עריכת הדף "יצחק ירנן/שבת/כד"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

== ו ==

'''מפליגין בים הגדול וכו'.'''  עיין בברייתא דף י"ט ועיין בדברי הרא"ש שם מה שהביא משם רשב"ם דמה שהתיר הוא דוקא בע"ש ולא בשבת עצמו ואילו בעירובין פרק מי שהוציאוהו דף מ"ג הביא משם רשב"ם דגם בשבת שרי וכ"כ התוס' שם ומה שקשה עוד להרא"ש דידיה אדידיה עיין בב"י סי' רמ"ח.

== ז ==

'''לשון '''  המל"מ עיין בס' תועפות רא"ם דף מ"ג ע"ב וס' אגורה באהלך דף כ"ו.

== י ==

'''כל הדברים וכו'.'''  וכתב הרב המגיד דיצא לרבינו דלא תי' סתם משנה דגבי עירוב וכו' עם משנה דבמה מדליקין יעו"ש ולענ"ד הוא נכון דלא לאוקומי מתני' דבמה מדליקין כרבנן דא"כ קשה איך סותם רבינו הקדוש ב' סתמי דסתרי אהדדי וזה קשה לרש"י בפי' המשנה שכתב ד"ה ספק חשיכה קסבר גזרו על השבות אף על בין השמשות עכ"ל והיינו לרבנן ונמצא סתם רבינו הקדוש ב' סתמי דסתרי אהדדי ועפ"י דברי רש"י אלו במתני' דמוקי למתני' כרבנן יש לתמוה אמה שהקשו התוס' על פירוש רש"י גבי מימרת רבה דאמרו לו שנים צא וערב עלינו דפי' בעירוב תחומין והקשו עליו ואעפ"י דספק חשכה אין מערבין עירובי תחומין ה"מ לכתחילה וכו' ומאי קושיא האי מימרת רבה קאי כרבי דס"ל דלא גזרו על השבות בין השמשות ומתני' רבנן וכמ"ש רש"י ז"ל.<br>'''  ודרך '''  אגב ראיתי להתוס' שם ד"ה לא קשיא שכתבו וז"ל נראה לר"ת כפי' הקונטרס דבעירוב תחומין מחמירינן משום דאית להו סמך מן המקרא וכו' עכ"ל. ובסוף פרק הדר דף ע"ו כתבו על שם רש"י בהיפך דבעירובי חצרות מחמירינן מבעירובי תחומין יעו"ש היטב גם על הרא"ש קשה כן דשם פרק הדר הביא משם רש"י דפי' דבעירובי חצרות מחמירינן טפי ואילו כאן בפרק במה מדליקין כתב על שם רש"י בהיפך שכתב גבי מימרת רבה וז"ל ור"ת מפרש לה בעירובי חצרות ולא כפי' רש"י שפי' דאיירי בעירובי חצרות ותחומין דהא אוקימנא דאין מערבין עירובי תחומין בין השמשות וכו' עכ"ל ואי קאי במה שהביא שם עפ"י פי' רש"י דעירובי חצירות חמיר טפי איך כתב כאן דפי' רש"י עירובי חצירות ועירובי תחומין והא לא פי' אלא תחומין במימרת רבה בין בפרק במה מדליקין בין בפ' הדר אלא וודאי דקאי במה שפי' רש"י דתחומין חמיר טפי וכשכתב רש"י תחומין כל שכן חצרות וא"כ קשה דידיה אדידיה.<br>'''  גם'''  ממ"ש עוד הרא"ש פ' במה מדליקין וז"ל ואין לומר ה"מ לכתחילה אבל בדיעבד מהני כדפי' רש"י וכו' עכ"ל וזה הוצרך רש"י לפרש משום דס"ל דתחומין חמיר וכמ"ש התוס' ד"ה שניהם קנו עירוב יעו"ש ועוד קשה על התוס' ז"ל דשם פרק הדר נראה להו כפי' ר"ח מכח מאי דקשיא להו אפי' רש"י ומה שקשיא להו אפי' רש"י היינו משום דמפרשי פי' רש"י גבי כאן בעירובי חצירות כאן בעירובי תחומין דעירובי חצירות חמיר טפי וכנראה דהכי סבירא להו ג"כ דאל"כ עדיין יפרשו הם כפי' רש"י במימרת רבה דאיירי בתחומין וכ"ש בחצרות לפי דתחומין חמיר אלא וודאי דס"ל כפי' רש"י ואילו הכא הכריחו כפי' רש"י ד"ה לא קשיא כאן בעירובי תחומין.<br>'''  עוד'''  כתב הרב המגיד וז"ל והוסיף ז"ל וכו' עד בין השמשות מותר עכ"ל וקשה דאיך נלמד משם ללכתחילה דלא אמרו שם אלא אם עירב כבר אבל לא שיערב וכמ"ש רבינו שם פ"ו יעו"ש.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}