עריכת הדף "יד אברהם/יורה דעה/עג"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{ש}}{{גופן|4|נרקיסים|סימן ע"ג סעיף א'}}{{ש}} <b>הכבד כו' אלא קורעו שתי וערב ומניח חיתוכו למטה וצולהו.</b> ולא דמי למ"ש הג"ה סי' ס"ח ס"א גבי צליית ראש שאין לצלותו שלם אף כשרוצה להניחו אבית השחיטה דחיישי' שמא יתהפך. ש"ה שאם יתהפך יהיה אסור מן הדין. משא"כ הכא לא חיישינן שמא יתהפך השפוד כדחיישינן בסעיף ד' שאני הכא שצולהו עם בשר. אבל הכא אף אם יתהפך דייב דמא שפיר שהרי לדעת הרי"ף והרמב"ם א"צ לצלי חתיכה כלל. כמ"ש הב"י שהרמב"ם מפרש מ"ש בש"ס קורעו שתי וערב לחליטה קאי ועיין שם שהקשה אמאי לא כתב הרמב"ם ש"ו דז"ל בפ"ו מהל' מ"א. הכבד אם חתכה והשליכה לתוך החומץ כו' ה"ז מותרת. ולפענ"ד שהרמב"ם ז"ל ר"ל אם חתכה לשנים. וכה"ג כתבו התוס' ברפ"ז דפסחי' (דף ע"ד) אהא דתניא התם חתכו ונתנו ע"ג גחלים דפירושו שחתכו לגמרי. וכ"כ הרמב"ם פ"י מהל' ק"פ ובכה"ג א"צ ש"ו כמ"ש רמ"א בהג"ה:
(שם סעיף א' בהג"ה ב') <b>נוהגין לאסור הכל.</b> בת"ח כלל כ"ד כתב להתיר הקערה. ובמ"י פי' דהיינו בנמלחה והניח בצ"ע על שהשמיטו בש"ע:
(שם ס"ו בהג"ה) <b>ואם יש ס' בכל הכל שרי מיהו הכבד עצמה אסורה.</b> ונלע"ד דאם נמלחה הכבד תחילה שנתמעט דמה והוי כבשר שלא נמלח כמ"ש הג"ה סעיף ד'. וא"כ ה"ל דין בשר שנתבשל בלא מליחה שנתבאר בסי' ס"ט סי"א דלצורך שרי אף החתיכה עצמה כשיש ס' ע"ש. וה"ה הכא שרי אף הכבד כשיש ס' ומ"ש הג"ה סעיף א' דנוהגין לאסור הכל אפי' נמלחה הכבד קודם בישולה. התם איירי בשאין ס' נגד הכבד מדכתב דנאסר הכל. ולא דמי ללב דאסור הלב אפי' בדאיכא ס' ואפילו נמלח מקודם דהתם איכא דם בעין שנתייבש בחללו כמ"ש הגהת ש"ד וד"מ וט"ז וש"פ. וא"כ כשהכבד דבוק בעוף דמסתמא נמלחה. יש להתיר לצורך אף העוף אם יש ס' בכל הקדירה נגד העוף. ומ"ש לאסור העוף היינו בשלא לצורך: <b>ונ"ל</b> דהחוטין אסורים עם כדי קליפה סביבם כמ"ש בסי' כ"ב וס"ה וע"ב. והפר"ח חולק לגמרי על הג"ה זו ומתיר הכבד כשיש ס' בכל ענין. ולפע"ד כמ"ש:
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}