עריכת הדף "
יצחק ירנן/מלכים/ח
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{הועלה אוטומטית}} {{ניווט כללי עליון}} == ב == '''וכן בועל אשה בגיותה וכו'. ''' והיינו טעמא משום דישראל בני כבוש נינהו וכמ"ש בש"ס סנהדרין דף נ"ט שהקשו והרי יפת תואר ותירצו התם משום דלאו בני כבוש נינהו ופי' רש"י לא נתנה ארץ לכבוש כי אם לישראל שאף לישראל לא הותר יפת תואר אלא במלחמה ע"י כבוש עכ"ל והנה מ"ש רש"י לא נתנה ארץ לכבוש כי אם לישראל נראה דברים תמוהים דהא אמרינן בגיטין דף ל"ח אמר ר' פפא עמון ומואב טיהרו בסיחון והוא מוסכם משו"ה באו ישראל ונטלו מסיחון ארצות עמון ומואב דכבר נקנו בחזקה לסיחון ואילולי דברי רש"י יש לפרש בפשט השמועה דמ"ש דאומות העולם לאו בני כבוש נינהו ר"ל לענין שאין לאומות העולם קנין בגוף העבדים אלא למעשה ידיהם כמ"ש בגיטין דף ל"ז יעו"ש וכאן לענין בעילה שהוא לשלוט בגופה של האמה השבויה לאו בני כבוש נינהו אבל לעולם לכבוש ארץ ודאי חשיב כבוש.<br>''' והנה''' מש"ס זאת דסנהדרין קשיא ליה להרב בס' יקרא דשכבי דרוש ס"א דף קכ"ט ע"א למאי דמייתי מדברי הרשב"א דגיטין דף ל"ח והריטב"א דקידושין דף י"ח דבמלחמה קונה גוי ואפי' לישראל גמור דהא קאמר בש"ס זו דלאו בני כבוש נינהו והצריך עיון ולא ידעתי מה לו אצל אצילי רברבי הנ"ל דהא תיקשי ליה סוגיי אהדדי דהא בסוגיית גיטין מפורש דגוי קונה לישראל בשביה דכתיב וישב ממנו שבי ולתוס' וסיעת מרחמוהי הוי ישראל גמור ולרש"י הוי עבד כנעני שחייב במצות כאשה והכא קאמר דלאו בני כבוש נינהו ודאי דיש לתרץ דבגיטין איירי למעשה ידיו ובסנהדרין איירי לגופן וכדכתיבנא ולא קשיא אלא לרש"י בסנהדרין מש"ס דגיטין דעמון ומואב טיהרו בסיחון ואחרי כתבי כן בקדש חזיתיו למרן מלכא ה"ה מהר"י הכהן זלה"ה הובאו דבריו בס' שארית יעקב סדר שלח לך דקשיא ליה מהך דעמון ומואב טיהרו בסיחון והוא חזקת כבוש וכמ"ש התוספות להך ש"ס דסנהדרין דקאמר דנכרים לאו בני כבוש נינהו ולא קשיא ליה לפי' רש"י כדהקשינו אלא מש"ס עצמה וכבר כתבנו דלש"ס גופא לא קשיא ודו"ק.<br>''' גם''' מה שהזכיר בקושייתו דההיא דטיהרו בסיחון הוא משום חזקת כבוש לא ידעתי את שיחו דגם לפי' רש"י דחזקת שבאי לעבד הוא הלבישו הנעילו וכו' קשה מההיא דיפת תואר דאסרה רחמנא לנכרי דתהיה מותרת היפת תואר בחזקת דתלביש ותנעיל לרבה נבא לתירוצו שתירץ משם הרב המקשה במ"ש בפ' אלו טרפות אמר הקב"ה ליתי סיחון וליפוק ממואב וליתי ישראל וליפוק מסיחון והיינו דאמר ר' פפא עמון ומואב טיהרו בסיחון וא"כ אפשר דארץ בני עמון ומואב ע"י סיחון שאני שכך היה חפץ ה' וכמו שפי' מהרימ"ט בפסוק ונתן ארצם לנחלה נחלה לישראל וכו' אלו דבריו. ותמהני אם יצאו מפה קדוש דאעיקרא נבין אי הדין הוא דאף שכבשו הסיחונים מעמון ומואב עדיין ארעא בחזקת מארי קמא הוא והוי מעמון ומואב מה הועיל ה' בעשות זאת וכל דרכיו משפט וההוא אמר אל תצר את מואב וכו' ואי פירוש מהרימ"ט ונתן ארצם לנחלה הוא שעשה ה' ככה ע"פ הדין וזהו שאמרו בש"ס אמר הקב"ה ליתי סיחון וכו' לומר דסיבב ה' כן כדי ליתן לישראל ארצות עמון ומואב כפי הדין כי משפטי ה' צדקו ואף שלזה א"צ ראיה מ"מ נמצא מפורש בש"ס דגיטין דלדיני שבאי דעכשיו דקאמר הש"ס שבאי גופיה מי קני ליה אין למעשה ידיו וכו' אייתי עלה הא דרב פפא דקני בחזקת של כבוש מלחמה יעו"ש ואי ההיא דעמון ומואב טיהרו בסיחון היה משום חפץ ה' ובההיא דוקא היאך מייתי הש"ס מההיא דרב פפא גם הרב החסיד היאך לא נרגש מזה הדרן לקמייתא דלדידי לא קשה אלא לדברי רש"י שכתב לא נתנה ארץ לכבוש כי אם לישראל.