד שתכלה הזוהמה מהם כיון שלא הסיח דעתו מעשיית צרכיו לפיכך לא יברך א"י עד אחר גמר ההוצאה הלק"ט ח"א סי' פ"ו, ר"ז אות ו', קו' הש"ע ס" ד' אות ו', ובס' כר"ש כתב בשם שו"ת מוהרא"ף דיהרהר בלבו עי"ש, אמנם הי"א ז"ל בהגה"ט חלק על הלק"ט וס"ל שיברך בכל פעם עי"ש, והביא דבריו החיד"א ז"ל בברכ"י אות ב' וכתב שכן המנהג פשוט לברך בכל פעה ולית דחש לסברת הלק"ט, וכ"כ הכס"א אות ג', וכ"כ הש"צ דף מ"ה והזכ"ל בהל' ברכות אות נו"ן בשם החיד"א ז"ל וכ"כ הרו"ח וז"ל והמנהג עכשיו לברך בכ"פ יען אינו יודע אם יפנה עוד פעם אחרת ובל"ה הוא מסיח דעתו מזה ובר מן דין קימ"ל דכל היכא דפליגי הפוס' אם מברך א"ל מברך ונהגו העם לברך אין לומר בזה סב"ל כי המנהג עיקר וכאשר מתבאר מדברי הברכ"י א"ח סי' רי"ט ובס' נה"ש שם סק"ג וכו' עכ"ל, וכ"כ ה' פני יצחק נר"ו שם אות ז' וסיים דלא כהבי"ע אות ג' שכתב סב"ל וימתין לברך עד שיגמור יעו"ש דליתא עכ"ל, וכ"כ שע"ת אות א' בשם הש"צ, וסיים שם השע"ת וז"ל אך נראה דבשלשול חזק שמרגיש שמיד יצטרך לפנות שנית אסור לברך כדלקמן סי' צ"ב שאפילו בד"ת אסור עי"ש וכו' עכ"ל, וכן מנהגינו לברך בכ"פ כס' החיד"א ודעמיה ואין לומר בזה סב"ל דבמקום מנהג לא אמרינן סב"ל כמ"ש הרו"ח, וכ"כ הזכ"ל ח"א בהל' ברכות אות ס' בשם התה"ד סי' ל"ד והרדב"ז ח"א סי' רכ"ע ומוהרש"ח הביאו הרדב"ם ח"ג דף י"ד ע"ב, וסיים שם הזכ"ל נראה שהוא מוסכם, וכ"כ הרה"ג בן א"ח נר"ו פ' לך לך אות ט"ו:

== ג ==

ג) '''[סעיף ב'] הטיל מים ולא שפשף וכו' א"צ ליטול ידיו אלא משום וכו'.''' וכן אם עשה גדולים ולא קנח א"צ ליטול ידיו אלא משום נקיות, כן מתבאר מדברי מרן ז"ל ב"י סי' תרי"ג והב"ח שם. והגם דבסי' זה כתב הב"ח דבעושה צרכיו ולא קנח דינו כקנח דחזקה שנגע בבשר מטונף א"נ לפי שטנף גופו וכן צ"ל לדברי הב"ז בסי' זה היינו לדעת הי"א שהביא הטור אמנם הרא"ש לא ס"ל הכי כמ"ש הב"ח בסי' תרי"ג וכן פסק מרן ז"ל בסי' תרי"ג ס"ג וכ"כ השו"ג שם אות ט' ומ"ש הט"ז שם סק"ב מדברי הטור סי' תקנ"ד עיין נה"ש שם שכתב דל"ק מידי דשם איירי כשפשף והוא פשוט. מיהו הישי"ע אות א' כתב דיש להחמיר אף בלא שפשף דחיישינן שמא יגע בידים בעת הטלת מ"ר עי"ש, והר"ז אות ב' כתב דאם נזהר שלא ליגע בערותו א"צ ליטול אלא משום הכון עי"ש וכל זה מיירי כגון שנפנה או שהטיל מים על פני השדה וכדומה אבל אם נכנס לביה"כ קבוע צריך ליטול ידיו משום רוח רעה השורה על הידים בביה"כ כמ"ש לעיל סי' ד' אות ס"ה, ועיין פרמ"ג סי' תרי"ג במש"ז סק"ב:

== ד ==

ד) '''שם''' אלא משום נקיות וכו' ואם אין לו מים יקנח ידיו בצרור או בעפר כמ"ש סי' ד' סעי' כ"ב ובדברינו לשם אות ק':

== ה ==

ה) '''[סעיף ג'] הטיל מים והסיח דעתו וכו'.''' צ"ל ב"פ א"י, הנה בדין זה האחרונים חלקו על מר"ן ז"ל וס"ל דלא יברך רק פ"א הלא המה הב"ח בשם מורו החסיד והעו"ת אות ב' והנ"צ והשל"ה {{ממ|הביאם א"ר אות ב'}} והמג"א והישי"ע אות ב' והסו"ב אות ד' וכ"כ הנה"ש בשם מטה אהרן והלק"ט ומהריק"ש, וכ"כ ר"ז אות ג' חי"א כלל ז' אות ז', פרמ"ג במש"ז אות ב', ביאורי הגר"א אות ו' קיצור ש"ע סי' ד' אות ו', וחיי עולם על ט"ז ס"ק ב' וכ"כ שע"ת אות ב' בשם שאילת יעב"ץ עי"ש ולענין הלכה כתב הגאון חיד"א בברכ"י אות ג' הגם דאנן בארץ הצבי אתכא דמרן סמכינן מ"מ בענין ברכות נקטינן להקל דשוא"ת עדיף במקום איסור ברכה דהא עקרא כולהו ברכות אין מעכבות, וכן ראיתי רבותי נוהגין עכ"ל, וכ"פ הרה"ג בן א"ח נר"ו שם פ' ויצא אות י"ב, ודלא כהא"ר ס"ק ב' שכתב בשם הט"ז, וכתב עוד שם הברכ"י וז"ל ולא עוד אלא דמי שהטיל מים ונמלך והטיל פ"ב ואח"ז נסתפק אם בירך אפילו פעם א' אם לא נ"ל דלא יברך דשמא בירך ובפעם הזאת מברך ברכה שא"צ לדעת האחרוני' עכ"ל, ועיין במחב"ר שכתב שאין לעשות בזה ס"ס ולהצריך ברכה עי"ש, והביאו דבריו הש"צ דף מ"ה והזכ"ל ח"א בהלכות ברכות אות נו"ן והשע"ת שם ודלא כהמאמ"ר אות ג' שכתב לברך מכח ס"ם עי"ש, מיהו יברך בלא שם ומלכות ויהרהר שם ומלכות בלבו, בן. א"ח שם, או יטיל מים עוד הפעם ויברך א"י, מסגרת הזהב על קיצור ש"ע סי' ד' אות ב' בשם תו' א':

== ו ==

ו) '''אם''' הטיל מים והסיח ולא בירך ואח"כ רוצה להטיל מים פ"ב כתב המש"ז שם נראה דצריך לברך מקודם אשר יצר על שעבר ואחר כך יטיל, וכ"כ ת"א שם, אמנם השמן המאור כתב דמדברי מג"א משמע דא"צ לברך קודם על מה שעבר דברכה על פ"ב עולה אף על הא' ודלא כהפרמ"ג עי"ש, וכ"כ שע"ת שם בשם שאילת יעב"ץ ח"א סי' ט"ו וכתב שכן נראה מדברי מוהר"א נחום ז"ל בת' כ"י עי"ש, וכ"כ חיי עולם שם שכן נראה מדברי הרא"ש ז"ל עי"ש וסב"ל, ומיירי דאינו מתאווה כ"כ לקטנים ויכול להעמיד עצמו דאל"כ בלא"ה אסור לו לברך לכתחלה שמן המאור שם:

== ז ==

ז) '''כתב''' הלבוש סי' ד' וסי' ו' סעי' א' דברכת אשר יצר יאמר אותה סמוך לברכת על נטילת ידים ואעפ"י שלא עשה צרכיו עכשיו א"א שלא הטיל מום או יצא ממנו מעט צחצוחי מים או עשה צרכיו מעט בלילה או קודם ששכב ולא בירך עליהם מפני ששכב תיכף בידים מטונפות לכך מברכין גם א"י מיד כשירחץ בקומו שהוא קרוב לודאי שצריך לה עכ"ל, ובס' מצ"ש דף ז' הביא משם מהר"מ די לונזאנו שחולק ע"ז וכתב וז"ל א"מ קא פסיק ותני שאם קודם ששכב עשה צרכיו ולא בירך עליהם שהוא חייב לברך א"י בבקר אפי' בלילי טבת הארוכות ולא נאמר שעבר זמנה ואני אומר שלא יברך כי עבר זמנה וכו' בפחות משעה אחת הוי הפסק ועבר זמנה ותו לא מברך וכו' עכ"ל, והי"א ז"ל סי' ו' בהגה"ט דחה ראייתו עי"ש, והסכים עמו הכס"א בזה הסי' אות א' יעוש"ב ועיין להגאון חיד"א ז"ל בברכ"י סי' ו' אות ג' שהאריך בזה ומסיק וז"ל ולענין דינא נקטינן כס' האר"י ז"ל ודעמיה שלא לברך בבקר אם לא עשה צרכיו ואם עשה ועבר זמן מה ולא בירך שוב לא יברך כס' מהר"מ די לונזאנו והבתי כהנה דסב"ל עכ"ל. והביאו דבריו הש"צ דף מה והזכ"ל ח"א הל' ברכות אות א' עי"ש, וכ"כ הרב פני יצחק נר"ו מערכת א' אות ח' בשם הנז' וסיים וכל שלא עבר כי אם פחות מחצי שעה יברך כ"כ החס"ל דף ט' עכ"ל, וכ"פ הרה"ג בן א"ח נר"ו באו' הנז'. ואם עבר יותר מחצי שעם יברך בלא שם ומלכות ויהרהר שו"מ בלבו. בן א"ח שם:

== ח ==

ח) '''כתב''' בסי' בי"ע אוח ה' בדיני א"י בשם מהר"א נחום מי שעשה צרכיו ולא בירך א"י אה נזכר קודם שהתחיל להתאוות לעשות צרכיו פשיטא שיברך ואם נזכר אחר שהתחיל לו תאוה לא יברך עכ"ל, וכ"כ שע"ת אות א ובס' תפלה לדוד בשם הנז', ואע"ג דהביא דבריהם הרב פני יצחק נר"ו אות י"א וכתב על דבריהם וז"ל ולפי מש"ל בשם הברכ"י והחס"ל שהסכימו דכל דעבר יותר מחצי שעה שיצא לא יברך דעבר זמנה מקרי ולא תליא באם נזכר קודם שהתחיל להתאוות או לא וכן עיקר דכל שעבר חצי שעה ולא בירך שוב לא יברך כהסכמת האחרונים ושוא"ת עדיף עכ"ל וכ"כ אנן בעניותין באו' הקודם. מ"מ נ"מ שאם התחיל להתאוות קודם שעבר חצי שעה דלא יברך משום סב"ל:

== ט ==

ט) '''[סעיף ד'] אין שיעור וכו'.''' כי אפי' לטפה אחת חייב לברך וכו' אבל להפחה לא יברך וגם א"צ ליטול ידיו דלא כהמון עם, ח"א כלל ז' אות ז' וכ"כ עמודי השלחן על קי' הש"ע סי' ד' אות ד' בשם הנז':


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:כף החיים: אורח חיים]]