עריכת הדף "יד אפרים/אורח חיים/נג"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

'''(בט"ז [[ט"ז/{{כאן}}#א|ס"ק א']])''' ונ"ל שגם הטור והש"ע לא נתכוונו כו' רבים מתקשים בזה שהרי לא כדברי הב"ח שהביא בריש דבריו ומה חידש בזה וגם מ"ש לעמוד לפני התיבה בתחלתו כו' תיבת בתחלתו אין לו מובן ונ"ל שיש כאן ט"ס וכצ"ל שהש"ץ שצריך לעמוד לפני התיבה לו' ברכו יקדים עצמו בתחלתו באמירת ישתבח ויאמר גם זה בעמידה כו' וחידש בזה דלהב"ח כל עיקר דין זה לא בא לו שהש"ץ יאמר ישתבח דהא מלתא דפשיטא הוא רק בא להשמיענו הדין שצריך לאמרו מעומד וא"כ היה נראה לכאורה דהעמידה הוא מצד אמירת ישתבח עצמו ואמנם הב"ח נדחק לו' שמ"ש שצריך לו' מעומד הוא מטעם הקדיש שאחריו והוא דחוק קצת אם לפרש שעיקר הדין להשמיענו שצריך ישתבח להיות בעמידה דהול"ל שלא יעשה הפסק בין ישתבח לקדיש וממילא נדע שלא ישב במקומו באמירת ישתבח (עיין מה שכתב וז"ל אם יאמר ישתבח מיושב א"כ מפסיק בין ישתבח לקדיש כל אותה שעה שעומד ממקומו שישב שם ויורד לפני התיבה ומנין עצמו להתחיל הקדיש ואינו הגון להפסיק כלום בין קדיש לישתבח לכך צריך שיעמוד הש"ץ ולהכין עצמו לירד לפני התיבה קודם שמתחיל ישתבח כדי שמיד שיסיים ישתבח יאמר הקדיש אחריו מעומד כו' ע"ש) שההכנה לירד לפני התיבה לומר הקדיש הוה הפסק ולכן כ' הט"ז שאין הכוונה בדין זה העיקר להשמיענו העמידה של ישתבח אלא לפי שאנחנו לא נדע אם הש"ץ יש לו לירד לפני התיבה ולומר ישתבח כיון שעיקר תפלת הש"צ להוציא הציבור הוא באמירת ברכו ולזה באו להשמיענו שהש"צ אשר מכין עצמו לומר ברכו לא יתחיל לפני התיבה בקדיש רק יש לו להקדים עצמו באמירת ישתבח גם לפני התיבה ואגבי' כ' שיש לו לומר אותו ג"כ בעמידה כדי שיהיה מצורף אל מה שאומר אחריו בלי הפסק וזה כוונת הטור ועומד ש"צ ומתחיל ישתבח וכן הש"ע שכ' ואומר הש"צ ישתבח מעומד להשמיענו שאין עיקרו של ש"צ רק מברכו ואילך מ"מ יקדים עצמו להתחיל מישתבח וגם צריך לאומרו מעומד כדי שלא יפסיק וכיון שאין עיקר הדין בשביל הפסק רק למדך לומר שטרם שיתחיל ברכו יש לו להראות שהוא הש"ץ לפני התיבה באמירתו ישתבח לכן נקט ליה בהאי לישנא דמה שיש לו להש"ץ לומר ישתבח לפני התיבה אפשר שאינו תלוי בטעם הפסק כלל אלא דרך ארץ שלא יבא לפני התיבה להתחיל בקדיש שצריכין הצבור לצאת י"ח ויתבלבל כוונתם ולכן טוב להקדים עצמו באמירת ישתבח שידעו הצבור שהוא הש"ץ וכיון דטעמא דידיה לאו בהפסק תליא נקט ליה הכי ומ"מ מה שצריך שיאמר מעומד מטעם שלא יצטרך להפסיק הוא וכמ"ש ג"כ הב"ח והארכתי להסבר הדברים לתלמידים המתקשים בהבנת הדברים באר היטב והם ברורים לפענ"ד:

'''(במגן אברהם [[מגן אברהם/{{כאן}}#א|ס"ק ח']])''' יכול להיות ש"ץ לכ"ע ע' בכנה"ג דס"ל דהעיקר כהטור דלאו דוקא בתענית בעינן מדות הללו אלא בכל גווני בעינן שיהיה הגון במדות הללו מ"מ מודים בזה וצ"ל הטעם משום דישמעאלים לאו עע"ז הם כמבואר ביו"ד סימן קל"ג לענין י"נ וגם צ"ל דמיירי דלא עבר עבירות בשעת הסרה אלא שב לדעת ישראל:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}