עריכת הדף "יד אפרים/אורח חיים/תרלב"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

'''במגן אברהם [[מגן אברהם/{{כאן}}#א|ס"ק א']]''' ודע כו' אלא ג"ט פסול' כו' והריטב"א מספקא ליה דשמא אף אם הכניס לסוכה מפחות לג' פסולה:

'''שם''' דאף דאמרי' דופן עקומה כיון שהוא סכך פסול פחות מד"א מ"מ אסור לישב תחתיו וא"כ אף כו' כצ"ל:

'''שם''' ול"נ דכוונת רש"י דאילו היה שם דופן הוה אמרי' דופן עקומה כו'. רבים נתקשו בדברי המג"א בזה ומה שפירשו בו קצת לא נהירא כלל. ואמנם לפענ"ד המג"א עמקו מחשבותיו ולא דרכיהם דרכיו. והנראה בכוונתו דמבואר דאע"ג דלא עיילי' כולו פסול דההוא טפח דאבראי מחשב נמי סוכה דאילו סכך כשר היה כו' וכ' הדברים דלא תימא הא דסכך פסול היינו דוקא בד"ט המונחים בתוך הסוכה משא"כ הך דטפח שיוצא לחוץ במקום שכבר כלה והוא יוצא לבר מפומא דמטללתא לא איכפת לן ביה וכמאן דפסיק דמי ואין לנו לחשוב רק אותו הג"ט שהם בתוך חלל הסוכה ולכן אמר דודאי אם היה נחשב המקום הזה שהטפח שם חוץ שהיה מוכשר לסוכה היינו אומרים כן דכיון שהוא מבחוץ אינו מצטרף לפסול הג"ט שמבפנים אבל באמת גם אותו מקום שהטפח שם היה מכשיר אם היה סכך כשר דהו"ל פסל היוצא א"כ אינו מחוץ לסוכה רק ג"כ בתוך הסוכה וכיון שבין הכל הוא רחב ד' הרי הוא פסול בסוכה ולא מהני מה שהוא מבחוץ. ורש"י למד זה מהש"ס דקאמר טעמא דהו"ל פסל היוצא שנידון כסוכה מבואר דתקנתו זו היא קלקלתו לפי שגם מבחוץ עדיין היה מוכשר לסוכה אם היה סכך כשר לפיכך הוי כנסר ד' בתוך הסוכה דפסול. אך כ"ז אם הנסר אפומא דמטללתא אבל אם הוא מונח במקום שיש דופן שפיר אמרי' דהאי טפח דאבראי לחודי' קאי ואינו נחשב כחד עם הג"ט שמבפנים שבזה א"ל שהוא ג"כ בתוך הסוכה שהרי הוא חוץ לסוכה וא"א לחשבו מכלל סכך הסוכה רק שנאמר ששייך לדופן מדין דופן עקומה איך שתאמר עכ"פ אין לטפח הזה מקום כניסה לסוכה כלל. וכיון שא"ל שהטפח היא ג"כ במקום שהוא מוכשר לסוכה מהך טפח ע"כ לחודי' קאי ממילא דהנך ג"ט שהם בחלל הסוכה מתחשבי סכך ומצטרפין להשלים שיעור סכך אף בסוכה קטנה. ומעתה תבין כוונת המג"א מ"ש ול"נ דכוונת רש"י דאי לא היה שם דופן הוי דופן עקומה ואותו טפח הבולט לחוץ אינו נחשב כלל להסוכה כו' שר"ל שאין כוונת רש"י במ"ש שאין שם דופן דליפקי' מיניה ע"י דופן עקומה כמו שהבין בו מהרש"א ז"ל שאם יש דופן דאמרי' דופן עקומה יש בו תועלת להכשר הג"ט של הנסר דפשיט' דז"א כמ"ש מהרש"א שאם תדין בו דין דופן עקומה א"א לדון בו דין סכך שיצטרף בסוכה קטנה וכ"כ המג"א סי' תרל"ג סק"ו גבי איצטבא ע"ש. אך באמת אין כוונת רש"י לעשות היתר מדופן עקומה רק ר"ל שקלקלתו הוא תקנתו שאם היה כאן דופן היינו אומרים דופן עקומה ועי"ז היה נשאר הטפח מבחוץ ואינו נחשב כלל להסוכה כאילו גם היא בחללה אלא לבדד ישכון ועם אותו ג"ט שבחללו לא יתחשב וא"כ הו"ל כאילו אין בנסר ד' והו"ל כאלו כלו סכך כשר. ואין כוונת המג"א שהפסק הדופן לבד מועיל להפסיקן מן הנסר רק דכיון שכל עיקרו שאתה רוצה לחשוב הנסר בשלימות כאילו הוא בחלל הוא מטעם שמונח ג"כ במקום מוכשר סוכה והו"ל כאילו הוא בתוך חלל הסוכה זה א"א לומר במקום דופן שאף אם היה בתוך החלל היינו מוציאין אותו מן הסוכה ע"י דין דופן עקומה. וכיון שהטפח הוא בחוץ הג"ט שמבפנים מצטרפין להכשר סוכה בסוכה קטנה והיינו שכ' דהא השתא ס"ד דהפכן על צידהן כשר ר"ל דלמאי דקי"ל הפכן על צדיהן פסול משום דהו"ל כשפודין של מתכת וכיון שהוא סוכה קטנה והנך ג"ט הס סכך פסול ולא חזי לאצטרופי פסולה דאין כאן שיעור סוכה וע"ז כ' וא"כ אע"ג דקי"ל הפכן על צידהן פסול (במג"א אי' וא"ל אע"ג כו'. ובס' היקר ובמק"ח כתבו שהוא ר"ת ואפשר לומר וליתא. אך הוא טעות הדפוס וצ"ל וא"כ אע"ג ולפי דבריהם היה צריך לכתוב דאע"ג) מ"מ הו"ל סכך פסול פחות מד' כיון דהכותב ביניהם כו' ור"ל כלפי מטה דלפ"ד מהרש"א אף בסוכה גדולה שמקצת הנסר מבפנים במקום דופן אסור לישב תחתיו כיון דאמרי' דופן עקומה ע"ז כ' דלפי פירושו לקיים דברי רש"י דבמקום דופן אין הטפח מצטרף כיון שהוא מבחוץ שהכותל מפסיק ואין לצרפו כיון שאם אין בחלל הסוכה שאם תדין דופן עקומה ג"כ הוא יוצא מכלל סכך להיות עליו שם דופן וכיון שאינו מצטרף שוב אצ"ל דופן עקומה בג"ט שבחלל ושם סכך עליהס וא"כ אף למאי דקי"ל הפכן על צידהן פסול והג"ט ג"כ קרויים סכך פסול ואין מצטרף בסוכה קטנה וליכא שיעור הכשר סוכה מ"מ בגדולה דבלא"ה איכא שיעור סוכה רק שיש על ג"ט שם סכך פסול מ"מ כיון שאינו רק ג"ט מותר לישב תחתיו והמעין היטב יראה שזה כוונת המג"א והרחבתי הדבור בזה לפי שדברי המג"א בא בקצרה וגמגמו בו לכן ראיתי להאריך במקום שקיצר והדברים ברורים בס"ד:

'''ט"ז ס"ק ב'''' כיון דזה מקום חשוב לעצמו כו' תמוה דהא הך טעמא כ' רש"י אהא דבאמצע פוסל בד"ט. אבל כאן הטעם כיון דאין הכשרו רק ע"י דופן עקומה ולכן אע"פ שהסוכה כשרה לא יישן תחתיו וכ"כ הטעם בלבוש והוא מבואר מדברי רש"י ושאר פוסקים באמת שלשון זה שכתב הט"ז כאן היא ל' רש"י בסוכה דף י"ז ע"ב ד"ה אלא לדידכו כו' שזה מקום חשוב הוא לעצמו וחוצץ בסוכה זו כו' ע"ש (ומ"ש בט"ז ע"י חוצץ מלת על ידי ט"ס וצ"ל וחוצץ) והתם לענין סכך פסול באמצע מיירי ולכן נראה שהוא ט"ס וצריך להקדים ציון זה בריש הסי' על מ"ש באמצע בד"ט וכ"כ בהגהות מק"ח ואפשר שכוונת הט"ז לפרש הא דקאמר כ"ז שיש בו ד"ט אבל פחות מד"ט ישנים תחתיו דלכאורה י"ל דדוקא באמצע הדין כן דפחות מד' סכך כשר דהאי גיסא והאי גיסא מבטלים ליה ולכן כ' לעיל דפחות מד"ט ישנים תחתיו משא"כ כאן בפחות מד' מן הצד אע"ג דהסוכה כשירה היינו משום דופן עקומה ומ"מ אין ישינים תחתיו כיון שאין סכך כשר רק מצד א'. וע' בר"ן שהראב"ד סובר דאפי' באמצע בפחות מד' אין ישינים תחתיו רק בפחות מג' אלא שאין כן דעת הרז"ה וכן דעת הטור ולכן כ' הט"ז כאן דעיקר טעם ד"ט הוא משום שהוא חשוב מקום לעצמו. וממילא דבפחות מד' דלא חשיב בטל הוא לגבי שאר הסוכה הכשרה בין באמצע ובין מן הצד וא"צ לדופן עקומה כלל בפחות מד"ט. ואפשר שחסר סיום הלשון וצ"ל זהו טעם פסול ד"ט באמצע וה"ה כאן דוקא כשיש ד"ט כנלע"ד:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}