עריכת הדף "כסף משנה/מטמאי משכב ומושב/א"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
== א ==

'''הזב והזבה והנדה והיולדת וכו'.'''  בפירקא קמא דכלים מני להו באבות הטומאה: 

'''ומה שכתב מטמאים כלים במגע.'''  דכתיב וכלי חרס אשר יגע בו הזב ישבר וכל כלי עץ ישטף במים. 

'''ומה שכתב ומטמא אדם במגע ובמשא.'''  דכתיב הנוגע בבשר הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וכתיב והנושא אותם יכבס בגדיו ורחץ במים וכו' ובפרק חמישי דזבים תנן הנוגע בזב ובזבה בנדה וביולדת וכו' מטמא שנים ופוסל אחד וכו' אחד הנוגע ואחד המסיט אחד הנושא ואחד הנישא ותניא בתורת כהנים והדוה בנדתה והזב את זובו מה הזב מטמא במשא אף הזוב מטמא במשא לזכר לרבות את המצורע ולנקבה לרבות היולדת. 

'''ומה שכתב ומטמא משכב ומושב ומרכב מתחתיו.'''  דכתיב כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא וכל הכלי אשר ישב עליו יטמא וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב יטמא. 

'''ומה שכתב ומטמא מדף על גבו.'''  פרק ד' דזבים ופרק ו' דעדיות {{ממ|משנה ב'}} ובתורת כהנים: 

== ב ==

'''אחד זבה קטנה וכו'.'''  בת"כ יליף לה מקרא. 

'''ומ"ש או מחמת אונס.'''  בת"כ ובפרק בנות כותים {{ממ|נדה דף ל"ב ע"ב}} יליף לה מקרא. 

'''ומ"ש ואחד בעל ב' ראיות וכו'.'''  בפ"ק דמגילה {{ממ|דף ח'}} משנה וגמרא: 

== ג ==

'''קטנה בת יום אחד וכו'.'''  משנה פרק יוצא דופן {{ממ|נדה דף מ"ג ע"ב ומ"ד ע"ב}}: 

== ד ==

'''קטן בן יום אחד מטמא בזיבה.'''  שם {{ממ|דף מ"ג ע"ב}} ובר"פ בנות כותים {{ממ|נדה דף ל"ג}}: 

'''ואחד גרים ועבדים.'''  רפ"ב דזבים הכל מיטמאין בזיבה אף הגרים אף העבדים בין משוחררים בין שאינם משוחררים. 

'''ומ"ש שמטמאין בנדה:'''  

== ה ==

'''סריס אדם וסריס חמה מטמאין בזיבה וכו'.'''  רפ"ב דזבים: 

== ו ==

'''אין האשה מטמאה בלובן ולא האיש באודם וכו'.'''  בריש פרק בנות כותים {{ממ|נדה דף ל"ב ע"ב}} ובפרק כל היד: 

== ז ==

'''טומטום ואנדרוגינוס וכו'.'''  רפ"ב דזבים. 

'''ומ"ש לפיכך אין שורפין עליהם תרומה וקדשים ואין חייבים עליהם על טומאת המקדש.'''  שם וטומאתן בספק ומבואר בתוספתא בפ"ב דזבים: 

'''ראה לובן ואודם כאחד וכו'.'''  שם ובפרק המפלת עלה כ"ח ויליף לה מקרא. 

'''ומ"ש וכן הנוגע בלובן ואודם שלו כאחד וכו'.'''  שם בתוספתא: 

'''ומ"ש הוא עצמו שנגע בלובן ואודם וכו'.'''  שם הוא עצמו שנגע בלובן ואודם ונכנס למקדש פטור וגירסא משובשת היא וצריך להגיה חייב: 

'''וכתב'''  הראב"ד בלובן ואודם שראה א"א אולי טעה בלשון התוספתא וחילק וכו'. ואין דברים אלו כדאי לכתוב שטעה טעות גדולה או קטנה שהרי אפשר לפרש התוספתא בנגע בשלו אבל אי קשיא הא קשיא מ"ש נגע הוא מנגעו אחרים דכיון דבנגעו אחרים אינם חייבים על ביאת המקדש משום דבעינן שתהא טומאת זכר ודאי או טומאת נקבה ודאית מאותו טעם בעצמו יש לפטור בשנגע הוא בעצמו ויש לדחוק ולפרש לשון רבינו כפירוש הראב"ד דבנגעו טומטום ואנדרוגינוס בשל אחרים מיירי אלא שלשון שראה שכתב רבינו קשה לזה: 

== ח ==

'''דם הנדה או דם הזבה וכו'.'''  משנה פרק יוצא דופן {{ממ|נדה דף מ"ג ע"ב}}. 

