עריכת הדף "יש סדר למשנה/פסחים/ג"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

== ג ==

'''ר' יהודה ב"ב ''' אומר כו' ע"ש. במשב"ג ליתא ר' יהודה אלא בן בתירה אומר. ובגוף הילכתא דהנך תנאים [כיצד מפרישין חלה וגו']. ששאלתי קושיא נפלאה וישוב קצת עמ"ש בס"ד פ"ב דחלה מ"ז בחיבורי יסל"מ:  

== ה ==

תוי"ט ד"ה '''צופים '''  וכו'. והתוספתא שהביאו דתניא איזה צופים הרואה ואינו מפסיק וכו' לא באה אלא לפרש מה שאמרתי דצופים דמתני' שם כולל הוא לכל הצדדין כו' ע"ש. בברכות ס"א ע"ב אפיסקא לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח שהוא מכוין כנגד בית קדשי קדשים אמר ר"י אמר רב וכו'. איתמר נמי אמר ר' אבא ברי' דר"ח בר אבא הכי אמר ר' יוחנן לא אמרו אלא מן הצופים ולפנים וברואה ובשאין גדר. וז"ל רש"י מן הצופים מקום שיכולים לראות משם הר הבית ומשם והלאה אין יכולין לראותו וברואה שיכול לראות משם פרט אם מקום נמוך הוא. ובשאין גדר מפסיק בינו להר הבית. ע"כ המדקדק היטב לראות דלא כתב רש"י בברכות כמ"ש במשנה דפסחים דהכא מ"ט ע"א דהא אם עבר צופים שם כפר שיכול לראות בית המקדש משם ע"כ. דלפי' זה שהוא שם כפר נודע דמשם רואין בית המקדש א"כ יקשה למאי הילכתא השמיע ר' יוחנן בעל המאמר וברואה ובפירושו פרט אם הוא נמוך הלא כבר ידעינן זה מאשר שם שמות בארץ ושמא דכפר צופים גרם לידע דמשם רואין. לכן השכיל רש"י לפרש מן הצופים מקום שיכולין לראות משם וכו' ואין זה לא עיר לא כרך ולא כפר אלא ענין מקום כנזכר בכמה מקומות [בראשית י"ג י"ד שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה וגו' שם. ושם י"ט כ"ז וישכם אל המקום אשר עמד שם את פני ה' וכן הרבה כיוצא בו] וכן בלשון חכמים מה מקום לתפלה זו. המעביר ממקום למקום וכיוצא בו לאין מספר. העומד שם הרואה [או פעולה אחרת] נקרא מקום והנה אותו דוכתא שיכולים לראות משם ה"א אפי' כשהוא מקום נמוך. הואיל ואם לא היה נמוך היה יכול לראותו. ומרחק אחד לשניהם יהיו דינן שוין. להכי הוכרח ר' יוחנן להתנות ולומר וברואה פרט למקום נמוך. ודע דבערך צף א' כתב הערוך צופים מקום שהיה על שערי ירושלים ושמה היה בו מקום לצופים עוד הביא התוספתא בלשון זה איזהו צופה הרואה ואינו מפסיק. וכבר כתבתי דברים של טעם בביאורי התוספתא בס"ד ומשם בארה. לפני בעל הקורא:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}