עריכת הדף "יפה תואר על שמות רבה/כה/ח"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''ואולך אתכם קוממיות.''' ע' בב"ר פי"ב:

'''כשיגיעו בניך עד עפר.''' כי עפר בכ"מ משמע על מדרגת השפלות כדכתיב כי שחה לעפר נפשנו. ומעפר תשח אמרתך. יגיענה עד עפר ורבים כמו אלה ולפ"ז דריש מקים מעפר דל ממדרגת הירידה והשפלות:

'''שנאמר ונתנך ה' אלהיך וגו'.''' ואע"ג דהכתוב הזה נאמר על לעתיד ס"ל לרז"ל שכולל ג"כ לשעבר [וזה ע"ד כימי מועד צאתך ממצרים אראנו נפלאות ולכן כל מה שהבטיח הקב"ה לישראל לעתיד דרשו רז"ל ג"כ על מועד צאתם ממצרים]:

'''אותה שעה אני מספיק לכם מעדני ג"ע.''' זה צ"ע כי לא נמצא שהקב"ה הספיק לישראל בעוה"ז מעדני ג"ע. והכתוב אשר הביא מה רב טובך אשר צפנת ליראיך נאמר במה שצפון לצדיקים בעוה"ב. וקרוב הדבר כי ט"ס הוא וזה שייך לדרש שאח"ז דדריש הוא מרומים ישכון בסעודת ג"ע ומסיים עליהם שבח דוד ואמר מה רב טובך וגו'. ושם צ"ל אמר הקב"ה אותה שעה אני מספיק לכם מעדני ג"ע והסופר טעה וכתב זה באגדה זו:

'''לראות שלחן שהוא ערוך בג"ע.''' עיין בעקידה בשער מ"א שהאריך באגדה זו ונוסחא מוטעת נזדמנה לפניו. וגם שאלותיו אינן מוצקות. אבל אמת הדבר כי הדרש הזה נאמר בדרך רמז על השגת שכל המסובין שם. ועל רוח הקדש אשר יאציל עליהם ה' וזה הוא המנות והפרי אשר יחולק להם. ומרוב הכרתם בחכמת אלהים יברכו את ה'. וראש המברכים יהיה זה אשר הרבה להרים קרן עמו. והמלאכים אשר הם בהכרתם עומדים יחלקו הכבוד להאבות אשר הם מהלכים ומתנשאים בהכרתם ובשכלם כי המה יברכו. והגורל יפול על דוד באשר בימיו רמה קרן ישראל בין בתורה ובאמונה ובין בממשלה וגבורה. אבל האבות משה ואהרן והזקנים הכינו את העם להתנשא והורו להם הדרך לעלות מעלה מעלה. אבל לא הוציאו כל מחשבתם לפועל משא"כ דוד. וכל המאמר הזה הוא דרך רמז ומליצה:

'''כי תעזוב לארץ ביציה כו'.''' עיקר הדרש הזה כי בני ישראל בכל מקומות מושבותיהם אם יסירו עיניהם מאביהם שבשמים אז יהיו למרמש ורגלי אויביהם תדושם משא"כ אם ירימו למרום עיניהם ויבטחו באלהי מושיעם אז גם האל ינשאם וכל לשון אשר תקום אתם למשפט תרשיע:

'''הקשיח בניה ללא לה בנים סכלים המה.''' מפרש הקשיח מלשון סכלות וטעות. וכן נראה מהכתוב למה תתענו ד' מדרכיך תקשיח לבנו. ומשמע דתקשיח ותתענו מהוראה אחת היא:

'''לריק יגיעה כלומר למה תיגע לריק באנחותיה.''' יען כי הוא בלי פחד אלהים לנגד עיניו:

'''יופי פנים אל פנים.''' היינו השגת אמתת מציאותו. וכן מה שמסיים ואתם רואים שמחתה של ציון. פי' שלותה והצלחתה וקיום המצות התלויות בה שזה עיקר שמחתה וכעין מ"ש מראה לך יופי פנים אל פנים:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>