עריכת הדף "ילקוט שמעוני/א/רנו"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}

=== פרק טו - רמז רנו ===
ויצעק אל ה' וגו'. מכאן שאין הצדיקים קשין לקבל תפלתן לפי דרכך אתה למד שתפלת הצדיק קצרה. מעשה בתלמיד א' שעבר לפני ר' אליעזר וקצר בברכותיו, א"ל תלמידיו ר' ראית פלוני שקצר בברכותיו והיו אומרים עליו תלמיד חכם קצרן הוא זה, א"ל לא קצר זה יותר ממשה, שנאמר אל נא רפא נא לה. שוב מעשה בתלמיד אחד שעבר לפני ר' אליעזר והאריך בברכותיו, א"ל רבי ראית פלוני שהאריך בברכותיו והיו אומרים עליו ארכן הוא זה. א"ל לא האריך יותר ממשה רבינו, שנאמר ואתנפל לפי ה' את ארבעים היום. שהיה אומר יש שעה לקצר ויש שעה להאריך. 

ויורהו ה' עץ. ר' יהושע אומר זה עץ של ערבה. ר' אלעזר המודעי אומר זה עץ של זית, שאין לך מר יותר מזית. ר' יהושע בן קרחה אומר זה עץ של הרדופני. ר' שמעון בן יוחאי אומר דבר מן התורה הראהו, שנאמר ויורהו ה' עץ. כענין שנאמר ויורני ויאמר לי יתמך דברי לבך. וכתיב עץ חיים היא למחזיקים. ר' נתן אומר זה עץ של קתרוס. ויש אומרים עיקר תאנה ועיקר רמון. ר' שמעון בן גמליאל אומר בוא וראה כמה מופרשין דרכיו של מקום מדרכי בשר ודם. בשר ודם במתוק מרפא את המר, אבל הקב"ה אינו כן אלא במר מרפא את המר, הא כיצד נתן המחבל לתוך דבר שנתחבל כדי לעשות בו נס. כיוצא בו ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים. והלא בשר חי שאתה נותן עליו דבלת תאנים מיד הוא נסרח. הא כיצד נתן דבר המחבל לתוך דבר שנתחבל כדי לעשות בו נס בתוך נס. כיוצא בו ויצא אל מוצא המים וישלך שם מלח ויאמר כה אמר ה'. והרי מים מתוקין כיון שאתה נותן בהן מלח מיד הן נמלחים, הא כיצד נותן דבר המחבל לתוך דבר שנתחבל כדי לעשות בו נס. 

וישלך אל המים. אחרים אומרים היו ישראל מתחננים ומתגוררים לפני אביהם שבשמים כבן שהוא מתחנן לפני אביו וכתלמיד שהוא מתגורר לפני רבו כך היו ישראל מתחננין ומתגוררין לפני אביהן שבשמים, ואמרו לפניו רבונו של עולם חטאנו לפניך שהתרעמנו על הים. 

וימתקו המים. ר' יהושע אומר מרים היו לפי שעה ונמתקו. ר' אלעזר המודעי אומר מרים הן בתחלה, שנאמר המים המים שני פעמים. כתיב יעשו עץ גבוה חמשים אמה. והקב"ה צוח לא יהיה קלווסן. ומה אני עושה - לאברהם, והוא עומד עליהם תחת העץ. ומה אני מפיייס - למשה, ויורהו ה' עץ. ההוא אמר ולא יעשה. והיה המן מבקש קורה של חמשים אמה ולא מצאה אלא קורה שהיתה בביתו שהיה בנו פרשנדתא הגמון בקדרוניא ונטל נסר א' מתבתו של נח שעשה הקב"ה זכרון לעולם שידעו דורות עולם שהביא מבול לעולם, שכן כתיב זכר עשה לנפלאותיו. וכן כשנהפכו סדום ועמורה כתיב ותבט אשתו מאחריו. ועד עכשיו היא עומדת נציב מלח. למה זכר עשה לנפלאותיו. שיהיו הדורות מתנין שבחו של הקב"ה:

{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}