עריכת הדף "כסף משנה/עבודת יום הכיפורים/ג"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
== א ==

'''שני הגורלות וכו'.'''  עד ובבית שני עשו אותם של זהב. בפרק ג' דיומא {{ממ|דף ל"ו}}. 

'''ומ"ש ומניחים הגורלות בכלי אחד וכו' עד וקלפי שמו.'''  בפרק טרף בקלפי {{ממ|יומא דף ל"ט}}: 

== ב ==

'''היכן מגריל וכו'.'''  משנה בפ"ג דיומא {{ממ|דף ל"ז}} בא לו למזרח העזרה לצפון המזבח ובגמרא מדקאמר לצפון המזבח מכלל דמזבח לאו בצפון קאי מני ראב"י היא דתניא צפונה לפני ה' שיהא צפון כולו פנוי דברי ראב"י והא רישא ר"א בר"ש היא כולה ראב"י היא ותני בבין האולם ולמזבח. ופירש"י מדקאמר לצפון המזבח שהוצרך למשכו מכנגד המזבח ולצפון. מכלל דמזבח לאו בצפון הוה קאי. אין כלום מהמזבח בצפון העזרה ואי הוו קיימי כנגד מזרחה של מזבח פורתא לאו בצפון קיימי. צפונה על ירך המזבח צפונה ל' אויר משמע אל צפון שהוא האויר הפנוי. והא רישא ר' אלעזר בר"ש דאמר מזבח מקצתו בצפון שהכשיר שחיטת הפר בין האולם ולמזבח. כולה ראב"י ותני ברישא פרו היה עומד כבין האולם ולמזבח סמוך לבין האולם ולמזבח אצל מקצוע צפונית של מזבח שהיה מקרבו אצל הפתח בכל יכולת משום חולשא דכ"ג ויותר מכאן לא היה יכול לקרבו דאי מעייל ליה כנגד מזרח המזבח לאו בצפון הוא עכ"ל. ומשמע דהלכה כראב"י אי משום דמשנתו קב ונקי או משום דסתם לן תנא כוותיה. ורבינו שכתב כאן כוותיה שפיר. אבל יש לתמוה על מ"ש בפ"ד ופרו היה עומד בין האולם למזבח ולראב"י ה"ל לכתוב כבין האולם ולמזבח ונראה שצריך להגיה שם כן. 

'''ומ"ש ומעמיד השעירים פניהם למערב ואחוריהם למזרח.'''  הכי תניא בפרק הנזכר {{ממ|דף ל"ו}} כיצד סומך הזבח עומד בצפון ופניו למערב ואע"ג דתנן התם {{ממ|דף ל"ה:}} פרו היה עומד בין האולם ולמזבח ראשו לדרום ופניו למערב ואמרינן בגמ' היכי משכחת לה אמר רב בעוקם ראשו הא אמרינן בגמרא ונוקמיה להדיא אמר אביי גזירה שמא ירביץ גללים. ופירש"י ונוקמיה להדיא אחוריו למזבח ופניו להיכל. שמא ירביץ גללים וגנאי הוא להראות בית הרעי שלו לצד המזבח והכי שפיר טפי להיות זנבו בצפון וראשו לדרום נמצא זנבו שלא כנגד המזבח שאינו מושכו לצד דרום כל אורך הפר אלא שיהא מקצת גופו בין האולם ולמזבח עכ"ל. וא"כ הכא דמעמידן במזרח העזרה לצפון המזבח דליכא למיחש שמא יראה בית הרעי שלו לצד המזבח שהרי הם מרוחקים מהמזבח לצד מזרח העזרה מעמידן כדתניא הזבח עומד בצפון ופניו למערב וממילא דהוו אחוריו למזרח. 

'''ומ"ש וכ"ג בא לשם והסגן מימינו וראש בית אב משמאלו.'''  משנה שם {{ממ|דף ל"ז}}: 

== ג ==

'''ומ"ש טרף בקלפי והעלה שני גורלות וכו' עד ושל שמאל על של שמאל.'''  משנה בפ' טרף בקלפי {{ממ|יומא דף ל"ט}}. 

'''ומ"ש ואם לא נתן לא עירב אלא שחיסר מצוה שההנחה מצוה שאינה מעכבת.'''  הכי אמרינן שם {{ממ|דף מ':}}. 

'''ומ"ש וההגרלה מעכבת.'''  שם אסיקנא למ"ד הגרלה לא מעכבא בתיובתא. לפיכך ההנחה כשירה בזר והעלאת הגורלות מן הקלפי פסולה בזר. נלמד ממ"ש בסמוך: 

== ד ==

'''וקושר לשון של זהורית וכו' עד כנגד בית שחיטתו.'''  שם במשנה {{ממ|דף מ"א}} ומפרש הגמ' דה"ק ולנשחט יקשרנו כנגד בית שחיטתו שלא יתערב זה בזה ולא באחרים. ופירש"י דקושר לנשחט לשון כנגד צוארו. ויש לתמוה על רבינו שסתם במקום שהיה לו לפרש. 

'''ומ"ש שהלשון משקל שתי סלעים.'''  שם פלוגתא דאמוראי ומשמע התם כמאן דאמר הכי. 

'''ומ"ש ושוחט את פר החטאת אשר לו ואת השעיר שעלה עליו הגורל וכו' עד אלא כמצליף.'''  במשנה פ' הוציאו לו {{ממ|יומא דף נ"ג:}}: 

== ה ==

'''ומ"ש בין בדי הארון קרוב לכפורת בטפח: ומ"ש ואח"כ מערב שני הדמים וכו' עד אמצעו של מזבח זה.'''  משנה בפרק הוציאו לו שם: 

== ו ==

'''ומ"ש וכל אלו המ"ג הזיות טובל אצבעו בדם טבילה על כל הזיה וכו'.'''  תוספתא פ"ג דיומא ובגמרא פ' דם חטאת ופ"ק דמנחות. 

'''ומ"ש ושיירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון.'''  משנה בפ' הוציאו לו {{ממ|יומא דף נ"ח ע"ב}}: 

== ז ==

'''ואח"כ משלח את השעיר החי ביד איש המוכן וכו' עד להוציאן לבית השריפה.'''  במשנה בפ' שני שעירי {{ממ|יומא דף ס"ו}}. 

'''ומ"ש ומוציא את אימוריהן ונותנם בכלי ומקטירן.'''  לישנא דמתניתין נקט והיה ראוי לכתוב להקטירן כדמגיה בגמרא ולא חש מפני שסמך על מ"ש בפ"ד כיצד הוא הסדר. 

'''ומ"ש ומנתחין אותם שם בעורן כמו שביארנו.'''  הוא בפ"י מהלכות מעשה הקרבנות: 

== ח ==

'''כיון שהגיע שעיר למדבר וכו' עד סוף הפרק.'''  במשנה פ' בא לו כ"ג {{ממ|יומא דף ס"ח:}} זולת חתימת הברכות שאינם מבוארות בגמרא אבל בירושלמי שם נזכרו קצתם:

<noinclude>{{מהדורה זמנית}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>