עריכת הדף "כסף משנה/תפילה/יד"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
== ב ==

'''<small>{{ממ|א-ב}}</small> בשחרית וכו' עד ולפיכך יש בה נשיאת כפים.'''  פרק בתרא דתענית {{ממ|דף כ"ו:}} אפליגו תנאי באיזו תפלות שיש בהם נשיאת כפים ואמר רב נחמן הלכה כרבי יוסי דאמר שחרית מוסף ונעילה יש בהם נשיאת כפים מנחה אין בה נשיאת כפים ומפרש התם טעמא דלא פרסי כהני ידייהו כל יומא במנחה משום שכרות וגזרינן תעניות אטו שאר ימים אבל נעילה דליתא בכל יומא לא גזרו בה רבנן. ואמרינן תו התם והאידנא מ"ט פרסי כהני ידייהו במנחתא דתעניתא כיון דסמוך לתפלת נעילה קא פרסי כתפלת נעילה דמיא: 

'''וכהן שעבר לדוכן וכו':'''  

== ג ==

'''כשיאמר רצה וכו'.'''  סוטה {{ממ|דף ל"ח:}} אריב"ל כל כהן שאינו עולה בעבודה שוב אינו עולה והא רבי אמי ור' אסי סלקי מיעקר הוו עקרי כרעייהו מימטא לא מטו להתם. ופירש"י מיעקר הוי עקרי רגלייהו ממקומן בעבודה אבל רחוק היה מקומן מן הדוכן ולא מטו עד דגמר ברכת העבודה. 

'''ומ"ש פניהם להיכל וכו' וכן מ"ש אצבעותיהם כפופות: ומחזירין פניהם וכו'.'''  ברייתא שם {{ממ|דף ל"ח.}} שצריכין לברך פנים כנגד פנים: 

'''ומגביהין ידיהם וכו'.'''  משנה שם: 

'''ומתחילין יברכך.'''  לא ידעתי מנ"ל לרבינו שהם מתחילין יברכך. ואפשר שלמד כן ממה שאמרו [שם ל"ט.] אין הכהנים מתחילין בברכה אחרת עד שיכלה אמן מפי הציבור וכמו שאבאר בסמוך: 

== ה ==

'''אין המקרא רשאי להקרות לכהנים וכו'.'''  כפי גירסא זו שלפני האי אין המקרא רשאי להקרות היינו בראש פסוק שני או שלישי וא"א לפרש אין המקרא רשאי להקרות יברכך עד שיכלה אמן מפי הציבור שעונין אמן אחר הברכה שמברכין הכהנים אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וכו' שהרי לדעת רבינו אינו מקרא אלא כהנים אומרים אותו מעצמם ואם כן אין דברים אלו על הסדר דהא אין המקרא רשאי וכו' היינו בראש פסוק שני או שלישי, ומ"ש 

'''אח"כ ואין הכהנים רשאים וכו''''  היינו בראש פסוק ראשון שהם מתחילין יברכך דאילו בשאר תיבות שבברכת כהנים לא שייך למימר הכי שהרי אינם קורין עד שש"צ מקרא אותם. ולכך יותר ישר בעיני לגרוס אין המקרא רשאי לקרות כהנים וכך היא הגירסא בפרק ואלו נאמרים {{ממ|סוטה דף ל"ט:}} אמר רבי זירא אמר רב חסדא אין הקורא רשאי לקרות כהנים וכו' עד ואין הכהנים מתחילין בברכה אחרת עד שיכלה אמן מפי הציבור. וביאור ענין זה לדעת רבינו אין הקורא כלומר ש"צ שקורא כהנים כדי שיחזירו פניהם לברך אינו רשאי לקרותם כהנים עד שיכלה אמן של ברכת הודאה מפי הציבור ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכת אק"ב של אהרן וכו' עד שיכלה דבור כהנים מפי המקרא ואין הציבור עונין אמן אחר ברכת אק"ב של אהרן וכו' עד שתכלה ברכה מפי הכהנים ואין הכהנים מתחילין בברכה אחרת דהיינו יברכך עד שיכלה מפי הציבור אמן אחר אק"ב של אהרן וכו': 

'''ואין ש"ץ וכו'.'''  משנה בברכות {{ממ|דף ל"ד.}} וכתב רבינו דלא ידע אי זו ברכה מקרא אותם אם פסוק שני או שלישי כלומר דבפסוק ראשון ליכא לספוקי שהרי אינו מקרא יברכך אלא הכהנים אומרים אותו מעצמם. ויש לספק אם לפירוש זה רשאי לענות אמן אחר אק"ב של אהרן או נימא דלא פלוג רבנן: 

== ו ==

'''אין הכהנים רשאים כו' עד שיגמור ש"צ שים שלום.'''  מימרא דרבי זירא אמר רב חסדא בפ' אלו נאמרים {{ממ|סוטה ל"ט:}}: 

'''ואינן רשאים לכוף וכו'.'''  שם מימרא דרב חסדא: 

