עריכת הדף "יד אברהם/יורה דעה/סב"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{ש}}{{גופן|4|נרקיסים|סי' ס"ב ש"ך ס"ק ג'}}{{ש}} <b>ועיי"ל דבטהורים דאיכא אבר מן החי אסור להושיטו לבני נח כו'.</b> הפר"ח חולק אמ"ש בתשובת אמונת שמואל דאינו עובר על לפני עור כשאינו אסור בעצמו באותו דבר. וכ"ד הט"ז כמ"ש הפמ"ג. וכ"מ בתו' דב"מ (דף י' ע"ב) וגדולה מזו מוכח בתוספות דחגיגה (י"ד) דאף היכא דאיכא מצוה על המעשה אפ"ה שייך לפני עור כשמעשהו למי שאסור בה כגון מלמד תורה לעובד כוכבים וכן יש ללמוד ממ"ש תוס' בכתובות (ריש ד' מ') דאל"כ הל"ל דאיצטריך קרא לומר דאיכא עליו איסור לנושאה. שוב מצאתי שהרגיש מתוס' דחגיגה בס' שושנת העמקים כלל י'. ותי' בשם שו"ת בני חייא דמחלק בין ההיא דמושיט לו ובין כשמאכילו בידים ומלמדו כמאכילו. והרב שושה"ע כ' דלא ידע מנא לי' חילוק זה. ול"נ דבזה א"ש סוגיא דפסחים (דף כ"ב) דלא מוקי בטמא ומפרכסת ובכה"ג דליכא משום אבר מ"ה בישראל ואיכא בב"נ אלא ש"מ דבזה ליכא אי' הושטה. ועפ"ז א"ש ג"כ מ"ש התב"ש על תשובת אמונת שמואל מגמ' דחולין (דף לג) דאין מזמנין עובד כוכבים על בני מעיים אע"ג דשרו לישראל די"ל דמזמן לביתו הוי כמאכילו בידים:<br><b>ובנידן</b> המאכיל לחבירו מה שמותר לפי דעת המאכיל כ' בח"ר בסוכה (דף י' ע"ב) דמעובדא דרב חסדא ורבה בר רב הונא דהתם דאקלעו לבי ר"ג אגנינהו ר"נ בסוכה שנויה מופלגין ממנה ד' טפחי' שמעי' מהתם דהמאכיל לחבירו מה שמותר לפי דעתו של המאכיל אין בזה משום לפני עור ואע"ג שיודע דלפ"ד חבירו אסור. אם המאכיל הוא בעל הוראה. ומיהו יש שחולק דדוקא כשהדבר ניכר לחבירו הא בשאינו ניכר לא. וכ"מ בפ' כל הבשר. ומיהו היכא דאיפסקא הילכתא דלא כוותי' בין לנפשי' ובין לאחרים אסור:
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}