עריכת הדף "טור/יורה דעה/ב"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןד|שחיטת עכו"ם נבלה|'''שחיטת''' עכו"ם נבלה}} אפי' אחרים רואים אותו וכתב הרמב"ם אפ' הוא קטן ואפי' אינו עובד ע"ז כגון גר ותושב מומר אוכל נבילות לתיאבון ישראל בודק סכין ונותן לו ואז מותר לאכול משחיטתו אפילו אם ישחוט בינו לבין עצמו ואפילו אם לא יאכל הוא ממנה תחילה וכתב הרשב"א אפילו אם אין יודעים אם יודע הלכות שחיטה ודוקא שבודק הסכין תחילה אבל אין ליתן לו בלא בדיקה על סמך שיבדקנו אחריו דחיישינן שמא ישכח ולא יבדקנו ובלא בדיקה תחילה או בסוף אסור אפי' אם ישראל עומד על גביו כתב הרשב"א שחט בינו לבין עצמו ולא ידענו באיזה סכין שחט ויש עמו סכין יפה ושאינו יפה ואומר שביפה שחט נאמן ואפילו אם נמצאת בשר שחוטה בידו אם יש טבחים ומקולים ישראל נאמן לומר מן השחוטה לקחתי ואפי' אם יש בידו עוף שאינו נמכר במקולים אם יש אנשים מומחים עמו במדינה נאמן לומר ישראל מומחה וכשר שחט לי שאינו מניח ההיתר ואוכל איסור ומומר אוכל נבלות להכעיס כתב הרשב"א שאין מוסרין לו בתחלה לשחוט אפילו אם ישראל עומד על גביו ואם שחט בדיעבד כשר ע"י בדיקת סכין תחילה או סוף וא"א ז"ל כתב שדינו כעכו"ם מומר לאחד משאר עבירות שוחט אפילו בינו לבין עצמו וא"צ אפילו בדיקת הסכין תחילה או סוף והרמב"ם ז"ל הצריך ג"כ בדיקת סכין וה"מ לשאר עבירות חוץ מע"ז וחילול שבת בפרהסיא אבל מומר לאחד מאלו הוי כעכו"ם גמור וכותי האידנא דינו כעכו"ם וצדוקי ובייתוסי כתב הרמב"ם שחיטתו אסורה ואם שוחט בפנינו מותרת שאינם כעכו"ם אלא שאין נאמנין לומר לא קלקלנו והרשב"א כתב אם שחט בינו לבין עצמו אפילו אם חותך כזית בשר ונותן לו אסורה שכל מצוה שאינה כתובה בתורה אפילו החזיקו בו אין סומכין בה עליהם התחיל אחד מהפסולין לשחוט וגמר ישראל על ידו או הישראל שהתחיל וגמר הפסול על ידו פסולה בד"א שהתחיל הפסול בדבר שעושה אותה נבילה כגון בושט או ברובה של קנה אבל התחיל בחצי קנה וגמר הישראל על ידו כשרה היה הישראל והפסול אוחזין בסכין אחד ושוחטין פסולה ואצ"ל אם כל אחד סכינו בידו לא מיבעיא אם אין שחיטת הישראל אלא ע"י צירוף הפסול אלא אפי' שחט כל אחד רובו של סימן פסולה:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:טור: יורה דעה]]