עריכת הדף "יפה תואר על שמות רבה/ב/ב"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''הה"ד ה' בהיכל קדשו.''' תוכן הדברים לחבר את וידע אלהים אל ומשה היה רועה ודורש וידע אלהים כי ה' בחן וידע ג"כ לבחר את הגואל וכמו דמסיים ה' צדיק יבחן. ואגב דורש גם את הכתובים הנאמרים בתהלים לפני זה הכתוב:

'''ומשחרב ביהמ"ק וכו'.''' והכוונה כי בין כשהיה למטה ובין כשהוא למעלה השגחתו כוללת בעולם וה' עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם. ולדעת ר"א פירושו אע"פ שנראה שהקב"ה סילק שכינתו לשמים עכ"ז עיניו יחזו וכדלקמי':

'''ה' בשמים הכין כסאו.''' יש מוחקים מלת הכין ונ"ל דהכי פירושו כי ה' בשמים כסאו הוא כמו ה' בשמים הכין כסאו דמשמע שם ששכינתו וכסאו נכונים בשמים ולאפוקי מדר"א דמפרש ה' בשמים כסאו שנראה כמסלק שכינתו לשמים וע' הגי' בשוח"ט דשם איתא אע"פ שבשמים כסאו שכינתו בב"ה:

'''שנאמר והיו עיני ולבי שם.''' ומה דכתיב אשובה אל מקומי הראשון כבר תירצו את זה בירושלמי בפ"ד דברכות:

'''אע"פ שהוא חרב.''' בשוח"ט גרסינן ואף עכשיו שהוא הר ויענני מהר קדשו סלה. לא ממלת הר דייק דמצינו כמה פעמים השם הר כמו הר הקודש גם אם לא נחרב. אכל עיקר דרשתו הוא מן סלה כי תמיד הוא בקדושתו גם אם נחרב:

'''מכותל מערבי שלא נחרב לעולם.''' כדאיתא באיכה רבתי. והנה מחלוקת רשב"ן ור"א א"א לפרש כפשט דבריהם דזה ידוע שמציאת השכינה א"א להיות במקום מוגבל כי היא בכל מקום וכמ"ש בפ"ק דב"ב שהשכינה בכ"מ. וא"א לפרש רק או על האור הנברא או על יחוד השגחה שם וכמ"ש הרב המורה. ומאחר שעל האור הנברא א"א לומר שהוא בביהמ"ק בחורבנו כי עינינו רואות אשר החושך כסה המקום הקדוש הזה. וע"כ יתפרש על ענין השגחה וטעם הדבר הוא אף דאמרינן בכמה מקומות בכל מקום שגלו שכינה עמהם מ"מ זה רק בהשגחה מסותרת. אבל להפך סדרו של עולם ולעשות אותות ומופתים גלוים לעיני כל העם זה חדלה מעת אשר חרב ביהמ"ק ונמסרנו למקרי העתים. וזה פירושו של סילוק השכינה מביהמ"ק וישיבתה בשמים ואמר שעכ"ז עיניו יחזו וגו' הכוונה בכל זאת עיניו צופות לשלם לכל איש ואיש כצדקתו וכגמול ידיו אם בעוה"ז או בעוה"ב. זה הוא דעת רשב"ן. אבל ר"א אומר כי גם עתה לא זזה השכינה מהיכל קדשו. וגם עתה עושה נפלאות לקיימנו בגלות וכמ"ש גדול הרועה שמצילה. אלא שאין הנסים מפורסמים כבתחלה וזה עצמו מ"ש בכל מקום שגלו שכינה עמהם ומה שכתוב ויענני מהר קדשו סלה שפי' במה שעונה אותנו בצרותינו להצילנו מאויבינו ניכרת השגחתו שלא כמנהג הטבע. ואולי זה הכוונה הנה זה עומד אחר כתלנו שהשגחתו אינה מפורסמת אלא כנסתרת אחרי הכותל. ואולי מחלקותם תלויה בזה. כי רשב"ן סובר אשר מהקב"ה לא יצא רק הטוב. והרעה הבאה לאדם הוא רק בשביל שהסתיר ה' פניו ממנו. וז"ש כי משחרב ביהמ"ק נסתלקה השכינה לשמים והרעות הבאות לישראל הוא בבחינת הסתר פנים. ור"א סובר כי גם הרעה תבוא לאדם מאת ה' לישרו ולהוכיחו ולהיטיבו באחריתו וז"ש לא זזה השכינה וכו' יהיו עיני ולבי שם פי' גם להרע לרעים:

'''ינתן בדימוס.''' פי' בבית האסורים:

'''ובמה הוא בוחן במרעה צאן.''' פי' אם ירגיל עצמו לרעות את ב"ח השפלים כמו הצאן בשובה ונחת אז אח"ז יוכשר ג"כ להיות מנהיג לבני אדם לבעלי חיים הגבוהים:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>