עריכת הדף "כבוד מלכים/מלכים/ו"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

== א ==

'''אין עושין מלחמה.''' ע' שבועות ל"ה אמר שמואל מלכותא דקטלא חד משיתא
בעלמא לא מיענשא כתבו התוס' למלחמת הרשות הכתוב מדבר והיינו במלכי ישראל
כמ"ש מהרש"א, וזה פלא ואינו מבואר בשום מקום, וע' חתם סופר או"ח סימן ר"ח,
ומהר"ם שיק חו"מ סימן נ', וע' שו"ת מקום שמואל סימן ח' ג"כ דהא דאמר שמואל
מלכותא דקטלא חד משיתא בעלמא לא מיענש דמיירי במלחמת ישראל דמלחמת רשות
שלהם מיקרי מלחמת מצוה.

== ד ==

'''עושין עמהן מלחמה.''' ע' מדרש דברים רבה מכ"י הוצאת
ר"ש ליברמן עמוד ל"ג דאם ברחו הלגיונות והניחו הארץ אין אתה מצווה
לרדוף אחריהם אבל אם ברחו המלכים מצווה אתה לרדוף אחריהם עד סוף העולם.

'''אבל שבעה עממין ועמלק.''' ע' תשובת הגאונים לי"ק
סימן ק"כ דנשים פטורות מיוצאי צבא כל זכר, וע' קידושין ב' לאו דרכה של
אשה לעשות מלחמה, ובד' ל"ד אין דרכה של אשה לכבוש, וע' נזיר נ"ט לא תצא
אשה בכלי זיין למלחמה ורש"י שם, ובחינוך סי' תר"ג דאינו אלא בזכרים.

'''בכ"מ אלא שאפשר לטעון.''' ע' מדרש תנאים
דברים כ, ט"ז, לא תחיה כל נשמה יכול אפי' השלימו ת"ל רק ובהג"ה שם.

== ה ==

'''לפי ששלח.''' ובראב"ד שלא שלח להם אלא עד שלא עברו את הירדן, ע' תוס'
גיטין מ"ו שכתבו כן דלאחר שנכנסו לארץ לא יכול להשלים, וראה מגדל לר'
דוד בר' יעקב הכהן על גיטין מתלמידו של מהרש"ל שאלוניקי שנ"ז שם, וע'
יחוסי תנאים ואמוראים אות ג' שכתב ג"כ כדברי התוס'.

== י ==

'''וסותם מעין.''' ראה ידידיה האלכסנדרוני ח"ב ע' תרכ"ט שלא לסתום המעיין
ומבואר שם מפורש דאסור לסתום אמת המים לפי תורת משה ואף שאין מקור לד'
רבינו, כמ"ש בשאלת שלמה ח"א סי' מ"ד דלא ראה מי שיגלה מקור דברי הרמב"ם
אנו רואים שאיסור זה כבר ידוע הי' בימי ידידיה האלכסנדרוני ובודאי יש
איזה מקור משותף לשניהם ונאבדו המקורות.

== יד ==

'''ואסור להפנות בתוך המחנה.''' ע' בספר
המצות לרבינו מצוה קע"ב ג"כ דנצטוינו דוקא בעת מלחמה וקשה מעירובין נ"ה
וירושלמי פ' כיצד מעברין ה"א דמצוה זו נוהגת גם בשעת חנייתן, וע' תוספתא
פ"ד דמגילה דהיוצא למלחמת הרשות חופר ויושב, וע' זהר הרקיע לתשב"ץ דעתו
דאפי' שלא בשעת מלחמה נוהג והביא ראיה מברכות כ"ה.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}