'''ומ"ש במגע ובמשא.'''  בריש פרק דם הנדה {{ממ|נדה דף נ"ד ע"ב}} מנא ה"מ דדם הנדה מטמא אמר חזקיה דאמר קרא והדוה בנדתה מדוה כמותה מה היא מטמאה אף מדוה מטמא: 

'''וכבר ביארנו בענין איסור נדה וכו'.'''  בפ"ה מהא"ב. 

'''ומ"ש אבל אם ראתה דם ירוק הרי הוא טהור וכו'.'''  משנה פ' כל היד {{ממ|נדה דף י"ט}} וכחכמים. 

'''ומ"ש שהרוק מתעגל ויוצא.'''  שם בגמרא: 

== ט ==

'''אשה שיצא הולד מדפנה וכו'.'''  בר"פ יוצא דופן {{ממ|נדה דף מ"א:}} אמרינן דביוצא ולד ודם דרך דופן ר"ש מטהר וחכמים מטמאים ובמקור מקומו טמא פליגי מר סבר מקור מקומו טמא ומר סבר מקור מקומו טהור ופירש"י רבנן סברי טיפה עצמה מטמא במגע משום דנגעה במקור ומקור מקומו טמא ואיתמר עלה אמר ריש לקיש לדברי המטמא בדם מטמא באשה לדברי המטהר בדם מטהר באשה רבי יוחנן אמר אף לדברי המטמא בדם מטהר באשה ויליף ר"י מקרא שאין אשה טמאה עד שיצא מדוה דרך ערותה וידוע דהלכה כר"י: 

== י ==

'''מקור האשה שנעקר וכו'.'''  שם מקור שנעקר ונפל לארץ טמאה וכו' למאי אילימא לטומאת שבעה דם אמר רחמנא ולא חתיכה אלא לטומאת ערב ופירש"י שנעקר חתיכת בשר: 

'''וכן מקור שהזיע כשתי טיפי מרגליות וכו'.'''  שם אמר ר"י מקור שהזיע כשתי טיפי מרגליות טמאה למאי אילימא לטומאת שבעה ה' דמים טמאים באשה ותו לא אלא לטומאת ערב ודוקא תרתי אבל חדא אימא מעלמא אתיא. ופירש"י טיפי מרגליות דם לבן וצלול. לטומאת ערב מפני שנגע במקור ונוגע בה. מעלמא מן הצדדין: 

== יב ==

'''זובו של זב מאבות הטומאות וכו' ומטמא במגע ובמשא.'''  פ"ק דכלים ובפרק דם הנדה {{ממ|נדה דף נ"ד ע"ב}} יליף לה מקרא. 

'''ומ"ש בכל שהוא.'''  משנה ר"פ יוצא דופן {{ממ|נדה דף מ'}}: 

'''ראיה ראשונה של זב וכו'.'''  בריש זבים וכב"ה. 

'''ומ"ש בין מאיש קטן.'''  בפרק בנות כותים {{ממ|נדה דף ל"ב ע"ב}} בעיא דאיפשיטא והיינו למגע אבל למשא לא מטמא אלא בשתי ראיות דאז מקרי זב אבל בראיה אחת לא מיקרי זב כמו שלמדו שם מהכתובים. 

'''ועל מ"ש רבינו בין מאיש גדול בין מאיש קטן,'''  כתב הראב"ד א"א אין לשונו מיושר. טעמו לומר שעל מ"ש והרי היא כש"ז לא יצדק לומר בין מאיש קטן אבל טומאת ראיה ראשונה של זב בקטן אינו אלא מטעם שהיא תחלת זוב והכתוב הקיש בזב קטן לגדול כמו שמפורש בפרק בנות כותים עלה ל"ד ורבינו גם כן לכך נתכוון. 

'''ומ"ש וכן המשכבות והמושבות וכו'.'''  בסוף נדה {{ממ|עב:}} ובתוספתא דזבים פרק קמא וכבית הלל: 

'''ראה אחת מרובה כשתים וכו'.'''  בתוספתא דזבים וכב"ה: 

== יג ==

'''ראיה ראשונה של מצורע וכו'.'''  בפרק בנות כותים עלה ל"ד ל"ה וכדאסיק אביי: 