<br>''' ושוב''' אחרי כותבי זכיתי וראיתי להר"ן בחי' סנהדרין כתב כדברינו וז"ל בסוגיית דף נ"ז וז"ל דהא מתרצינן לקמן גבי יפת תואר שאני התם דלאו בני כבוש נינהו ר"ל שהכותים אין זוכים אלו באלו לקנות קנין הגוף זה בזה ומשו"ה אסורין ביפת תואר דאכתי הויא אשת הכותי חבירו אבל ישראל הם בני כבוש שכובשין את הכותים קנין הגוף והם ממון שלהם ונפקעה מהם תורת אישות ומותר ללוקחה לאשה וכו' עכ"ל הרי פי' בש"ס כדפרישית ולא קשה כי אם לרש"י וצ"ע. ודע שבדברי הר"ן אלו שהבאתי יש לי מקום עיון שכתב כן על דקשיא ליה בגופא דש"ס וז"ל וכי תימא גבי אשת איש איכא לאקשויי הכי דאיכא מידי דלישראל שרי ולגוי אסור שהרי אשת הכותי מותרת לישראל כדדרשינן לעיל אשת רעהו פרט לאשת אחרים ואילו כותי הבא על אשת חבירו חייב מיתה אלא דבהא איכא למימר דאיסורא מיהא איכא ומ"מ לקושיא זאת אין לה מקום דהא מתרצינן וכו'. (הוא הלשון שהבאתי בסמוך).<br>''' ולענ"ד''' המה דברים תמוהים דמה יושיענו מ"ש דשאני כותים מישראל דהני בני כבוש והני לא דקאי במלחמה לענין מה שהקשה דאשת כותי מותרת לישראל ולכותי אסירה והוי בלא מלחמה וקשיא לי וצ"ע להבינו ושוב אחרי זמן ראיתי דברי רב כהנא הנ"ל המה כתובים בס' קול בן לוי הל' מלכים דף כ"ו ע"א והרב תלמידו בס' קול יעקב בדף כ"ד מזה ההלכה הקשה עליו כדהקשינו יעו"ש אלא דמשתמש מהתי' לדרכו ולא ידעתי למה ועיין בהל' זאת בספרי תועפות ראם דף ק"ח ע"ב. == ג == '''בין אשת איש שאין אישות לגוי. ''' הקשה הרב מקראי קודש דף קל"ח וז"ל וא"ת אם אין אישות לגוי תבת אשת למאי אתא וכו' יעו"ש והקשה עליו הרב אור יקרות דף נ"ו וז"ל וקשיא לי כיון דהוה שרינן יפת תואר לכהן דאיכא איסורא דלאו ומלקות כ"ש דשרינן אף אשת איש דאינו אלא איסור עשה לחד תירוצא או איסורא לחוד לחד תירוצא יעו"ש עכ"ל.<br>''' ולענ"ד''' תירוץ הרב ניתן ליאמר דכיון דכל עיקר טעמא דהיתרא דאשת איש משום יצר הרע א"כ גבי כהן אף דאיכא לאו ומלקות בעלמא שרא רחמנא משום יצר הרע דאי לא יתירנה במה יפיג יצרו משא"כ בישראל ביפת תואר אשת איש כיון דאיכא איסורא או עשה הניחו רחמנא באיסוריה כיון דאפשר להפיג יצרו ביפת תואר פנויה וחשיב שפיר יש לו פת בסלו. '''עיין ''' מ"ש הלח"מ ומה שכתבתי בספרי אגורה באהלך דף פ"ד. == ד == '''הכהן מותר ביפת תואר בביאה ראשונה. ''' כתב המרדכי סוף פ' מי שאחזו נשאל לה"ר יצחק אם כהן יכול לגרש אשתו על תנאי וכו' ויכול להחזירה או לא אין להביא ראיה מכל היוצא למלחמת בית דוד גט כריתות כותב לאשתו דהא ג' כהנים היו עמהם ולכל הפחות צריך להיות עמהם כהן אחד הקורא מי האיש הירא ורך הלבב דא"כ מה שאל הש"ס פ"ק דקידושין כהן מהו ביפת תואר תיפו"ל דכהן היה במלחמה אלא ודאי לא קאי עליה דשמא היה חוזר לביתו ולא היה נכנס לעורכי המלחמה גם בנדון זה לא תפשוט עכ"ל ולשון זה צריך פירוש.<br>''' ולענ"ד''' נראה דהכי פירושו אם איתא דגם הכהנים היו הולכים למלחמה כישראלים להלחם ונמצא א"כ דגם הם היו מגרשים על תנאי ונלמד דכהן דגירש על תנאי יכול להחזירה א"כ מאי קא מבעיא לש"ס כהן מהו ביפת תואר הא קרא סתמא קאמר כי תצא למלחמה וראיתה בשביה אשת יפת תואר ולא הוציא לכהן מכללם אלא ודאי דלא היה מוזהר לילך עם הישראלים למלחמה אלא אפי' מי שהיה מוכרח לילך כדי לומר מי האיש הירא אפשר שהיה חוזר לביתו מיד אחר הקריאה ולא היה מוזהר להיות עמם עד שיחזרו עם השבי וא"כ קרא דכי תצא לא איירי בכהנים והכי בעי הש"ס כהן אם רצה להיות עם העם עד שיחזרו עם השבי מהו ביפת תואר כיון דחידוש הוא גם לכהן הנמצא שם התירו או דילמא שאני כהנים דריבה להם הכתוב מצוות יתירות ואפי' שנמצא שם אסירה ליה.