עריכת הדף "יד אפרים/יורה דעה/מו"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>

==סעיף א==
(סעיף א') '''ואם הלב טהור סותם כשרה.''' עבה"ט ועיין בספרי שו"ת בית אפרים סי' כ"ג במחט שנמצא בדקין והיתה תחובה בשומן שעל הדקין רק שנשאר קצת מהשומן ונסתם פי הנקב. והנה הש"ך כתב דסתימת שומן מהני אף שהמחט תחובה שם אך יש לפרש שלא התחיל לתחוב בשומן כלל. אך נראה שאין זה כוונת הש"ך והוכחתי שאין לחלק בכך ע"ש ולדינא נראה במקום הפסד להקל בזה ולא ניחוש שמא ניקבה לחוץ וחזרה לאחוריה כשרואין השומן שלם מבחוץ ואין שום רושם ניכר אין להחזיק ריעותא:

'''שכל הלב טהור סותם.''' עבה"ט ומ"ש בשם ש"א ופר"ח תמה אא"ז בת"ש ע"ז וכתב בכנ"י סימן כ"ה שהגאון מוהר"ד אופנהיים כתב בדין מחט מעל"ע דמעי היוצא מן הקיבה אקשתא כמו ג' אצבעות והיה מכוסה בחלב שע"ג אותו המעי אין זה חלב סותם שהוא חלב אסור אע"פ שהרמ"א כתב שא"צ להסיר רק הקרום זה העתיק רמ"א מהכל בו ובאמת ט"ס נפל בהכל בו ע"ש. והמחבר השיב לו לתקן דברי חכמים מהרש"ל ורמ"א וב"ח וכל בו ומ"מ לא רצה לסתור דבריו לדינא ועי' בשב יעקב סי' כ"ו ובשבו"י ח"ג סי' ס"ו שהסכימו ג"כ לדברי הגאון מוהר"ד ז"ל ועי' בסוף ספר שכה"ג על א"ח ובמשנה למלך הלכות שגגות ובס"ס אלי' זוטא ועיין לקמן סי' מ"ח ס"ק ב' וסי' מ"ד ועיין בנו"ב מ"ת סי' כ"א שבמקום אחד בדקו כמה בהמות ונמצא נקב בב"מ סמוך ליציאתו מן הקיבה והוא הולך בשפוע והטבחים אמרו שרוב הבהמות כך הם והוא בא מסמפוני הכבד. הנה המקרה לא יתמיד ולא יכיר מקומו וצורתו. וכיון שהנקב הזה על צורה אחת בשיפוע ובמקום אחד סמוך לקיבה ובכמה בהמות פשיטא שהוא הוורד ההולך מבני מעיים לכבד והרופאים אומרים שפעולתו הוא שתהיה הכבד זורקת מרה דרך הוורד הזה לבני מעיים ומשם לקיבה לעכל המזון ואף שהרשב"א הטריף ולא האמין לטבחים שבימיו עדיין לא נודע טובו של וורד זה כו' ולפיכך טבעו של נקב זה הנעש' בתחלת היציר' מעיילנא אית לה לתוך הבני מעיים להכניס שם טיפת מרה אבל מפקנא לית לה ואין טבעו להוציא הריעי חוצה לתוך החלל ולכן כשיש לתלות שניתק הורד הזה בשעת נטילת הכבד כשר אבל אם ודאי ניתק מחיים יש לאסור ופשוט שאין שום חיוב לחפש ולבדוק אחר נקב זה כלל:

ועיין בספרי בית אפרים סי' י"ז בדקין של בהמה שנמצאו בועות קטנות מבפנים וקלפו השומן שעליו (ושומן לאו דוקא דא"כ השומן סותם רק באמה שהוא בראש או בסוף הדקין שאסור כמבואר בסי' ס"ד ושם אינו סותם ג"כ וכמ"ש אא"ז בת"ש ודלא כש"א והפר"ח ע"ש) ולא היה נראה שום ריעותא רק הבשר שלם ויפה יש להכשיר כיון שלא שלט מעל"ע ע"ש ועיין בת"ש שכתב שעתה בזמנינו שכיח טובא בבר אווזות ואפי' באווזות שיש אבעבועות לבנות שעל הדקין מבחוץ הרבה או מעט ויש אסרו בהחלט ויש מתירין ומנהגי להפוך ולראות מבפנים נגד אותן הבועות אם אין שם שינוי מראה כלל כשר ואם יש שינוי קצת יש לחוש לבשר שהוא נתקלקל עד שהרופא גורדו וטרפה עכ"ל. ובס"ס ל"ז כתב שצריך לפתוח הבועא ולבדוק אם הבשר שלם תחתיו כו' ובסי' מ"ו לא הזכיר מענין פתיחת הבועות וכתבתי בשערי תשובה סימן ל"ה דלעיל בסי' ל"ז מיירי כשאינו רוצה להטריח ולהפוך על עבר שני ולעיין שם אז יכול לבדוק מצד זה עצמו ע"י פתיחת הבועא וגורר שם המוגלא של הבועא אם נמצא שם בשר שלם ויפה אפילו הקרום דק אין לחוש אבל אם מהפך לצד השני ואין שם בועא ועין רואה ששלם ויפה א"צ פתיחת הבועה כלל והאומר שצריך לנפוח בדקין מחמת נקב טעה שראה מורי הוראות נוהגין לנפוח מחשש סתימת המעיים וסבר שמחשש נקב הוא (ודבריהם מוקשים כמ"ש בספרי ס"ס ל"ז ע"ש) ובדיקה בראיית העין היטב שאין נקב סגי ע"ש ועיין בספרי ס"ס ל"ז דלאו דוקא בועות דטינרא ומורסא ג"כ דינם כבועא. וע"ש שכתב בבועות הרבה תכופות דאיתרעו כ"כ וכן ביושבת על הביצים מכח חלישתן יש לחוש אם לא בדק אפילו בדיעבד אבל בלא"ה יש להכשיר בדיעבד ובמקום שצריך לבדוק בקש או נוצה אם נסתמו הבדיקה מעכבת אפי' בדיעבד ע"ש:

==סעיף ב==
(סעיף ב') '''ולא היה ניכר בה שום ריעותא.''' עבה"ט וכ' בשבו"י ח"ב סי' ס"ח בתרנגולת מסורס שנמצא המעיים שלו דבוקים בין עור לבשר הש"ך ופר"ח מכשיר וכן נ"ל עיקר וראיה מריעותא בדופן שתולין הקלקלה במקולקל וגם כאן שהמכה של סירוס הוא לפנינו ודאי תלינן מה שנדבק ונסרך המעיים לעור הוא מחמת כאב הסירוס ולא מחמת המעיים שיצאו לחוץ כיון דלא היה לה ריעותא מחיים ע"ש. ועיין בכה"ג דאף אם אין ידוע שבמקום הזה שבא התרנגול שם בקיאים בסירוס אם עברו עליו י"ב חודש אחר הסירוס מותר וכ"כ מח"ב:

==סעיף ה==
(סעיף ה') '''יש אוסרים במשהו.''' עבה"ט ועי' בספרי שו"ת בית אפרים סימן כ"ו בדין החלחולת שנמצא בה רקבון בכל הקיפה כשיעור ג' או ד' אצבעות בקצה הסמוך לפי הטבעת והשואל נסתפק לפי שטעם חלחולת שניקבה כשרה מחמת סתימת הירכים ואמנם אין דבוקה בכל מקום רק בצד הסמוך לשדרה אבל בצד השני הסמוך לשלחופית אינה נדבקת כלל. וכן בפרה הוא מובדל מהאם שהיא בת רחם שלה וא"כ יש לומר שאינה כשרה אם בנשאר כדי תפיסה או שמא כל מקום שהוא בין הירכיים כשרה היא אף במקום שאינה דבוקה ממש וכתבתי דאם בצד הסמוכה לשלחופית ג"כ בכלל הירכיים מעמידין ואע"ג דעתה אחר שחיטה נדמה שהמקום פרוד קצת הוא מחמת כי יצאה נפשה ואבריה רפים ונכווצו וכמ"ש בת"ש כו'. ולכן נראה שכוונתי על החלחולת עצמה שניטל משם במקום הזה אף בצד הסמוך לשלחופית ולאם כשר כיון שכבר הגיע למקום הדבקות שבין הירכיים רק שצריך לשער כדי תפיסה והבא למדוד צריך לדקדק היטב שהתחלת המקום שמתחלת לבדוק בין הירכיים יש חלחולת שלימה בשיעור כדי תפיסה המבואר בש"ע סי' מ"ו ע"ש ועבה"ט בשם הרדב"ז ועמח"ב בשם הרדב"ז שם שאם המורס' היה חוץ לעור אחוזה ודבוקה בכרכשתא ע"י ריר אינה סותמת אם ניקב העור כולה ע"ש:

==סעיף ו==
(סעיף ו') '''ואז הוא טרפה ויש לבדוק.''' עבה"ט ועי' בחב"י סימן נ"ד אבעבועות שנמצא בבני מעיים ולפעמים בתוכם מוגלא ולקותא תחתם. ועי' בספרי שו"ת בית אפרים סי' י"ז. ועיין באחרונים שמצוי בהם בועות דהיינו באווזות צריך לבדקן אם תחת הבועות בשר שלם כשר ואם הבשר רע טרפה. ועי' במשבצות לענין בועות שבדקין שחורות כו' ע"ש. ועיין בתשובת נו"ב שהבאתי בסי' ל"ב שכתב שאין להשליך הדקין בלי בדיקה כי מצוי הוא באווזות ובפרט בקיץ דשכיחי יותר מסירכות הריאה. ובתורת יקותיאל דעתו שאם ראו בועא בדקין ונאבדה יש לחוש להטריפה והביאו מח"ב ולפענ"ד הכל לפי העלין דאי במקום ההוא מצוי הרבה שנטרפים מחמת שבדקו ונמצא בשר רע תחתיו אז בנאבדה יש לחוש אבל אם הרוב נכשרים אחר הבדיקה ומיעוטא שנמצא בשר רע שמטריפים נראה שאין להחמיר כולי האי להטריף אף בנאבדה דהא בשר רע שמטריפין אינו טרפה ודאית רק לפי שאין בקיאים בבשר שהרופא גורדו ולכן אם יש מקום שנהגו להשליך הדקים בלי בדיקה אפשר שכבר בדקו וניסו הרבה שהבועות הנמצאים אינם בועות המטריפות ולפיכך לא חששו להם להצריך לבדוק אחריהם. ומ"ש במשבצות דשכיח טפי מסרכות הריאה גם בסירכות עיקר הטעם דשכיח טובי הנך סרכות שעלולה לטרוף על ידם ומ"מ פשוט דבמקום שאין מנהג כך אין להנהיג כן לכתחלה במקו' שמוצאים רוב כשרות אך במקו' שמוצאים רוב טרפות פשיטא שצריך בדיקה דבועות טריפות שכיחי הוי כמו ריאה שנאבדה בלי בדיקה ומכ"ש בראו בועא ולא בדק שיש לחוש לה אבל במקום דל"ש בועות המטריפי' אף דשכיחי בועות יש להתיר בנאבדה ומכ"ש בלא בדק אחר בועות דהא אפילו בריאה קי"ל דאין צריך בדיקה כמבואר בר"ס ל"ז ואפשר שזו כוונת הט"ז שכתב דלא קי"ל הכי דאין בועא אלא בריאה ר"ל וכיון דקיל מריאה אין צריך בדיקה דהא בריאה גופא קיי"ל דא"צ בדיקה ועיין במשבצות אם תולעים תחובים תוך הדקים במקצת וכנגדו בחוץ בועא או יבלת טריפה ע"ש ועיין בספרי בית אפרים ס"ס ל"ז מ"ש בזה:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>