עריכת הדף "טור/יורה דעה/קפ"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

הלכות כתובת קעקע'''}}:

{{עוגןד|כתובת קעקע מחוקי|'''כתובת''' קעקע מחוקי}} העובדי כוכבים הוא והוא שכותב על בשרו בשריטה וממלא מקום השריטה כחול או דיו או שאר צבעונים הרושמין ובכל מקום שעשה כן על בשרו חייב בכל מה שיכתוב אפי' אינו כותב שם כו"ם ואם עושה כן על בשר חבירו אותו שנעשה לו פטור אא"כ סייע בדבר ומותר ליתן אפר כירה ע"ג מכתו ואין בו משום כתובת קעקע גדידה וקרחה על המת גם היא מחוקת העובדי כוכבים דכתיב בנים אתם לה' אלהיכם לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת וכתיב ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וגדידה ושריטה אחד הוא והוא ששורט בבשרו ואינו חייב אא"כ יעשה כן על מתו ולכו"ם אלא שעל מתו חייב בין ביד בין בכלי ולכו"ם אינו חייב אלא בכלי וכתב הרמב"ן דוקא שריטה אבל אם מכה בידו על בשרו מותר כדאשכחן (סנהדרין סח.) ברבי עקיבא שפגע במטתו של ר' אליעזר והיה מכה על בשרו עד שדמו שותת לארץ וכתב א"א ז"ל ודבר תימה הוא דכיון דבין ביד בין בכלי אסור היאך יהא מותר דרך הכאה והתוספות פירשו שרבי עקיבא היה עושה כן על התורה כמו שהיה אומר הרבה מעות יש לי ואין לי שולחני להרצותם המשרט על צער אחר שבא לו פטור המשרט ה' שריטות על מת אחד או על ה' מתים שריטה אחת חייב ה' וקרחה הוא שתולש משער ראשו על המת בכל מקום בין בראש בין ביד בין בסם ושיעורו כתב הרמב"ם כדי שיראה מראשו כגריס פנוי בלא שער וא"א הרא"ש ז"ל פסק בשתי שערות חייב ומיהו איסורא איכא אפי' בשער אחד ואם קרח קרחה אחת על ה' מתים אינו חייב אלא אחת אבל אם קרח ה' קרחות על מת אחד חייב על כל אחת ואחת כתב הרמב"ם הקורח בראשו של חבירו והמשרט בבשר חבירו וחבירו מסייע אם שניהם מזידין לוקין אחד שוגג ואחד מזיד המזיד לוקה והשוגג פטור ירושלמי רב הונא מפקיד לחבריה פקדון לנשיכון כד יהון קיימין על מתים דלא ליתלשון בשעריהון שלא יבאו לידי קרחה שנאמר כי עם קדוש אתה אחד אנשים ואחד נשים:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:טור: יורה דעה]]