עריכת הדף "טעמא דקרא/שמות/לח"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
==ח==
'''במראת הצובאות וגו' פתח אוה"מ.''' פירש"י מראות שרואות בהן כשהן מתקשטות, והקשה המג"א ב[[מגן אברהם/אורח חיים/קמז#ה|סי' קמ"ז סק"ה]] הרי קי"ל כלי שנשתמש בה הדיוט אין משתמשין בהן לגבוה כמש"כ הרמב"ם [[רמב"ם/בית הבחירה/א#כ|פ"א מביה"ב ה"כ]] ותי' דאם הותכו ושינה צורתו מותר והחת"ס בתשו' או"ח [[שו"ת חתם סופר/א/מב#|סי' מ"ב]] כתב דברמב"ן לא נראה כן. ולכאו' י"ל כיון דקי"ל קול ומראה וריח אין בו משום מעילה יתכן דמה שהיו רואין בהן לא מקרי השתמשות וכי אם יסתכל במים לראות את פניו יפסלו המים מנט"י משום שנעשה בהם מלאכה ועי' בכלים [[משנה/כלים/ל#ב|פ"ל מ"ב]] אספקלריא טהורה וצ"ע.

<small>'''במראות הצובאות.''' כ' בס' מושב זקנים מבעה"ת לפי שכהן המקריב קרבן אשה צריך להקריב לשמה ואסור להסתכל בפני' לכך עשו הכיור כמו מראה והיא מסתכלת בכיור והכהן רואה בכיור ועושה לשמה וכ"כ בפענח רזא ועוד ראשונים, וכבר העירו שאם אסור להסתכל בפני' אסור גם במראה וכ"פ החזו"א שערוה במראה אסור לקרות ק"ש כנגדה, וע"ק הרי קי"ל ב[[בבלי/זבחים/ב/א|ריש זבחים]] דסתמא לשמה קאי וא"צ כלל לדעת מי היא ואפי' אם סתמא הי' פסול אפשר לשחוט לשם מי שהבעלים כדתנן ב[[בבלי/זבחים/עא/ב|זבחים ע"א ב']] וצ"ע.</small>

==הפטרת ויקהל==
'''הפטרת ויקהל.''' עי' ב[[טעמא דקרא/מלכים א/ז#|מ"א פ"ז]].


{{מרכז|'''{{עוגן1|פרשת פקודי}}'''}}
==כא==
'''אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פקד ע"פ משה וגו'.''' לכאו' הו"ל מיד לכתוב כל הכסף וגו' דפסוקים אלו אין ענינם כאן וכבר שמענו זה למעלה. והנה חז"ל אמרו (שמו"ר פנ"א) שחשדו למשה שנטל מכסף של המשכן לכן נתן להם חשבון ע"ש, ובזה יל"פ הפסוקים דבאו לבאר למה חשדו דוקא למשה ולא לשאר העובדים שם במשכן ולמה רק משה הי' צריך ליתן חשבון, וקאמר דעבודת הלוים שעבדו שם היתה ע"פ איתמר בן אהרן הכהן והוא השגיח עליהם ולא הי' מקום לחושדם, ובצלאל וגו' עשה את כל אשר צוה ה' את משה וכולם ידעו שהוא עושה רק מה שנצטוה ואף א' לא חשדו, ואתו אהליאב וגו' חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן ובתולעת שני ובשש ולא התעסק כלל עם כסף רק עם בגדים ולא הי' מקום לחושדו ולכן לא נשאר החשד רק על משה ולכן הוא נתן החשבון וזהו על פי משה.

==כז==
'''ככר לאדן.''' שמעתי ששאלו למרן החזו"א זצ"ל דלפי החשבון של ככר לאדן אינו מספיק לאדנים שגובהן אמה ורחבן אמה על ג' רבעי אמה אף אם נוריד מקום הידות והשיב שצ"ל שהאדנים חלולים היו מתוכן. ולענ"ד אפשר לומר שזה בכלל מ"ש בשבת צ"ח ב' חלולים היו האדנים מלבד מה שפירש"י שם, ועוד יש להביא ראי' לזה שהרי ק' ככר היו לאדני הקרשים ולאדני הפרוכת לכל א' ככר כמ"ש בקרא ואדני הפרוכת היו לעמודים ועמודי הפרוכת היו אמה על אמה (כמו עמודי המסך בברייתא דמס' מדות הי"ד) ואיך היו שוין לאדני הקרשים שהיו כ"א ג' רבעי אמה וגם להם הי' צריך ככר וע"כ ששם הי' פחות חלל וכאן חלל מרובה ועמש"כ בברייתא דמה"מ רפ"ד ד"ה שע"ג בשם פנים יפות.

<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}
{{הגרחק}}</noinclude>