עריכת הדף "
יפה תואר על שמות רבה/ח/א
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''הה"ד שאו שערים ראשיכם.''' משום דבעי לפרש ראה נתתיך אלהים לפרעה שקרא הקב"ה את משה בשמו מייתי סמך לזה מה דכתיב מי זה מלך הכבוד שנקרא כן על שחונק כבוד ליראיו וקורא אותם בשמו ואגב זה דריש כל הפסוק: '''עשה ארון של עשר אמות.''' בשוח"ט גרסינן בקש שלמה להכניס את הארון והיה השער קטן חמש אמות ארכו ושתים וחצי רחבו והארון הזה אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו וכי לא הי' אמה וחצי נכנס בתוך שתים וחצי אלא באותה שעה דבקו שערים זה בזה ואמר שלמה כ"ד רננות וכו' גם במ"ר פי"ד איתא בקש להכניס את הארון לבית קה"ק ובאותו שעה דבקו שערים זה בזה וכן בשבת פ"ב משמע בשביל שדבקו השערים לא נכנס. ונראה שהם סוברים ששלמה לא עשה ארון אחר ושל משה הי' ולא נכנס בשביל שדבקו השערים זה לזה. אבל מדרשנו סובר שעשה ארון אחר ולא נזכר בתוך הכלים שעשה שלמה משום שעשאהו רק לתפארת ולשמירה וזה שעשה משה נשאר במקומו והכי איתא בחנחומא עשה ארון של עשר אמות והכניס את הארון הראשון בתוכו. ולפ"ז מה דאיתא ביומא פ' בא לו אע"פ שעשה שלמה תבנית כל הכלים תבנית הארון לא עשה אתיא ככ"ע דכיון דלא הי' אלא להכניס בתוכו של משה נמצא שאינו תבנית הארון. אמנם בענין רוחב הפתח אמר כאן שהי' של עשר אמות ובשוח"ט אמר של חמש אמות היה אפשר לומר דלא פליגי דהכא לא מיירי אלא בפתח ביהמ"ק והתם מיירי בפתח קדשי קדשים ומ"ש בשעה שהכניס הארון לבית קה"ק ה"פ הכתוב מדבר כשבא להכניס בקה"ק כי זה היה תכליתו. ולא יכול להכניסו גם בפתח ההיכל היה צריך לנס ומכ"ש בפתח קה"ק. אבל יותר נראה דפליגי בזה על ההיא דשוח"ט: '''והיה מתבייש.''' לא שת לבו מתחלה לזה ומאת ה' היתה זאת כדי שיעשה הנס לכבוד אביו כי זה היה לאות שמחל לו ה' על עון בת שבע: '''והביא ארונו של דוד.''' מדכתיב פני משיחך משמע שפני דוד היה שם: '''שנאמר זכרה לחסדי דוד.''' ולעיל מיניה כתיב קומה ה' למנוחתך אתה וארון עוזך: '''ורוח הקדש צווחת כו'.''' כלומר דבר זה מפורש בדברי קהלת שנאמר ברוח הקדש ובפ"ב דשבת איתא זאת בארוכה: '''בקשו לרוץ את ראשו.''' פירש"י בגמ' שחשבו שעל עצמו אומר וכ"ה בתנחומא מפורש. והנה הדברים האלה לפי פשוטם תמוהים כי מי נתן מזימה ופה לשערים לחשוב ולדבר. הלא המה מבול עץ נעשו. אבל המה נאמרו דרך מליצה והכוונה ששלמה היה מתפלל לפני העם וכמדבר אל השערים שיעשו כדבריו לכבוד ה'. וקול המון עמדו כנגדו לשאול על מ"ש ויבוא מלך הכבוד מי זה מלך הכבוד בחשבם כי על עצמו אומר לפי שנבהלו נחפזו על דבורו והתריסו כנגדו על הדבר אמר בדרך משל כאלו השערים עצמם בקשו להרגו ע"ד וארץ מתקוממה לו. ומ"ש במ"ר פי"ד ובאיכה רבתי שעל שחלקו השערים כבוד לארון טבעו בארץ ולא שלט בהם האויב הכוונה שעל שנעשה נס בהן נתקדשו ולא יאות שישלוט בהם האויב: '''למה קרא להקב"ה מלך הכבוד ולא מלך העולם הכולל את הכל ועוד שכל מלך יש לו כבוד.''' ומשני כי פירושו מלך השליט על הכבוד ונותן הכבוד לכל מי שראוי לו. ובתנחומא גרסינן שהוא חולק כבוד ליראיו לכך כתיב הכבוד ונראה דדריש ממה דלא כתיב מלך כבוד וכתיב הכבוד בה"א הידיעה לפרש על כבוד הידוע מה שחולק ליראיו. ויתכן עוד כי מטבע אדם החסר במעלה לדבר בגנות רעיו. אחרי כי הוא במעלותיו לא יוכל להתנשא ידאג להשפיל את אחרים למען יהיו נקלים בערכו ובזה יתנשא הוא. וז"ש רז"ל איזהו מכובד המכבד את הבריות ופי' בעל דרך אמונה כיון שהוא מכבד את הבריות נראה שיש בו יתרון מעלה להכבד ולהתנשא גם בלי קלון רעיו. לזה אמר כי ה' הוא מלך הכבוד האמיתי אחרי שהוא חולק כבוד גם לאחרים. כי הוא עזוז וגבור ואין דומה לו שיקנא בו וימנע ממנו הכבוד למען יכובד הוא. כי הוא מלך הכבוד סלה: '''ומהו לבושו של הקב"ה כו'.''' ע' בשוח"ט שהאריך עוד בזה: '''שנאמר ראה נתתיך אלהים לפרעה.''' בילקוט איתא בשם אלהים בראתי את העולם ובו בשם נתתיך אלהים לפרעה ונראה שהכוונה בשם הזה לחדש בו אותות ומופתים בבריאה: '''פרעה הרשע עשה עצמו אלוה.''' זה הוא פירוש אחר על אלהים כי זה נאמר נגד פרעה שיראה שמשה שולט עליו וישפל רוחו בקרבו. ופי' הדברים שעשה עצמו אלוה שחשב שהטבע לבד מושל בארץ ואין מי שישנה דרך הטבע רק הוא לבדו לכן חשב נפשו לאלוה. ובראותו כי משה במופתיו משנה את הטבע ואת העתים ידע כי יש אלהים בשמים השליט גם על כל מעללי הארץ. ויראה שגיונו וידע ויבוש וישוב מפשעו: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:דף הבא
(
עריכה
)
תבנית:דף קודם
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:סרגל מדרש
(
עריכה
)
תבנית:סרגל מדרש/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:על התורה מדרש
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע מדרש רבה
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מסכתות תחתון
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף