עריכת הדף "יד אברהם/יורה דעה/רטו"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{ש}}{{גופן|4|נרקיסים|סימן רט"ו סעיף א'}}{{ש}} '''נדרים חלין ע"ד מצוה כיצד אמר קונם סוכה שאני יושב כו' אסור לישב.''' וכתב הש"ך דאם אמר הנאת סוכה עלי מותר לישב בסוכה של מצוה דלאו ליהנות נתנו. ונראה דלאו דוקא כשאמר בפי' הנאת סוכה דה"ה כשאמר סתם קונם סוכה עלי דלא משמע רק הנאה. וכ"מ בר"ן בנדרים (סוף דף ט"ז) להדיא וכ"מ מהירושלמי שהביא שם בדף ל"ד גבי נדר מן הככר מהו לחמם בו ידיו פי' אי חשיבא הנאה ש"מ דאי לא הוי חשיבא זו הנאה ודאי דלא אסר עליו בנדר סתם. וכן י"ל מפרש"י ותוס' בעירובין (דף ל') גבי אמר ככר זו עלי למ"ד דאין מערבין אלא לדבר מצוה ומצות לאו ל"נ מותר לערב בו. וכ"מ בר"ה (דף כ"ח) וכ"כ בס' אלי' זוטא בא"ח ועיין בק"נ בעירובין:<br>'''ובענין''' הנודר שלא לאכול בסעודת הרשות כתב בשו"ת חות יאיר סי' ע' דסעודת חינוך הבית יש להסתפק אע"ג דמדמה לה הכתוב ללוקח אשה וחלול כרם דהוו מצוה כדאיתא בת"י. מ"מ שתהיה הסעודה מצוה מנלן. ולא זכר הא דאי' בירושלמי דסוטה:
(שם סעיף ו') '''שאם נדר מדברים האסורים כגון נו"ט כו'.''' עיין בס' באר יעקב דנ"מ במ"ש דחל איסור נדר על נו"ט לענין דהוי דשיל"מ ולא בטל. ולי צ"ע דהא בנדרים (דף נ"ט) איתא דמש"ה הוי נדרים דשיל"מ משום דאיכא מצוה לאיתשולי עליו משום דר' נתן הנודר כאלו בנה במה והמקיימו כו' והיינו דוקא בדבר הרשות אבל כשנדר לקיים מצוה אין מצוה בשאלה דשפיר עביד דנדר וכמ"ש הרא"ש ר"פ קונם יין וא"כ לא הוי כה"ג דשיל"מ. ומיהו יש לקיים דברי בא"י לפי מה שכתוב להלן:
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}