עריכת הדף "יש סדר למשנה/שבת/יט"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

== א ==

תוי"ט ד"ה '''ע"פ  עדים וכו'. ואין להקשות וכו' '''  ע"ש. דע הך קושיא ופרוקא מבואר בש"ס להדיא ק"ל. ולשון התוי"ט קצת שלא בדקדוק:  

== ו ==

הר"ב ד"ה '''אינו  אוכל '''  בתרומה וכו'. נאמר בפסח תושב ושכיר ונאמר בתרומה תושב ושכיר וכו'  ע"ש. ביבמות ע'. תניא אמר ר' אליעזר מנין לערל שאינו אוכל בתרומה נאמר תושב ושכיר בפסח ונאמר וכו' ר' עקיבא אומר אינו צריך הרי הוא אומר איש איש לרבות הערל מעתה קצ"ע דנקט הר"ב דוקא ילפותא דר' אליעזר ולא נקט ילפותא דר"ע דקי"ל הלכה כר"ע [ורש"י בפירושו לא הכריע מאיזה טעמא אלא כתב בזה"ל ואינו אוכל בתרומה דילפינן ביבמות שערל אסור בתרומה] שוב ראיתי שגם ביבמות רפ"ח כתב הר"ב הערל כהן שמתו אחיו מחמת מילה אינו אוכל בתרומה דילפינן מפסח וכו' ע"כ. וכן הרמב"ם בפירושו ביבמות כתב מטעמא דתושב ושכיר האמור בפסח ילפינן מיניה לתושב ושכיר גבי תרומה וכן בחיבורו פ"ז מהל' תרומות דין י' כתב כהן ערל אסור לאכול בתרומה מדין תורה שהרי נאמר תושב ושכיר בתרומה ונאמר תושב ושכיר בפסח וכו'. ואולי משום דהלכה כר"ע מחבירו ולא מרבו [עירובין מ"ו: וכן מוכח כתובות פ"ד: לפ"מ דקי"ל כר' יוחנן וא"כ בהחלט אף לפי תירוץ הראשון דבגמרא דבהא קמיפלגי וכו' ע"ש דאין הלכה כר"ע מרבו] ור' אליעזר היה רבו של ר' עקיבא כמבואר בסנהדרין ס"ח. פסחים ס"ט. נדרים נ'. ובשאר דוכתי לפיכך פרשוהו הרמב"ם והר"ב כטעמא של ר"א. שוב ראיתי הלח"מ פ"ט מהל' קרבן פסח דין ז' ד"ה ואוכל כזית וכו' כתב בזה"ל בפ' הערל איפלגו ר"א ור"ע וכו' ובפ"ז מהל' תרומות פסק רבינו ז"ל כר' אליעזר דכתב שם כהן ערל אסור לאכול בתרומה מדין תורה שהרי נאמר תושב ושכיר בתרומה ונאמר תושב ושכיר בפסח וכו' והשתא יש לתמוה טובא על רבינו ז"ל חדא דאיך פסק כר"א במקום ר"ע דהלכה כר"ע מחבירו מיהו לזה י"ל דפסק כן משום דביבמות דף ע"ב ב' אר"א ערל שהזה הזאתו כשרה והקשו לו מברייתא ותירץ האי תנא דבי ר' עקיבא הוא דמרבי לערל כטמא וכיון דר' אלעזר לא סבירא ליה כוותיה פסק רבינו כר' אליעזר וכו' ע"כ. ודבריו של גדול הלח"מ נעלם מאתי להולמם חדא במ"ש דאיך פסק כר' אליעזר וכו' דהלכה כר"ע מחבירו וכו'. הלא דבר זה נגלה מכמה מקומות בש"ס סנהדרין ס"ח. נדרים נ'. פסחים ס"ט. ובשאר דוכתי טובא דר"ע תלמידו של ר' אליעזר ולא חבירו הוי. שנית תירוצו שכתב כיון דר' אלעזר לא סבר ליה וכו' לא הבינותי דלפ"מ דמסיק רבא שם ביבמות ע"ב: [ודוחה למה שתירץ ר' יוסף] לא לישתמיט תנא וכו' ע"ש א"כ אף ר"ע מצי סבר דערל שהזה הזאתו כשרה. וצ"ל דר' אלעזר פליג אהך ברייתא וס"ל כאותו ברייתא דאייתי הש"ס שם. סייעתא לר' אלעזר דעשו חכמים מעשה והכשירו הזאת ערל ע"ש וגם בערכין ג'. אמרי' דמשנה הכל כשירין להזות מרבי ערל וכר' אלעזר [וכן פסק הרמב"ם פ"י מהל' פרה דין ו'] ותדע דהרמב"ם פסק כרבא שהרי הרמב"ם ריש פ"ב מהל' חגיגה כתב דהערל פטור מן הראי' ובחגיגה ד': מסיק הש"ס דהא דתנא ערל פטור מן הראיה אתי כר"ע דמרבי לערל כטמא. וא"כ לדברי הלח"מ יהיה דברי הרמב"ם סותרים זה את זה אע"ג דהרמב"ם פסק כרבא דמסיק ביבמות ע"ב: לא לישתמיט וכו' והא דתני ערל פטור מן הראי' היינו משום דמאיס ואפילו למאן דלא דריש ערל כטמא מודה דערל פטור מן הראי' עי' תוס' ד"ה התם משום וכו'. וזה ברור. ובמקום אחר הארכתי בזה בס"ד:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}