עריכת הדף "יפה תואר על בראשית רבה/נו/ה"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''כובש שריהם כו'.''' פי' הדברים כי בזכות העקידה ארכו ימי ממשלת ישראל ואויביהם לא יכלו להכניעם ולשלוט עליהם וגם אם לפעמים בימי השופטים כמו בסיסרא ועגלון מצינו כי חזקה ידם על ישראל אבל זה היה רק באקראי בעלמא. וזה הפי' ולא עשה כי לא עשה כן לאורך ימים וגירסת הילקוט היא ולא עשו וקאי על השרים שלא התמידו להיות כפותים ועד ימי ירמיה כאשר הפליגו מאד והרחיקו עצמן מהקב"ה אז גורשו מארצם וידי אויביהם גברו עליהם:

'''כי עד סירים.''' סבוכים. ומפרש סירים על נבוכדנאצר וסנחריב וכדומה אשר המה שרים וכסירים הם לישראל וסבוכים כי היו כמו אסורים בכבלים. והכתוב מתמה כי עד סירים סבוכים הלעד ישארו הסירים סבוכים. הלא וכסבאם סבואים כאשר ישראל יהיו בסובאי יין וירבו לחטוא אז החבלים ינתקו כפתיל הנעורת בהריחו אש. וז"ש אכנו כקש יבש מלא:

'''בריה למיכס.''' ית בריה. הראשון הוא מלשון ברא ברותא או בדותא. ופי' דבר שהוא חוץ לדעת לשחוט את בנו:

'''המד"א חדל להיות לשרה.''' פי' איך שבת אברהם שזכותו עמדה לו להעביר האורח לשרה לבוא שלא בטבעו. ומזה נעשה הנס ללידת יצחק ועתה לא עמדה לו זכותו ויצחק ישבת מן העולם הלא הנס היה לבטלה. וגירסת הילקוט אם אברהם אינו מקבל עוברים ושבים שבת עובר אורח. ד"א תדל להיות לשרה. ולפ"ז מפרש לה בתרי אנפי ברישא מפרש שבת עובר אורח דבק לרשמו מסלות ובפי' השני מפרש לה באנפי נפשיה:

'''מאס ערים וישב.''' בין קדש. שנסע שמה אברהם להתעסק בהכנסת אורחים כדלעיל ריש פנ"ב ונמצא עכשיו שמואס ה' ביושב ערים אשר כל עמלו היה לגמול חסד:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>