'''ומתקנות עזרא שלא יעלו הכהנים וכו'.'''  ברייתא {{ממ|שם דף מ'.}} ופרק בתרא דר"ה {{ממ|דף ל"א.}}. ומ"מ ט"ס יש בדברי רבינו דהא אמרינן בהני דוכתי דתקנת ריב"ז היא וגם במרובה {{ממ|ב"ק פ"ב.}} בעשר תקנות שהתקין עזרא ליתא להא אלא כך צריך לגרוס ומתקנת רבי יוחנן בן זכאי שלא יעלו הכהנים וכו': 

== ז ==

'''כשהיו הכהנים מברכים את העם וכו'.'''  בפרק ב' דחגיגה {{ממ|דף י"ו}} דרש רבי יהודה בר נחמני המסתכל בכהנים בזמן שבית המקדש קיים כשהיו עומדין על דוכנן ומברכין את ישראל בשם המפורש עיניו כהות וכתבו התוספות דאפילו בגבולין מיתסר משום היסח הדעת והכי איתא בירושלמי בפרק ג' דמגילה אמר רבי יוסי הדא אמרה שאסור להסתכל בכהנים בשעה שהם מברכין את העם אמר רבי חגי כלום אמרו אלא משום היסח הדעת אנא מסתכל ולא מסחנא דעתאי עכ"ל. וכיון דמשום היסח הדעת הוא אם כן גם הכהנים המברכים צריך שלא יסיחו דעתם וכל שכן הוא: 

== ח ==

'''היה הכהן וכו'. עד ואומר להם כהנים.'''  מימרא דאביי פרק ואלו נאמרים {{ממ|סוטה דף ל"ח}}: 

== ט ==

'''ומגביהין ידיהם למעלה וכו' עד מן הציץ.'''  משנה שם: 

'''ואין העם עונין וכו'.'''  משנה {{ממ|שם דף ל"ז}} במדינה אומר אותם שלש ברכות ובמקדש ברכה אחת ומפרש בגמרא {{ממ|דף מ':}} דהיינו לפי שאין עונין אמן במקדש ואין צריך כאן שום הפסק ובפרק סדר תעניות כיצד {{ממ|תענית ט"ז:}} תניא אין עונין אמן במקדש ואלא מהו אומר ברוך ה' אלהים אלהי ישראל מן העולם ועד העולם: 

== י ==

'''ואומר את השם ככתבו וכו'.'''  פרק ואלו נאמרים {{ממ|סוטה ל"ז ל"ח}} במקדש אומר השם ככתבו ובמדינה בכנויו: 

'''ומשמת שמעון הצדיק וכו': ולא היו חכמים וכו'.'''  ברייתא פרק בתרא דקידושין {{ממ|דף ע"א}}: 

== יא ==

'''אין ברכת כהנים וכו' עד כמו שאמרנו.'''  משנה וברייתות פרק ואלו נאמרים {{ממ|סוטה דף ל"ח}} דיליף כל הני דרשות מכה תברכו בג"ש דקראי אחריני: 

== יב ==

'''אין הכהנים רשאים וכו' עד לא תוסיפו על הדבר.'''  ברייתא בראש השנה פרק ראוהו בית דין {{ממ|ראש השנה דף כ"ח}}: 

'''בשעה שכל כהן עולה וכו'.'''  פרק ואלו נאמרים {{ממ|סוטה ל"ט}} א"ר אלעזר בן שמוע מימי לא נשאתי כפי בלא ברכה מאי מברך א"ר זירא אמר רב חסדא אשר קדשנו במצותו של אהרן וכו' כי עקר כרעיה מאי אמר ר' ירמיה וכו' וכי מהדר אפיה מציבורא מאי אמר אדבריה רב חסדא לרב עוקבא ודרש רבש"ע עשינו מה שגזרת עלינו וכו': 

== יג ==

'''כשמחזירין הכהנים וכו'.'''  נלמד ממה שיבא בסמוך: 

'''וכן כל פינות וכו'.'''  הכי אמרינן בפ"ב דסוטה {{ממ|דף ט"ז:}} ופרק קמא דיומא ובזבחים {{ממ|דף ס"ב}}: 

'''במקדש מברכין ברכת כהנים וכו'.'''  במסכת תמיד פרק ז' תנן שאחר הקרבת תמיד של שחר היו עומדין על מעלות האולם ומברכין ברכת כהנים ולא נזכר שם שהיו מברכין אלא פעם זו: 

== יד ==

'''בכל מקום משתדלין וכו'.'''  ירושלמי פרק אין עומדין כתבוהו התוס' פרק א"נ {{ממ|סוטה דף ל"ח.}} אמר רב חסדא צריך שיהא החזן ישראל והיינו להשתדל אחריו אבל לא לעיכובא דהא תנן {{ממ|ברכות ל"ד}} ואם אין שם כהן אלא החזן לא ישא כפיו אלמא יכול להיות החזן כהן:

<noinclude>{{מהדורה זמנית}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>