עריכת הדף "ידי משה על בראשית רבה/טז/ג"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''והכתיב אני הייתי כו'''' נ"ל דה"פ מה שאמר והלא בברייתו של עולם אין זה לשון קושיא אלא שהתרצן מביא ראיה לדבריו וה"ק והא כתיב ואני הייתי על יד הנהר הגדול חדקל וקשה לתרוייהו. ומשני מה שקרא אותו לחדקל גדול לא היה מטעם גדולתו אלא לפי שראה שני חלומות אחד בח"ל והוא אובל ואחד בא"י והוא חדקל וקרא לחדקל גדול ע"ש א"י ולא שהוא גדול ממש והדר מפרש והולך דאי לא תימא הכי אלא שהוא גדול ממש והלא בברייתו של עולם לא קרא אותו גדול אלא עכשיו אחר הבריאה עלה והקיף את א"י ומלת עלה דייקא פירש לאחר הבריאה נעקר ממקומו והקיף את א"י ולכן קרא אותו עכשיו גדול מפני חשיבות א"י אבל לעולם פרת או אובל גדולים למר כדאי' ליה ולמר בדאי' ליה כנ"ל לפע"ד:

'''א"ל אעברת נהרא בנה.''' פי' שמביא ראיה שעד חדקל ממש הוא ח"ל ומביא ראיה שאובל ח"ל ואפשר שבקיאים היו שהיה אובל מצד זה של חדקל שהוא ח"ל וזה ראיה למה שכתבתי לעיל כנ"ל:

'''פרת שמפרש והולך עד שכלה במגריפה.''' כלומר שממקום שמתחיל הוא קטן עד שסותמין אותו במגריפה אחת ומשם ואילך פרה ורבה ולז"א כבר שמימיו כלים פי' שמים העצמים כלין לפי שבעצמו הוא קטן מתחלתו עד שסותמים אותו במגריפה אחת רק מה שהוא גדול הם מים אחרים והא שפרה ורבה עד שעוברים אותו בספינה. פרת שפירותיו גסים וזה ג"כ קאי על מה שאמר שמימיו פרים ורבים פי' שהמים שלה פרים ורבים הפירות. אבל הטעם ג' של פרת נכלל בטעם ראשון של כבר שפרר ורבה עד שעוברים אותו בהפינות משמע שתחלתו הוא קטן ולכן מביא לפרת ג' טעמים ולכבר רק ב' טעמים כי השלישי נכלל בו כנ"ל:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>