עריכת הדף "יד רמ"ה/סנהדרין/מב/א"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''ואמר'''  ר' יוחנן עד מתי מברכין על החדש עד שתמלא פגימתה נפקא מינה דאי לא בריך ביומא קמא [כל] כמה דלא נתמלאת פגימתה מצי לברוכי עילויה דאכתי מינכר חידושי דסיהרא. וכמה רב יהודה אמר עד שבעה ימים נהרדעי אמרי עד ששה עשר ותרווייהו כרבי יוחנן סבירא להו דאמר שתמלא פגימתו ובהא קא מיפלגי מאן דאמר שבעה סבר כי אמר רבי יוחנן עד שתמלא פגימתו למהוי כי יתרא כיתרא של קשת שהיא כחצי עגולה מלאה שאין הרקיע נראה מאמצעיתה לפי שקודם שבעה כקשת בלא יתר ונקרא פגום כדבר שאינו מלא מכל רוח והאויר נכנס לחללו כזה <img src=""> וכיון שמלאו לו שבעה ימים נתמלא חללו ודומה כקשת ביתר כגון זה <img src=""> ומאן דאמר עד שיתסר סבר כי אמר ר"י עד שתמלא פגימתו עד שיעשה כנפה שהיא כעגולה שלימה כגון זה <img src=""> וקי"ל כנהרדעי. ואם תאמר למאן דאמר עד שיתסר והלא בארבעה עשר היא מלאה לא קשיא דכי אמר עד שתמלא פגימתו ועד בכלל קאמר ועד שיתסר ממלא מלא וקמא: אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא וליבריך הטוב והמטיב ואפי' משתמלא פגימתו דהא איכא טיבותא לעלמא דכל יומי דסאגי סאגי נהוריה. אמר ליה אטו כי חסר מי מברכינן דיין האמת אלא כיון דאורחיה הוא לאו חידוש הוא דליבריך עילויה:

'''ואמר'''  רבי יוחנן כל המברך על ראש חדש בזמנו מעלה עליו הכתוב כאלו מקבל פני שכינה ופשוטה היא. אמר אביי הילכך כיון דחשיבא האי ברכה כולי האי בעי ברוכי מעומד ויש אומרים כיון שהדבר שקול כאלו אנו מקבלין בברכה זו פני שכינה צריך לברך מעומד כמקבל פני המלך: מרימר ומר זוטרא זקנים היו וכבדים ולא היו יכולין לעמוד והיו עבדיהן סומכין אותן על כתפיהן ומברכין מעומד: כי בתחבולות כו' קרי ביה בתחבולות במי אתה מוצא כח להלחם מלחמתה של תורה במי שיש בידו חבילות חבילות של משנה שאם יצטרך לו טעם כאן ילמדנו מתוך משנה אחרת ויש להן על מה שיסמוכו אבל בעלי סברא אינן כן לפי שצריכין להבין את הכל מפלפולן ומסברתן ואין להן על מה שיסמוכו והיינו דאמרי' {{ממ|הוריות י"ד.}} שלחו מתם סיני ועוקר הרים סיני עדיף הכל צריכים למארי' חיטיא ורב יוסף היינו סיני והאי דקרי אנפשיה רב תבואות בכח שור לפי שהיה שמו יוסף וכתיב ביה ביוסף בכור שורו הדר לו וכיון שהיו בידו משניות וברייתות הרבה היה אומר בכחי אני מרבה תבואות:

'''פיסקא'''  אחד אומר בשתי שעות כו' אמר רב שימי בר אשי לא שנו אלא שאומרים שעות אבל אחד אומר קודם הנץ החמה ואחד אומר בהנץ החמה אע"פ שאין מכחישין זה את זה אלא במשהו עדותן בטלה. ומתמהינן פשיטא דהא ודאי הנץ החמה סימן מובהק הוא ואין בני אדם טועין בו דהוה ליה כאחד אומר בחמש ואחד אומר בשבע ומהדרינן מהו דתימא האי דקאמר בהנץ החמה קודם הנץ החמה הוה ובגילויא הוה קאי כלומר במקום מגולה שאין קירות סובבות אותו וזהרורי בעלמא הוא דחזא:

'''מתני''''  ואח"כ מכניסין את השני אמר אחד מן העדים יש לי ללמד עליו זכות אין שומעין לו משום דהוה ליה נוגע בעדותו כדאמרינן בפירקין דלעיל. ואי קשיא לך אי הכי כי אמר איהו יש לי ללמד על עצמי זכות כל שכן דאין שומעין לו ואמאי קתני שומעין לו לא דמי דאלו איהו כיון דשייך במילתא לא סגיא דלא טעין לנפשיה וכי האי גונא לאו עדות היא ולאו דיינא הוא אלא מטען טעין לנפשיה כשאר בעלי דינין והשתא אנן מחייבינן למיטען ליה איהו לא טעין לנפשיה אבל עדים דלא שייכי במילתא כשאר עדים ושאר דייני דמו דאתו למידן ולאיסהודי במילתא דאית להו זכותא בגוה. ואם תאמר א"כ אפי' עדים נמי דהא למעבד הצלה לנפשייהו קאתו ולשבקינהו למטען לנפשייהו הני מילי היכא דאתו לכלל הכי אבל כל כמה דלא אתו לכלל הכי לאו בעל דין הוא אלא כשאר אינשי חשיב. ויש אומרים דגבי דידיה היינו טעמא לפי שהכל יודעים שבשביל הצלת עצמו הוא אומר ואין האחרים סומכין על דבריו אלא א"כ יש בהן ממש אבל אחד מן העדים שהעיד עליו חובה בתחלה אם יהא עכשיו מלמד עליו זכות יהו סבורין שבכל לבו הוא ויהו נמשכין אחריו וסומכין על דבריו והוא אינו אומר אלא כדי שלא יבאו עדים ויזימוהו ופירוקא דילן מסתבר טפי. והרב ר' משה בר מיימון נ"ע כתב {{ממ|בפ"י מהל' סנהדרין הל' ח'}} אפי' הוא אמר יש לי ללמד על עצמי זכות שומעין לו ועולה מן המנין ודבר תימה הוא: הא דקתני ולא היה יורד משם כל אותו היום אוקי' אאין ממש בדבריו אבל אם יש ממש בדבריו לא היה יורד משם לעולם:

'''מתני''''  מצאו לו זכות פטרוהו ואם לאו מעבירין את דינו למחר ובפירקא דלעיל ילפינן לה מקרא אביי דריש צדק ילין בה ורבא דריש אשרו חמוץ. ומזדווגין זוגות זוגות לאחר שהעבירו את הדין מזדווגין זוגות זוגות בבתיהם או במקום אחר. ונושאין ונותנין בדבר כל הלילה יש אומרים כל אחד ואחד לעצמו ולא נהירא אלא אזוגות זוגות קאי. ולמחרת היו משכימין ובאין לב"ד המזכה אומר אני הוא מזכה עכשיו ומזכה אני במקומי כלומר לא שהייתי אתמול מחייב ועכשיו מזכה אלא מתחלה מזכה הייתי ועדיין אני במקומי ובשיטתי. המחייב אומר אני הוא מחייב ומחייב אני במקומי. ואם תשאל בשלמא המחייב אומר מחייב אני במקומי לומר שלא היה מתחלה מזכה שאלו היה מזכה מתחלה לא היה יכול לחזור ולחייב אלא המזכה אומר מזכה אני במקומי אמאי הא קיי"ל דהמלמד חובה מלמד זכות. תשובתך אפי' הכי נפקא מינה כגון שהיו מתחלה שנים עשר מחייבין ואחד עשר מזכין והעבירו את דינו למחר ולמחרת נמצאו כמו כן י"ב מחייבין וי"א מזכין שאם אמרו המזכין מזכין אנו במקומנו כבתחלה יוסיפו הדיינין ואם אמר אחד מהם מחייב הייתי מתחלה ועכשיו אני מזכה נמצא אחד מוסיף על המזכין של אמש והיה ראוי שיהיו מזכין י"ב וכיון שלא נמצאו יתר מאחד עשר נתברר שאחד מאלו המחייבין היה אתמול מזכה ועכשיו מחייב שלא כדין וצריך לבדוק אחריו כדי שלא יחייב שלא כדין. שנים עשר מזכין כו' זכאי דהטייתך לטובה על פי אחד כדכתיב אחרי רבים להטות. י"ב מחייבין וי"א מזכין כו' יוסיפו הדיינין אין הטייה לרעה על פי אחד דכתיב לא תהיה אחרי רבים לרעות כדדרשינן בפרק קמא אפי' עשרים ושנים מזכין או מחייבין ואחד אומר איני יודע יוסיפו הדיינין דהאי דאמר איני יודע כמאן דליתיה מעיקרא דמי ואין דנין דיני נפשות לזכות ולא לחובה בפחות מעשרים ושלשה. עד כמה הן מוסיפין שנים שנים ומה טעם שנים לפי שהדין על פי התוספות הוא נחתך לפיכך צריך שיהא בתוספת כשיעור הטייה בין לטובה [בין] לרעה. ואם נחלקו לאחר כן לחצאין אי נמי היכא דאיכא הטייה לרעה על פי אחד מוסיפין עליהן עוד שנים וכן עד שבעים ואחד והא דאמר עד שבעים ואחד לא משכחת לה אלא היכא דהוו מעיקרא שנים עשר מחייבין ואחד עשר מזכין והוסיפו עליהן שנים ואותן השנים נחלקו לחצאין ונמצאת הטייה לרעה על פי אחד והוצרכו להוסיף עוד שנים עד שבעים ואחד אבל היכא דאמר חד מינייהו מעיקרא איני יודע והוסיפו שנים שנים לא סליק מנינא ליתר משבעים ואי אפשר לומר לע"ב לפי שאין מוסיפין על ב"ד של ע"א כדמיברר בגמ' לקמן. שלשים וששה מזכין כו' עד דנין אלו כנגד אלו עד שיראה אחד מן המחייבין את דברי המזכין והוא הדין בזמן שראה אחד מן המזכין את דברי המחייבין ואיכא הטייה לרעה על פי שנים דפסקינן ליה לדינא אפומייהו דקא אוקימנא בפירקא דלעיל לההוא דקתני התם והכא בפירקין המלמד זכות אינו יכול לחזור וללמד חובה [בשעת משא ומתן אבל] בשעת גמר דין יכול לחזור וללמד חובה והאי דקתני הכא עד שיראה אחד מן המחייבין את דברי המזכין תנא הוא דבעי לסיומי מילתיה באנפא דזכות והכי תריצנא בפירקא דלעיל. ואם תשאל כיון דסוף סוף המלמד זכות יכול לחזור וללמד חובה בשעת גמר דין למאי נפקא לן מינה שלא ילמד חובה בשעת משא ומתן. תשובתך שלא ישמעו שאר המזכין את טעמו ויחזרו בהן ויגמר הדין לחובה אבל בשעת גמר דין ליכא למיחש אלא להאי לחודיה זימנין דאיכא מזכין טובא לבד מהאי ומיגמיר דינא לזכות:

'''פיסקא'''  עד שיראה אחד מן המחייבים את דברי המזכין ואיבעיא לן לא ראו מאי אמר ר' חייא פוטרין אותו שהרי אין מטין לרעה על פי אחד וכי תימא ולטעמיך הא אין מטין לטובה אלא על פי אחד והכא אפי' חד נמי ליכא מכדי גברא בחזקת פטור הוא בבציר מתרי לא תחייביה. אמר ליה רב פפא לאביי כיון דסוף סוף פטרינן ליה ליפטריה מעיקרא מכי הוסיפו עד שבעים ולא הויא ליה הטייה על פי שנים לרעה ולמה לי דנין אלו כנגד אלו עד שיראה אחד מן המחייבים דברי המזכים הא אפשר דמהדר אחובה ומחייבי ליה אמר ליה כדי שלא יצאו מבית דין מעורבבין שעדיין לא העמידו את הדין על בריו וכל אחד מהם אומר הדין עמי. איכא דאמרי הכי אמר ליה וליפטריה מבי דינא קמא מכי חזו דלא הויא ליה הטייה על פי שנים לרעה ולמה לי מוסיפי' אמר ליה ר' יוסי קאי כוותך כו' קיי"ל כסתם מתני':

'''תנו'''  רבנן אומרים בדיני ממונות נזדקן הדין כו' לשון דין לישנא דחיובא משמע כדכתיב ושפטו העדה והצילו העדה. ודייקינן מאו נזדקן הדין אי לימא קש דינא שאם נשאו ונתנו בו כמה ימים ולא נתגלה להם טעם הדבר לא לזכות ולא לחובה אומרים נזדקן הדין כלומר דין זה נעשה זקן ושוב אין אנו יכולים לישא וליתן בו נפטרנו מעתה דכל ספיקא לפיטורא שדינן ליה ואין אומרים בדיני נפשות נזדקן הדין אלא נושאים ונותנים עוד בדבר אולי ימצאו לו טעם ברור בין לזכות בין לחובה איפכא מיבעי ליה דבדיני נפשות כל היכא די"ל דיכלי' למפטריה שפיר דמי אבל בדיני ממונות נושאין ונותנין בדבר עד שיעמידוהו על בוריו הן לזכות הן לחובה. אמר רב הונא כו' איפוך אומרים בדיני נפשות נזדקן הדין ואין אומרים בדיני ממונות נזדקן הדין. רב אשי אמר לא תיפוך ומאי נזדקן הדין חכם דינא כלומר נתברר כמא דקרינן לחכם זקן שאם ראו טעם לחובה בדיני ממונות אומרים חכם הדין ושוב אין אנו יכולין להפך בזכותו ואין אומרים כן בדיני נפשות שהרי אפי' לאחר גמר דין חייבי' לחזר אחר זכותו וקיי"ל כרב אשי וראינו בה פירושים אחרים ולפי שאינן כדאי לא כתבנום:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>