== יד ==

'''רוק הזב ושכבת וכו'.'''  בפ"ק דכלים זובו של זב ורוקו ושכבת זרעו ומימי רגליו וכו' מטמאים במגע ובמשא ובר"פ דם הנדה {{ממ|נדה דף נ"ה ע"ב}} יליף רוקו מדכתיב וכי ירוק הזב בטהור ומרבי ליה בין לטומאת מגע בין לטומאת משא ומימי רגליו מייתי לה {{ממ|דף נ"ו}} מדתניא זובו טמא וזאת לרבות מימי רגליו ושכבת זרעו מייתי לה בס"פ כיצד הרגל {{ממ|דף כ"ה}} מק"ו ור' יהושע נתן טעם לש"ז דמטמא אף במשא משום דא"א בלא צחצוצי זיבה כל שהוא ומשמע לרבינו דה"ה למימי רגליו וכתב רבינו טעם זה שהוא יותר פשוט וקצר. ומ"כ מאי דמטמא מימי רגליו מהאי טעמא ק"ל דבנדה יליף מוזאת ואפשר לתרץ דגמרא יליף מוזאת לומר דאפילו ר"א דמטהר ממשא לש"ז דסבירא ליה כיון דכתיבא ביה ש"ז לא מטמאה הכא מודה מרבויא דוזאת אבל לדידן דקי"ל כר' יהושע דא"א וכו' ה"ה למימי רגליו וראיה לדבר דאמרינן בתורת כהנים זאת תורת הזב מה הזב וכו' ומייתי לה בנדה {{ממ|דף כ"ב}} ובתר הכי בת"כ יכול אף מימי רגלים יהו סותרים וכו' ומהי תיתי שיהו סותרים והא ש"ז גופא לא סתרא אלא משום צחצוחי זיבה אלא ודאי משום דמימי רגליו נמי אי אפשר בלא צחצוחי זיבה קאמר הכי. וממ"ש רבינו פ"ק דכלים נראה דתרוייהו נפקי מוזאת ויהיב רבינו טעמא מאי שנא דמרבינן הני טפי מאחריני משום דא"א להו בלא צחצוחי זיבה. ואפשר שלזה נתכוון רבינו כאן עכ"ל: 

== טו ==

'''אחד זב ואחד נדה ויולדת וזבה וכו':'''  

== טז ==

'''תשעה משקין בזב וכו'.'''  בריש פרק דם הנדה {{ממ|נדה דף נ"ה ע"ב}} ובת"כ. 

'''ומה''' שכתוב בספרי רבינו '''כמותו''' טעות סופר הוא וצריך להגיה ולכתוב כמותן ובזה יבא לשונו דבור על אפניו הרי אלו שלשה מן הזב וחביריו כמותן משאר האדם כלומר כשם ששלשה אלו טהורים משאר האדם כך הם טהורים כשהם מהזב וחביריו הנזכר בראש הפרק. 

'''ועל מה שכתב רבינו כל אחד מאלו כמשקין טמאים שאין מטמאין אדם'''  כתב הראב"ד א"א אף בזה טעה וכו'. מ"ש משמעתא קמייתא דאלו דברים דמסכת ברכות {{ממ|דף נ"א ע"ב}} היינו לומר דגבי מוזגין את הכוס ואחר כך נוטלין לידים משמע דבכל שהוא מטמו כלי וידים כי אין רגילות להיות נדבק רביעית בידים ולא בכלי ואני אומר שמאחר שדבריו יכולים להתפרש דלא מיירי אלא לענין מגע אין כאן טעות: 

'''כיחו וניעו ומי האף וכו'.'''  בריש פרק דם הנדה {{ממ|נדה דף נ"ה ע"ב}}. 

'''ומ"ש ורירו.'''  בתוספתא פרק בתרא דזבים. 

'''ומ"ש ובכלל הרוק הן חשובים,'''  כלומר ומשום הכי לא מנה אלא ג' דאל"כ שבעה מיבעי ליה: 

'''דם היוצא מפי האמה וכו'.'''  שם {{ממ|בנדה דף נ"ו}} זובו טמא הוא [הוא טמא] ואין דם היוצא מפיו ומפי האמה טמא ומשמע דהיינו ודאי לענין שלא יטמא כזב אבל מטמאין כמשקין טמאין וכן מפורש בתוספתא דזבים פרק אחרון: 

'''ומ"ש היה מוצץ ורוקק דם וכו'.'''  בפרק מצות חליצה עלה ק"ה יבמה שרקקה [דם] תחלוץ לפי שא"א לדם בלא צחצוחי רוק מיתיבי יכול יהא דם היוצא מפיו ומפי האמה טמא ת"ל זובו הוא זובו טמא ואין דם היוצא מפיו ומפי האמה טמא ל"ק כאן במוצצת כאן בשותת:

<noinclude>{{מהדורה זמנית}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>