עריכת הדף "כף החיים/אורח חיים/ב"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


== א ==

א) '''[סעיף א'] לא ילבש חלוקו.''' הוא הנוגע בעור בשרו וכ"מ מדברי רש"י בפ' משפטים בפסוק כי הוא כסותו לבדה היא שמלתו לעורו דפי' ז"ל שמלתו זו חלוק שהוא סמוך לעורו. יפה ללב ח"ב אות א' והוא פשוט:

== ב ==

ב) '''אמרינן''' בגמרא חלוק של ת"ח כל שאין בשרו נראית מתחתיו טפח והאדנא אין נזהרין בזה ואפשר משום שהולכין הכל בבתי שוקים ואין בשרו נראה מ"א ס"ק א'

== ג ==

ג) '''המניח''' מלבושיו מראשותיו משכח למודו. הוריות ס"פ בתרא. הטובל אצבעו במלח ואוכל מחזיר למודו. המסתכל בפני המת או הקורא כתב שעל גבי הקבר משכח לימודו. לקוטי פר"ח והביאו פרמ"ג בא"א אות א' ומיהו מ"ש המסתכל הפני המת או הקורא כתב שע"ג הקבר משכח לימודו צ"ע דבהוריות שם איתא קשה ללימוד ופי' רש"י קשה לשמוע וי"ל דהיינו נמי ע"י השכחה וכתב שער המצוות פ' ואתחנן דווקא כתיבה בולטת אבל כתיבה שוקעת ליכא למיחש. ועיין שם בגמ' שיש עוד כמה דברים שקשים לשכחה ויש דברים שיפים ללימוד. האוכל בכלים שבורים יהיה לו שכחה והטעם משום שהם רומזים אל בחי' הקלי' והשכחה היא מהם כמ"ש לקמן או' ו':

== ד ==

ד) '''[סעיף ג'] ידקדק בחלוקו וכו'.''' ל"ד חלוקו דה"ה שאר בגדיו אלא רבותא הוא שאפילו חלוקו שהוא בגד התחתון אפ"ה כשלבשו מהופך הוא טורח לפשוט כל בגדיו וללבשו כדרכו, פרישה או' ג' עו"ת אות א':

== ה ==

ה) '''שם''' שלא יהפוך וכו'. כתב ט"ז ס"ק ב' דיש חילוק בין ת"ח לשאר אנשים דלת"ח אם לבש החלוק הפוכה צריך להפכה אבל שאר אינשי דעלמא יזהר לכתחילה שלא ללבשה הפוכה עי"ש וכ"כ פרישה אות ג'. וטעם ת"ח לפי שכל ת"ח צריך להיות חשוב והגון לכבוד תורתו. פרישה שם. ולהא מלתא יכול כל אדם לעשות עצמו ת"ח. עו"ת אות א' אך הר' שמלה חדשה דף קי"ב ע"ב מאן בזה וכ' דאפילו כל אדם אם לבשו מהופך יהפכנו עכ"פ לצורך תפלה. ברכ"י אות א' וכ"כ מט"י או' ג' בשם פרי צדיק דאין חילוק בין ת"ח לשאר כל אדם:

== ו ==

ו) '''יזהר''' שאין ללבוש ב' מלבושים ביחד כי קשה לשכחה שער הכוו' בדרוש ברה"ש והביאו מג"א ס"ק ג' והטעם מבואר בשער הכו' כי לכל לבוש ולבוש יש בחי' או"מ והמחבר שני מלבושיו ולובשם ביחד אינו נותן מקום לאוה"מ ליכנס תוך ב' המלבושים יחד ולהקיף בין כל לבוש ולבוש ועי"כ אין הקליפות נדחות משם ונודע שאין השכחה מצויה אלא מצד הקלי' ע"יש ונראה לומר דהה"נ אם לובש ב' כובעים זה בתוך זה יש לחוש לטעם זה דקשה לשכחה ולכן לא יפה עושים אותם שלובשים הכובע של ע"ג הראש שהוא אדום הנקרא פ'יס בתוך הכובע הגדול בוניטא וכדומה להם לפי מנהגו ללובשם זה בתוך זה כי גם זה גורם לשכחה והוא ברור, רו"ח אות ג':

