עריכת הדף "יש סדר למשנה/מעשר שני/ה"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

== א ==

תי"ט  ד"ה '''הנלקט  וכו' וכתב בפירוש שהזכרתי וכו'. '''  חידוש שלא כתב כן בשם תוס' דב"ק ס"ט שכתבו סוף ד"ה כל הנלקט וכו' ככל זה והוסיפו עוד אי נמי לפי שלא הי' מועיל חלול למה שיגדל אחרי כן. ע"כ:  

== ב ==

תי"ט  ד"ה '''ותנאי  הי' '''  בדבר וכו' שיבנה בהמ"ק ב"ב ולא יהיה אותו ב"ד וכו' כי אולי לא יהיו גדולים מזה הב"ד וכו' וכ"ש קודם לתחיית המתים וכו'  ע"ש צע"ק מסוגיא דיומא ה' כיצד מלבישין לעתיד לבא ומסיק הש"ס לע"ל נמי לכשיבא אהרן ובניו ומשה עמהם ע"ש. הרי להדיא דכשיבנה בהמ"ק יהיה ב"ד גדול ומי לנו גדול ממשה ודע גם התי"ט ביומא פ"ה סוף ד"ה מקרן מזרחית וכו' כתב והדבר ידוע וכו' כשיבנה בהמ"ק במהרה כבר בא אלי' והתיר כל הספיקות ע"ש. וע"ע סוף משנה בשלהי סוטה ותחיית המתים בא ע"י אלי' וכ"כ התי"ט. ובירושלמי תחיית המתים מביא לידי אלי' ע"ש. ומפני שהדברים אלו עומדין ברומו של עולם וכבר נחלקו אבות העולם הרמב"ם והרמב"ן וגם התורת חיים כתב לראי' ממה דאמרי' אפס בלתך גואלנו לימות המשיח ואין דומה לך מושיענו לתחיית המתים והדברים ארוכים מארץ מדה. לכן קצרתי ולמעמיקים סודה:  

== יד ==

'''מכאן '''  אמרו ישראל וממזרים מתודים אבל לא גרים ועבדים משוחררים [ומזה יש לעיין קצת במ"ש האחרונים בדעת הטור י"ד ריש סי' א' בהשגת הב"י בעבדים משוחררים. והט"ז כתב דמשנה דתנא נשים ועבדים שוחטין דמיירי במשוחררים ואפילו משוחרר אינו כישראל גמור ע"ש ואין להאריך] שאין להם חלק בארץ. ר' מאיר אומר אף לא כהנים ולוים שלא נטלו חלק בארץ. ר' יוסי אומר יש להם ערי מגרש וכו' ע"ש. הנה במה שלא הערה הר"ב דאין הלכה כמשנה זו לענין גרים אלא דמתודין כמ"ש הר"ב לקמן מ"ד פ"א דבכורים כמ"ש הרמב"ם שמצי הגר לומר לאבותינו לתת לנו מפני שהארץ ניתנה לאברהם וכו' הלא תטיב לך לעיין במ"ש שם בס"ד. ואציגה פה לשון התוספת' פ"א דבכורים ר' יוסי אומר הי' ר' מאיר אומר כהנים מביאין ולא קורין מפני שלא נטלו חלק בארץ. ואני אומר כשם שנטלו לוים כך נטלו כהנים בין בדבר מרובה בין בדבר מועט ע"כ. והמרדכי בפרק מי שמתו סעיף ס"ב העתיק תוספתא זו בזה"ל ר' יוסי אומר הי' ר' מאיר אומר כהנים מביאין ולא קורין מפני שלא נטלו חלק בארץ. ואני אומר כשם שנטלו לוים כך נטלו כהנים בשדה מגרש ע"כ. [העתקתי כל שאר דברי המרדכי בזה בס"ד דבכורים ע"ש] מצינו למדין לפני חכמים דבלוים גם ר' מאיר ס"ל דקורין שיש להם שדה מגרש. רק באדמת כהנים לבדם פליגי דר"מ ס"ל דלא נטלו חלק בשדה מגרש ור' יוסי ס"ל דגם כהנים הי' להם חלק בשדה מגרש. ומעתה משנתינו דהכא דאמר ר' מאיר אף לא כהנים ולוים שלא נטלו חלק בארץ. קשה תינח כהנים אבל לוים אמאי כולל בהדייהו. הלא בתוספתא גבי בכורים הנ"ל מוכח דבלוים לא פליגי כלל. ומהכרח לומר דתרי תנאי אליבא דר' מאיר ובזה יהיה מדוקדק לישנא דתוספתא דתנא ר' יוסי אומר הי' ר' מאיר אומר וכו' ולא תנא אמר ר' יוסי הי' ר"מ וכו'. אלא לת"ק דר' יוסי והוא תנא דמשנתינו ס"ל דר"מ אומר כהנים ולוים לא נטלו חלק בארץ אכן ר' יוסי פליג אתנא דמשנתינו ואומר בשם ר' מאיר כהנים מביאין ולא קורין שלא נטלו חלק בארץ אבל בלויים מודה ר' מאיר:  

