עריכת הדף "יצחק ירנן/כלי המקדש/א"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

== י ==

'''וכהן גדול שנטל שמן המשחה מראשו וסך במעיו חייב כרת.'''  והוא מש"ס כריתות דף ז' ומזה קשיתיה למהר"ח אבואלעפיה בס' ישרש יעקב בכריתות שאמר שם כשמן הטוב על הראש כעין ב' טיפות וכו' שמא מעלתי בשמן המשחה יצאת בת קול ואמרה כטל חרמון מה טל זה אין בו מעילה אף שמן שבזקן אהרן אין בו מעילה ופי' הרמ"ה משום דכל דבר שנעשה מצותו אין בו מעילה והרי חייב כרת אף אחר דנעשית מצוותו והצריך עיון.<br>'''  וראיתי'''  להרב לשון ערומים דף מ' כתב וז"ל ולענ"ד נראה לחלק בין שוגג למזיד דבמזיד אף אחר שנעשה מצותו חייב כרת אבל בשוגג שהמעילה היא על השוגג אמרינן אין לך דבר שנעשית מצותו ומועלין בו וזה ברור עכ"ל. ואחרי המחילה ליתא כלל וכלל דהא בכריתות דף ז' דתני שם הך דינא דכהן גדול שנטל משמן המשחה וסך בו חייב הקשו מהא דתניא כהן שסך בשמן של תרומה בן בתו ישראל מתעגל בו ואינו חושש ותירצו בשלמא תרומה הא איתחיל אבל בשמן המשחה כתיב נזר שמן משחת אלהיו עליו אע"ג דאיתא עליו לא איתחיל ע"כ, הרי דמאי דחייב במזיד הוא מקרא דגלי דגם אחר שהוא עליו לא איתחיל וכיון דלא איתחיל איך אמרינן דנעשה בו מצוותו ואין בו מעילה והא לא איתחיל דקדושתו עליו. וכן ראיתי כתוב לחכם בני יצ"ו דחי ליה ממאי דתנן בריש כריתות כל דבר שחייבין על זדונו כרת חייבין על שגגתו חטאת. גם מה שרצה לתקן החכם בני הי"ו ליתא והוא עפ"י מ"ש שם בכריתות ת"ר המפטם את הקטורת וכו' והמריח בו פטור אלא שמעל וכו' ריח אחר שתעלה תמרתו אין בו מעילה דאין לך דבר אחר שנעשית מצותו והרי תרומת הדשן וכו' הוי תרומת הדשן ועגלה ערופה שני כתובים הבאים כאחד ואין מלמדים, ובדף ז' הקשו התוס' דאמאי לא אמר כאן בדף ו' דשמן המשחה ג"כ גלי ביה קרא דהוי דבר שנעשה מצותו (ואין מועלין) [ומועלין] והו"ל ג' קראי ותירצו דלא חשיב נעשית מצותו אלא לאחר שניגב השמן כדמסיק שמן משחת אלהיו עליו אע"ג דאית עליו לא איתחיל אלו דבריהם והוי תירוץ דחוק דגם בתרומת הדשן נימא הכי דכיון דכתיב ושמו אצל המזבח דמועלין בו וכן בעגלה ערופה דכתיב שם והוא מצוותה דשם תהא קבורתה א"כ נמצאו דעדיין מצוותן עליהן ונמצא א"כ דהסוגיות חולקות ושפיר כתב הרמ"ה וקאי להסוגיא דלא חשיב לשמן המשחה דנעשה מצוותו וחייב ורבינו ז"ל הכא פסק כסוגיא האחרת אלו דבריו. והנה מה שהקשה בתירוץ התוס' לא קשה כלל דשאני ענין שמן המשחה מתרומת הדשן ועגלה ערופה דשמן המשחה מדקרי ליה רחמנא נזר שמן משחת אף אחר שהוא עליו מורה דעדיין בקדושתיה קאי ולא נתחלל וככחו אז כחו עתה משא"כ בתרומת הדשן ועגלה ערופה משום דהטעינם הכתוב גניזה לא משמע דבקדושתייהו קיימי אלא אף דנעשית מצוותן גלי קרא בהם דטעונים גניזה והוי שני כתובים הבאים כאחד ואין מלמדין.<br>'''  ועוד'''  קשה דאיך אפשר דפליגי הסוגיא דמפטם את הקטורת עם ההיא ברייתא וכי האמוראים פליגי עם ברייתא דהסוגיא דמפטם הוא אמוראי דשקלו וטרו וההיא דשמן המשחה הוי ברייתא דתני רב חנניא וגם שקלו וטרו אמוראי לקיומה באופן דקושטא קאי דלא פליגי וכדכתבו התוס' ז"ל וחזרה קושיא לדוכתא על דברי הרמ"ה.<br>'''  והאמת'''  נראה מה שתירץ עוד חכם בני יצ"ו דעד כאן לא אמרו בגמ' דכהן גדול שנטל משמן המשחה וסך במעיו דחייב אלא דוקא כשנטל מראשו דכל זמן שהשמן בראשו מצותו היא ולא חשיב דבר שנעשית מצותו ובקדושתיה קאי דגלי קרא כי נזר שמן משחת אלהיו עליו דכל זמן שהוא בראשו בקדושתיה קאי אבל כשירד השמן מהראש על הזקן דבזקן אין מקום מצותו ודאי דאם נטל מהזקן וסך במעיו דאינו חייב דכבר נעשית מצותו ועל כן אמרו בהוריות מה טל אין בו מעילה אף שמן שבזקן אהרן אין בו מעילה ופי' הרמ"ה משום דהוי דבר שנעשית מצותו דכיון דירד אל הזקן כבר נעשה מצותו ואין בו מעילה.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}