== ז ==

ז) '''וכאשר''' האדם לובש מלבושיו בכל פעם שלובש צריך ליזהר לקחת ב' צדי הלבוש ביד ימינו בצד ימינו ואח"כ ישאיר צד הימני ביד ימינו ואח"כ יתן צד שמאל של המלבוש ביד שמאלו דרך האחור ואח"כ ילבוש צד ימיני של המלבוש ביד ימינו ואח"כ ילבוש צד שמאלי של המלבוש ביד שמאלו ותמיד יכוין לכלול הכל בימין ואח"כ הימין נותנו אל השמאל. שער הכוו' שם הביאו מ"א שם:

== ח ==

ח) '''[סעיף ד'] ינעול מנעל ימין תחלה וכו'.''' וכשהוא רוחץ וסך ימין תחלה ואם רוחץ כל גופו ראש תחלה מ"א ס"ק ד' ר"ז או' ו' וכ"כ ידידינו הרב בן א"ח {{ממ|נר"ו}} פ' וישלח או' ט"ו ומ"ש המ"א שם דבד"מ איתא דלא ראה מדקדקים בזה ע"ש אפשר דדוקא בנעילת המנעלים וחליצתן שהוא בכל יום שייך לעשות כבוד להקדים מה שצריך להקדים אבל רחיצה וסיכת כל הגוף דאינה בזמן הזה אלא לפרקים אין להקפיד וברייתא מיירי בזמנם שהיו רגילים ברחיצה וסיכה בכל שעה ומ"מ המדקדק גם בזמן הזה תע"ב מט"י או' ה':

== ט ==

ט) '''וכן''' כשלובש מלבושיו ילבש על ראשו תחלה אך סגי בכובע הקטן הדק שלובש בראשו תחת הכובע הגדול או המצנפת ובני אדם שאין להם כובע תחתון כ"א כובע אחד האדום שקורין פ'יס ילבש תחלה קודם החלוק בן א"ח שם:

== י ==

י) '''שם''' ואח"כ ינעול של שמאל וכו' המחליף סנדל של שמאל לימין קשה לשנאה ומאבד מזונותיו. יפה ללב ח"ב או' ג':

== יא ==

יא) '''שם''' בהג"ה ומנעלים שלנו כו' וכ"כ בשער הכוו' בדרוש הנז':

== יב ==

יב) '''[סעיף ה'] כשחולץ מנעלין וכו'.''' וכן כשחולץ שאר בגדים יחלוץ של שמאל תחלה. קצור שו"ע סי' ג' או' ד':

== יג ==

יג) '''[סעיף ו'] אסור לילך בקומה זקופה.''' ואפי' פחות מד"א ב"ח ט"ז ס"ק ד' עו"ת אות ה' מ"א ס"ק ה' א"ר או' ג' מט"י או' ה' ר"ז או' ה' מחה"ש או' ה' ואע"ג דבגמרא איתא בהדיא ד"א וכן הגירסא בהרי"פ והרא"ש ז"ל צ"ל דלא דוקא ונקטי ד"א דכך היא סתם הליכה. מט"י שם. ומ"ש הט"ז דהטור והש"ע לא גרסי בגמרא בזה ד"א כבר השיגו הי"א. ועיין מחב"ר או' א' וי"א דאינו אסור אלא בד' אמות. י"א. פרמ"ג א"א או' ה' וסברא א' עיקר:

== יד ==

יד) '''ושיעור''' הזקיפה כל שלא יוכלו עיניו לראות למטה בסמוך לרגליו וצריך מחמת זה לילך בנחת שלא יכשל בהליכתו ומ"מ לא יכוף קומתו או ראשו יותר מדאי אלא במדת בינונית בכדי שיראה את הבא כנגדו בפניו בלי שיזקוף עיניו למעלה יותר מדאי. ר"ז שם:

== טו ==

טו) '''שם''' ולא ילך ד"א בגלוי הראש. י"א דאינו אלא מדת חסידות אבל איסורא ליכא. ב"ח. עו"ת או' ה' יכן פי' מחה"ש כאן ומאמ"ר בסו' צ"א או' ה' כוו' מ"א ס"ק ו' ברכ"י או' ב' מאמ"ר או' א' ועיין מחב"ר או' ב' וי"א דאיסורא נמי איכא לבוש סעי' ו' מט"י או' י' {{ממ|ועיין נו"ש או' ד' שהחזיק דבריו}} יד אהרן. וכן הבין ישי"ע או' ב' דברי הטור והש"ע. קיצור ש"ע סי' ג' או' ו' מיהו לדעת זוה"ק פ' פנחס דרמ"ה ע"ב אינו אסור לילך ד"א בגילוי הראש אלא הת"ח והביאו מחב"ר שם. רו"ח או' ב' וכן יש להורות דת"ח אסור לילך ד"א בגילוי הראש כדעת הזוהר ושאר כל אדם ממדת חסידות כסברא א':