== טו ==

הר"ב  ד"ה '''היה  פטיש מכה בירושלים חרשי נחשת וברזל וכו' '''  ע"ש ככל הלשון הזה כתב הר"ב ג"כ בסוטה מ"י פ"ט. ורש"י כתב שם דף מ"ז בזה"ל עד ימיו הי' פטיש מכה בירושלים בבית הנפחים בחולו של מועד לעשות מלאכת דבר האבד שמותרת במועד ועמד הוא וגזר על הנפחים אפילו בדבר האבד מפני שקולן נשמע למרחוק ואין הכל יודעין שהוא לדבר האבד והכי אמרי' לה במ"ק ע"כ. וכן הר"ש במשנה זו כתב הפי' כלשון רש"י בלתי גרעון והוספה. ודע במועד קטן י"א פיסקא הציר והצינור והקור והמנעול והמפתח שנשברו ותקנן במועד ורמינהו עד ימיו הי' פטיש מכה בירושלים עד ימיו אין מכאן ואילך לא [וז"ל רש"י עד ימיו של יוחנן כהן גדול הי' פטיש מכה בחולו של מועד והוא גזר עליו ובטלו אלמא אסור ומתני' קתני ומתקני' מנעול ומפתח] לא קשיא כאן בדנפחי כאן בדנגרי [מתני' דמתקנין אלו בחולו של מועד בדנגרי במנעול של עץ דלא הוי קלא רבה. בדנפחין דפטיש היינו קורנס אסור דהוי קלא רבה ואולודי קלא אסור. רש"י] מתקיף לה רב חסדא יאמרו קלא רבה אסור זוטרי שרי אלא אמר ר"ח לא קשיא הא במגלי וכו' רב פפא אמר כאן קודם גזירה כאן לאחר גזירה. רב אשי אמר הא ר' יהודה הא ר' יוסי [מתני' דשרי הכא כל הני בלא שינוי ר' יוסי היא. רש"י] העתקתי כל הסוגיא למען יהיה תלמוד ערוך לעיני הקורא כי הך חלוקא בין דנפחי ושל דנגרי נתבטל לגמרי מכח אתקפתא של רב חסדא וכל האמוראים בסוגיא מסכימים בשפה אחת דר' יוחנן כ"ג ביטל כל מלאכת פטיש בין דנפחי ובין דנגרי. ולכן נעלם ממני כוונת המפרשים ובפרט פי' הר"ב אשר על פי מנהגו זה דרכו הכרחי לפרש בכל מקום כמסקנת הש"ס. [עי' תי"ט' דפאה מ"ב ובשאר דוכתי טובא] ודע עוד דהרמב"ם פ"ח מהלכות י"ט דין ז' כתב הציר וכו' והמפתח שנשברו מתקנין במועד כדרכו בין בשל ברזל בין בשל עץ וכו' וכתב הרב המגיד משנה הציר וכו' ואוקימנא לה בגמרא כר' יוסי דאמר לא בעינן שינוי בדבר האבד וקי"ל כותי' וכ"כ הטוש"ע א"ח סי' תק"מ סעיף ד' ע"ש והיינו כתירוצו של רב אשי דהוא בתראה [ועמ"ש בהפלאה שבערכין ערך פטיש בס"ד] ובעבור זה אמרתי יפה כתב הרמב"ם בפירושו בזה"ל ועד ימיו הי' פטיש מכה בירושלים רוצה בזה כלומר בחולו של מועד והוא הסיר זה המעשה ומנע אותן שהי' מכה בפטיש שלא יעשו מלאכתן בחולו של מועד ע"כ. הרי שפי' פטיש בכל מיני מלאכה דפטיש סתמא קאמר וכפירוק' דרב אשי. אכן פירושם של שארי הגדולים שזכרתי לא יכולתי להלום אפילו בקושי:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}