עריכת הדף "יד אברהם/יורה דעה/לא"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{ש}}{{גופן|4|נרקיסים|סימן ל"א סעיף א'}}{{ש}} <b>המוח יש לו ב' קרומים זע"ז ניקב התחתון כו' טריפה.</b> כך היא דעת הרי"ף ומשמע להר"ן שכן דעת הרמב"ם פ"ו מהל' שחיטה. והטור כתב בשם הרמב"ם דאינה טריפה עד שינקבו שניהם כדעת ראב"ן. והב"י מסופק באמת בדעת הרמב"ם. ונעלם ממנו מ"ש הרמב"ם בפי' המשנה בפא"ט בהדיא כמ"ש הר"ן לדעתו ומשם נלמוד פי' למ"ש בחיבורו ואם ניקב התחתון טריפה ר"ל גם התחתון לבד. וכ"ה בס' מ"ש ובתב"ש ובס' ארוך. וזה דעת רוב הפוסקים הרמב"ם והרי"ף והר"ן והגה' אשר"י ומרדכי ור"ח והרשב"א ור"ע מברטנורא בפי' המשנה ורא"ה בס' בד"ה. והכי משמע להדיא בש"ס והרי"ף והרא"ש והרשב"א והט"ו בס"ס זה גבי עד הפולין נקיבת קרומו במשהו ומשם ואילך ברובו. וכ"מ להדיא ברמב"ם פ"ו מה"ש ומביאו הב"י סי' ל"ב גבי התחלת חוט השדרה מן הפולין ולחוץ ושיעורו ברובו ואלו למעלה מזה במשהו ע"ש ודו"ק:<br><b>ויש</b> לתמוה על הטור שנראה מדבריו שאינה נטרפה בתתאה לחוד עד שינקבו שניהם. ואם כן האיך כתב בס"ס זה הא דאמר ר"י בן לוי בש"ס (דף מ"ה) עד הפולין ובהדיא איתא ברא"ש דריב"ל ס"ל בתתאה לחוד טריפה. ויש ליישב דנפקא מינה אם ניקב שם התחתון דטריפה אם ניקב גם העליון דאלו בעליון לחוד נמי אינה טריפה ודו"ק:
(שם סעיף ג') <b>אם נמצא תולעת בקרום המוח כו' ואין בקרום התחתון לא רושם ולא קורט דם כשרה.</b> המרדכי ורש"ל הביאו ראיה לזה מטיטוס שנכנס יתוש במוחו ואעפ"כ חי ז' שנים. ולפמ"ש התוס' פרק הניזקין (דף נ"ו) דיש חילוק בין טריפות דאדם לבהמה אין משם ראיה. גם אין ראיה מטיטוס דמעשה נסים הוה שנתן בו הקב"ה כח לקבל דינו על בקשו להלחם על ה' וכדאמרינן בפא"ט (דף מ"ג) גבי איוב ניסא שאני וק"ל. איברא נלע"ד ראיה מהש"ס ורש"י ור"ן דס"פ א"ט (דף ס"ז) קוקאני אסירי פרש"י תולעים שבכבד וריאה. ועי' רמב"ם פ"ב מהל' מאכלות אסורות שכתב תולעים שבמוח שבראש של בהמה. מ"ט מינם ניים ועיילי' לי' באוסייה. פרש"י כשהבהמה ישינה נכנסים בחוטמה ומשם לקנה ריאה וכבד עכ"ל. ומשמע בהדיא שהבהמה מותרת כדין תולעים שבכבד סי' מ"א וכדין מורנא שבריאה סי' ל"ו ס"ה. והלא התולעים ודאי היו בגולגולת כשנכנסו דרך חוטמה וכ"ש למ"ש הרמב"ם דנמצאו שם. אלא ש"מ דכשרה אפילו נמצא בגולגולת לפי שנכנס דרך חוטמה ולא ניקב הקרום. וכמ"ש התוס' בפ' הניזקין (דף נ"ו) גבי טיטוס ד"ה ונקר מוחי' ע"ש:<br><b>ואין</b> להקשות דא"כ לפי פסק הג"ה לאסור בתולעת הנמצא בגולגולת א"כ האיך מכשירינן מורנא שבריאה הא הוה ליה כמורנא בגולגולת כיון דודאי היו שם. יש לומר דלפי המסקנא דש"ס דס"פ א"ט הוא ס"ס ספק מינה קגבלי ולא הגיע למוח מעולם ואפ"ה אסור משום אבר מן החי כמ"ש הט"ו סי' פ"ד סט"ז. ואת"ל מעלמא אתו שמא לא ניקב הקרום ודמי לתולעת בחוטם דכשירה אפילו אם פי התולעת כלפי חוץ משום ס"ס כזה:<br><b>וצ"ע</b> דא"כ לפמ"ש הט"ז כאן לתירוץ א' דצריך בדיקה בקרום אפילו נמצא בחוטם א"כ יהא צריך בדיקה גם במורנא בריאה ותולעים שבכבד ולא אישתמיט שום א' מן הפוסקים לומר כן. אמנם אין נראה גם כן להחמיר בתולעת בחוטם שהרי היכא דאיכא ס"ס א"צ לברורי כמ"ש הד"מ סי' נ"ג והג"ה סי' ק"י ס"י ואפי' לפמ"ש הג"ה סי' נ"ג ס"ד להחמיר משום דהוי ספק חסרון ידיעה שאין אנו בקיאין בבדיקה. מ"מ כאן נ"ל עיקר תירוץ הב' של הט"ז דכאן ה"ל נמצא בחלל הוושט או הכרס כמ"ש סי' ל"ג וסי' מ"ח שאין עלינו לומר שעשה איזה נקב משא"כ היכא שי"ל שניקב י"ל שניקב עוד. ועיין מ"ש סי' ל"ו ס"ק ה' סברא זו בשם הרא"ה בבד"ה:<br><b>ודע</b> שראיתי בדברי הרב תוי"ט בפי' המשנה דאלו טריפות בעוף דבר תמוה והוא שכתב דעוף נטרף בנקיבת קרום העליון לבד אפילו למ"ד בבהמה קרמא תתאה. והוא תמוה מאד דמוכח להדיא בש"ס ורש"י דפא"ט (דף נ"ו) והרא"ש בפא"ט סי' י"א והרשב"א בת"ה הארוך (דף ל') דלמ"ד בבהמה דאינה טריפה בעליון לבד ה"ה בעוף וכלל תני לוי כל טריפות שמנו חכמים בבהמה כנגדן בעוף וצע"ג:
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}