עריכת הדף "יד אפרים/יורה דעה/ל"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

'''שהוא שליש טפח טרפה.'''  עבה"ט ועי' במח"ב הביא ג"כ הרבה מתירין ועי' בשו"ת שבו"י ח"ב סימן כ"ה בתרנגולים ואווזים העליתי בספרי א"י ובסולת למנחה כדעת המקילין וכן נדפס בלה"ק שם וכן ראיתי בבית מוח"ז ובניו ונכדיו הגאונים להתיר. אך ראיתי בשו"ת חב"י מסברא דנפשיה שיש ליזהר לכתחלה שלא לקנות אווזות כאלו ועפ"ז נהגו כן איזה מורים להורות כן. והוא חומרא בלא טעם דא"כ גם בבני יונה מצינו כן ואמרינן בש"ס לעולם לא אסר לן יונה וכן באו"ה כלל נ"ו כ' וכן תורים ובני יונה לא מצינן במינו של איסור ואם איתא לדעת המחמירין נמצא במינו של איסור ואין לנו להוסיף עוד סימן טמא דלא מצינו בש"ס בסימני עופות טמאים עכ"ל וראייתו תמוה דמה ענין סימן טמא לכאן אנן מצד חסרון הגלגולת אתיין עלה. ומה שנמצא במינו של איסור ז"א דלא קאמר אלא באותן שאין בהם טריפות מי"ח טריפות והני כיון שיש חסרון בגלגלותם הם טריפות שבמקר' וע"י קלקול היצירה נתהוה בהם טריפות זה מתולדה כמו אם יש חסרון באבר אחר מתולדה שנטרף בו ועי' מ"ש לעיל על דברי הנ"ב בזה. וכתב בנ"ב סי' ה' באווזות שנמצא נקב בעצם גלגלותם וניכר שהיא מתולדה א' אם הנקב קטן שאין לספק בו שיהיה בו לפ"ע שיעור סלע בבהמה אני מכשיר אבל אם כבר הוא גדול שיש לספק בו מצד חסרון הגלגולת אני שולחו למורה אחר שמכשירו וכשאין שם מורה אחר שמזדקק להכשירו אם אז בהפ"מ גם אני מכשירו כיון שהוא מתחלת ברייתו י"ל שטריפות ניקב עצם הגלגולת היינו ניקב בכח. גם יש לצרף לזה שי"ל העור סותם הנקב אף דלש"ך סי' מ"ו ביש שיעור לחסרונו אינו סותם מ"מ חזי לאצטרופי בכה"ג ע"ש ועיין מ"ש בספרי בית אפרים סי' כ"ג להשיב על מ"ש בספר חידושי הרז"ה על דברי אא"ז ת"ש שהעלה לאיסור ובק"ה סי' מ"ח ושם בסי' ל"ט סי' ך"ו:<br>''' וכתב'''  מח"ב בשם שולחן גבוה אף שיש איזה נגע בראשו כמה שוחטים מטריפים אפילו עצם הגלגולת שלם וטועים הם אלא יוציא החטיט' או הקליפה שיש בראשו נגעו ואם העצם שתחתיו שלם כשרה ואם לאו טריפה מספק ניקב קרום של מוח. ואם קודם שבדק אם העצם שלם אם לאו נאבד הראש כשר משום ס"ס:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}