<br>''' אך''' קשה מה שהקשה החכם השלם נזר ישראל יו"ט דאנון הי"ו ממ"ש בקידושין דף ע"ח ויבמות דף ע"ט תנא ר' שמעון בן יוחאי אומר גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד כשירה לכהונה שנאמר כל הטף בנשים החיו לכם ופנחס הוה בהדייהו ורבנן לעבדים ולשפחות וכו' ע"כ ואי איתא להא דכתב המרדכי דהכהן לא היה מוזהר להלחם אלא היה חוץ למלחמה וכדכתיבנא מה ראיה מייתי רשב"י מדכתיב החיו לכם הא קרא קאי בישראל הלוחמים שהביאו השבי ולא בפנחס דכתיב לעיל מיניה החייתם כל נקבה ועתה הרגו וכו' וכל הטף החיו לכם וכו' ולא בפנחס.<br>''' ונראה ''' לענ"ד דבאותו ענין דפנחס מוכרח שלא חזר לביתו לחודיה כי הוכרח להיות שם (לחודיה) עמהם בשביל הכשפים של בלעם והמלכים כמ"ש רש"י בחומש שהיו פורחים והיה מראה להם הציץ והיו נופלים יעו"ש וכן נראה מקרא שכתוב ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי וכו' ואי איתא דפנחס כבר בא מהמלחמה ודאי שיצא עם משה ואלעזר והנשיאים א"כ הו"ל לקרא למימר ויצאו משה ואלעזר ופנחס וכל נשיאי העדה אלא ודאי דפנחס היה בא עם החלוצי צבא וודאי הוא רואה מה שהביאו טף ונשים ולא מיחה א"כ התמיה קיימת גם עליו ונמצא דבור משה עליה דידיה קאי דקאמר החייתם כל נקבה וא"כ גם דבור וכל הטף וכו' החיו לכם קאי גם לפנחס וכד חזינן שפיר לק"מ והוא דבמלחמת מדין שהלך פנחס היה להלחם דוקא דבאותה מלחמה לא היתה קריאה דמי האיש הירא ורך הלבב ושאר קריאות כדי לומר ששלחו ה' יתברך כדי שיקרא קריאות אלו וק"ל.<br>''' ובעיקר''' פשיטותיה דמרדכי דכהן דגירש על תנאי יכול להחזירה דלאו גרושה הוי הקשה אלי זה רעי החכם השלם רעי ואהובי שלמה בן עזרא נר"ו ממאי דאיתא ביבמות דף ל"ח הכא גבי אשת כהן כיון דלא אפשר עבדינן כרבנן אבל הכא כמאן נעביד אי כר' מאיר הא אמר יוצא ולא יחזיר עולמית אי כרבנן הא אמרי בגט ע"כ ואי איתא דכהן דגירש על תנאי לא הוי גט ויכול להחזירה הא יכול לגרשה בגט על תנאי ויחזירנה ועבדינן תקנתא לכהן אלא ודאי דהכל אחד בין על תנאי בין שלא בתנאי ואסורה לכהן ולק"מ דקושטא הכי הוי דעל תנאי לא הוי גט והוי תקנתא גמורה דומיא דתקנתא דהפרשה על תנאי כדי שישאנה אח"כ ומסיק הש"ס כיון דהתקנה אינה לא כמר ולא כמר לא עבדינן נמצא דאף דבגט על תנאי איכא תקנתא וכן בהפרשה מ"מ כיון דלא הוי גט והוי דלא כמר אינו מועיל שום תקנתא וצריך גט דוקא ולא ישאנה אח"כ וק"ל. {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:דף הבא
(
עריכה
)
תבנית:דף קודם
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה 2-3
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:כ
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי עליון/יצחק ירנן
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:סרגל רמבם
(
עריכה
)
תבנית:סרגל רמבם/פנים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל רמבם/פנים/חידושי רבנו חיים הלוי
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:על התורה רמבם
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:רווח קל
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:שיתופתא רמבם
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע רמבם
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מסכתות תחתון
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף