עריכת הדף "יד אפרים/אורח חיים/תרכו"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

'''במגן אברהם [[מגן אברהם/{{כאן}}#ב|ס"ק ב']]''' ע' ריש סי' תרל"א ר"ל בב"י שם שהביא דעת ר"ת שבתוספות דסכך ואויר שוי' למעלה כשר דהיינו פרוץ כעומד:

'''שם''' ואפשר כשמונח למעלה גרע טפי כו' אינו מובן דשם גופא קשיא למה באמת הא כשר כשחמתה מרובה וגם החילוק כשמונח למעלה אינו מובן. ולענ"ד בכוונתו עפ"י מה שנלענ"ד לפרש דברי הרא"ש דף ק"ב שכתב דהתוס' הקשו על רש"י דהא פרוץ כעומד מותר ונ"ל דלא שייך כאן פרוץ כעומד דדוקא גבי סכך פסול וכשר המונחים זה אצל זה שייך להזכיר פרוץ כעומד כדמייתו דף ט"ז אמתניתין דהמקרה סוכתו כו' אבל סוכות סכך ואויר נתנה הלכה שיהא הצל מרובה כו' ע"ש וחילוק זה אינו מובן כ"כ ונלע"ד עפ"י מ"ש אא"ז מהרש"א בדף ט' ע"ב ברש"י ד"ה מאי למימרא כו' דאיכא למימר בסכך פסול שסוכך בתחילה לא סוכך אלא המועט שהרי אינה נראה יותר למטה וא"כ כשסוכך בתר הכי בסכך כשר כל אותו האויר שהי' נראה למטה סוכך והרי סוכך הרוב והיינו מתני' דמקרה סוכתו כו' ע"ש ונראה דאין חילוק בין סוכך בסכך פסול תחילה או בכשר דאין עתה בתר שעה שאינו רוצה לצאת י"ח בסוכה זו אזלינן ומה"ט נמי דעת הפוסקים ל"ש קדם האילן לסוכה כו' ואם כן היכא שעתה לפנינו סוכה שסכך כשר ופסול בזה יש מקום לומר שהרי זה כאילו הונח תחלה הסכך פסיל ולא סוכך רק המועט וע"י הסכך כשר נסתכך כל שאר האויר נמצא שע"י הסכך כשר נסתכך צל מרובה מחמה שע"ז הקפיד' תורה וגם יש מקום להיפוך שאנו חושבין כאילו הונח הסכך כשר תחלה וממילא שלא הועיל להיות צל מרובה מחמה ותועלת הזה היא באידך פלגא של הסכך פסול ולכן מדמה שפיר הש"ס לפרוץ כעומד דאליבא דר"פ דקפידת התורה שלא יהיו צד האוסר רבה על המתיר ובכה"ג שעכ"פ אין צד האוסר רבה על המתיר דהא יש פנים לכאן ולכאן לקולא אזלינן אבל אם אין כאן סכך פסול רק מחצה סכך ומחצה אויר כיון שהוא קמן חמתה מרובה והלכה ניתנה שיהא צל מרובה אין מקום להקל בזה מטעמא דר"פ דמיקל פלגא ופלגא דבזה אין מועיל פלגא ופלגא כלל שהתורה הקפידה על הצל שיהא מרובה למטה ומה מועיל מה שהסכך והאויר שוין למעלה כיון שלמטה החמה מרובה לשיטת רש"י דקיימינן השתא כן נראה בהבנת דברי הרא"ש. ולפ"ז היינו דקשיא ליה למג"א כיון דהתם אי שקלית לסכך פסול הוה הצל מרובה אלא שאין אנו דנין דאי שקלית רק שדנין איזה עושה הצל מרובה הכשר או הפסול וכיון ששניהם הו"ל פרוץ כעומד גבי שבת שמותר א"כ גם גבי אילן אם הסוכה בלא האילן מחצה סכך כשר שאז הו"ל חמתה מרובה למטה ומועיל בכה"ג מה שהאילן מסכך המחצה השני דנימא דהוה פלגא ופלגא ומותר מטעם פרוץ כעומד וע"ז שפיר כ' המג"א דאפשר כשמונח למעלה גרע טפי ור"ל דדוקא בכשר ופסול מונחים זה אצל זה דשניהם שוים בסככה הסוכה ובכה"ג דהוה פלגא ופלגא שרי לר"פ משא"כ אם הסוכה מסוככה מחצה בסכך כשר ואילן סוכך למעלה על חצי השני לא מסתבר כלל שנדון כאלו נסכך האילן תחלה ואח"כ סוכך בסכך כשר את רוב האויר כיון שהעיקר הסכך המונח ע"ג הסוכה ממש הוא הסכך כשר ולמטה הוא חמתן מרובה אם לא ע"י האילן ובכה"ג שפיר הוה מצטרף סכך פסול כו'. וע"ז כ' המג"א דמ"מ מלשון הרא"ש שכ' אההוא דהמקרה כו' דאם שקלית סגי בכשר והיא דבר שאינו שהרי אין מקום להכשר זה אי לא שקיל לי' דאז יש מקום לדון כפלגא ופלגא משא"כ אם נשקול הפסול לגמרי ממילא שלא ישאר רק מחצה של הכשר לבד ובכה"ג פסל הרא"ש דהו"ל למטה חמתה מרובה ולכן כ' שראיית הרא"ש ממאי דמוקי במעדיף וע"ז שפיר כ' דאי שקלית סגי בכשר (ובאמת שכןן משמע ממ"ש התוס' דרובא לא מהני כיון דניכר כו' משמע דברובא כשר מיירי והיינו למסקנא דמיירי במעדיף) כיון דבכשר לבד צילתו מרובה ואין להקשות דהא מהס"ד מוכיח דאף בחמתה מרובה כגון בפלגא ופלגא מכשיר משום פרוץ כעומד וא"כ ניליף מיניה לענין אם הסוכה בעצמה צילתה מרובה בלא האילן ליכא לפלוגי בין מונח למעלה או לא. והנה בהר"ן פ' הישן ראיתי שכ' ג"כ כדברי הרא"ש ליישב דברי רש"י דיש חילוק לענין פרוץ כעומד דמייתי לענין סכך פסול משום דבהכי אמר רחמנא לא תסכך בפסול רובא כיון שאין הרוב בפסול כשר משא"כ לענין אויר ממש ע"ש ואם גם דעת הרא"ש כן הוא אין מקום לחלק בין מונח למעלה כיון שמ"מ אין כאן הרוב בפסול ובחידושי הארכתי:

'''בט"ז [[ט"ז/{{כאן}}#ג|ס"ק ג']]''' הא ודאי גם אינהו ס"ל דמה דחשבינן נגד הפסול כמאן דליתא אין זה פוסל כיון שאף בלא הסכך שכנגד הפסול יהי' צילתה מרובה מחמתה דהא מתיר אם הפסול כו' כצ"ל:

'''שם''' וזה ודאי אינו דא"כ מיירי שפסול בלאו התיקון כו' ר"ל דמיירי ובאופן דאי מסלקת להסכך שתחת העצים הדקים ישאר חמתה מרובה ע' ב"י וע"ז כ' דא"כ איך סיים הטור נ"ל שהוא מותר מטעם שאף אם נחשב הכשר נגד הפסול כמאן דליתא שפי' דמי כיון שיש בלא"ה שיעור הכשר סוכה כו' ר"ל שיש סכך הרבה שהוא צלתה מרובה מחמתה ואף אם ינטל הסכך שכנגד הפסול:

'''שם''' דהא לעיל לא מיירי מזה דהא גם המחמיר זו שיצטרך תיקון ס"ל עכ"פ כפי' האבי עזרי כו' ע"כ אתי שפיר סברת המחמירים שבטור כו' דעיקר הפסול מחמת שהפסול הוה במקום הפנוי כו' אם יש בכשר צילתה מרובה א"צ לתיקון שלא לזקוף הקנים ומיהו כו' כצ"ל:

'''מ"א ס"ק ז'''' ובאמת נ"ל דהמחמיר במהרי"ל כו' ר"ל דבמהרי"ל אי' שיש גדול א' שאוסר:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}