== טז ==

טז) '''שם''' ד"א בגילוי הראש. וממדת חסידות אפי' פחות מד"א. ב"ח. מ"א שם. ברכ"י או' ג' ואפי' יושב יש להחמיר ולצורך כגון להקר וכיוצא מותר. ברכ"י שם בשם שמ"ח דף קי"ב ע"ג והוא על מסכת שבת דף קי"ח ע"ב. כרם שלמה. מסגרות הזהב על קי' הש"ע שם או' ב' ועיין עוד מזה לקמן סי' צ"א או' י"ג:

== יז ==

יז) '''בבית''' המרחץ אפי' מדת חסידות אין בו. שמ"ח שם. כר"ש. ומיהו יש מדקדקים אפי' במרחץ הרב שמ"ח שם. ונ"ל שאין להחמיר בזה כי הוא חומרא יתירה הרבה. ברכ"י או' ה' וכתב הרב בן א"ח {{ממ|נר"ו}} פ' וישלח או' ט"ז דבבית החצון יכסה ראשו עד שיכנס לבית הפנימי. ועיין לקמן סי' צ"א או' ך' שכתבנו דכסוי היד שלו מהני לענין הילוך ד"א וע"כ גם בבית הפנימי יש לכסות ראשו בידו כשהולך ד"א כיון דליכא פסידא וכן יש נוהגין.

== יח ==

יח) '''כתב''' בשל"ה דף קצ"ח דמדת חסידות להיות ראשו מכוסה בלילה כמו ביום. א"ר או' ד' עמודי השלחן על קי' הש"ע שם או' ו':

== יט ==

יט) '''יש''' ליזהר לכסות ראש הקטנים דתהוי עלייהו אימתא דשמיא. מ"א סע"ק וא"ו. א"ר שם ר"ז או' ז' קי' ש"ע שם או' ו':

== כ ==

ך) '''כובעים''' הקלועים מקש ארוג כעין נקבים וכן פארוק העשוי משערות חשובים כסוי וכן מהני לכסות בידיו ע"ג ראשו אע"ג דלא מהני לגבי הזכרת השם. מסגרת הזהב שם. ועיין מזה לקמן סי' צ"א סעי' ד' ובדברינו לשם בס"ד:

== כא ==

כא) '''שם''' ויבדוק נקביו. שמא יצטרך לנקביו באמצע התפלה ר"ז או' ח' והחיד"א כתב בקש"ג סי' כ"ד או' א' שיש סוד בדבר וכמ"ש רז"ל הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים שלימה יפנה ויטול ידיו וכו':

== כב ==

כב) '''שם''' בהגה ויכסה כל גופו. לא ילבש בגדים יקרים כי דבר זה מביא את האדם לידי גאוה ולא בגדים פחותים מאד או מלוכלכים שלא יתבזה בעיני הבריות אלא יהיו לו בגדים ממוצעים ונקיים. קי' ש"ע שם או' ג' וכן האר"י ז"ל לא היה חושש בעצמו להתכבד במלבושים נאים יותר מדאי אבל במלבושי אשתו היה זהיר מאד לכבדה ולהלבישה והיה מפיק כל רצונה אף אם לא היתה ידו משגת. כ"כ בשער המצות פ' עקב:

== כג ==

כג) '''שם''' בהגה. ולא ילך יחף. וימכור כל מה שיש לו ויקח מנעלים לרגליו. מג"א סע"ק ז' ר"ז או' ט' קי' ש"ע שם. ואם עושה משום תשובה מותרוכן עשה דוד הע"ה הולך יחף. א"ר או' ה' בשם של"ה. וכן אם הוא בדרך מחוץ לעיר יכול ללך יחף. יפה ללב ח"א או' יוד בשם מור אביו בס' לבחיים ח"א סי' נ"ט עי"ש:

== כד ==

כד) '''שם''' בהגה. וירגיל את עצמו לפנות בקר וערב. ואפי' במקום שא"צ להתרחק כגון שיש לו בה"כ בביתו. מג"א סע"ק ח' מחה"ש. ר"ז או' ח':


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:כף החיים: אורח חיים]]