עריכת הדף "טור/אבן העזר/יג"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןד|כל הנשים שמתו|'''כל''' הנשים שמתו}} בעליהם או גרשום לא יתארסו עד שיהו להן ג' חדשים אחר מיתת הבעל או אחר הגירושין חוץ מיום המיתה והגירושין וחוץ מן היום שנתארסו בו אפילו נתאלמנה או נתגרשה מן האירוסין אפילו היה לה כעס עם בעלה או שהיה הוא או היא חולה שודאי לא שמשו או קטנה או זקנה או עקרה ואילונית כולן צריכות להמתין שלשה חדשים {{דרכי משה|א}} ואם נשתהה הגט בין כתיבה לנתינה כתב רב אלפס שמונין ג' חדשים משעת כתיבה וא"א הרא"ש ז"ל כתב משעת נתינה מעשה באחת שנתגרשה ויצא קול של פסול על הגט והצריכה ר"ת גט אחר מפני הלעז אע"פ שכשר היה והתירה לינשא מיד ולא הצריכה להמתין ג' חדשים אחר הגט השני כיון שלא הצריכה הגט השני אלא לבטל הקול ור"י אומר שצריך להמתין ג' חדשים אחר הגט השני וכן היא מסקנת א"א הרא"ש ז"ל ואפילו אחר ביאת זנות כגון שנאנסה או נתפתתה צריכה להמתין שלשה חדשים ודוקא גדולה אבל קטנה שנאנסה או נתפתתה או יוצאת במיאון אינה צריכה להמתין וגיורת שנתגיירה ושפחה שנשתחררה אפילו גדולות אינן צריכות להמתין אבל גר וגיורת שנתגיירו ביחד צריכות להמתין ושבויות אפילו גדולות כתב הרמ"ה שאינן צריכות להמתין וא"א הרא"ש ז"ל כתב שצריכין להמתין ואם קדש או נשא תוך ג' חדשים צריך לגרש ומשמתינן ליה אי לא מגרש אבל אין כופין אותו בשוטים ואפי' אם הוא כהן שתאסר עליו צריך לגרש ואם הוא ישראל יחזירנה אחר שלשה חדשים ואם קדש תוך שלשה חדשים וברח ליה אין כופין אותו ליתן גט כיון שגילה בדעתו שאינו רוצה לכונסה והורה ה"ר יחיאל ב"ר יוסף שלכתחלה אומרים לו ברח {{דרכי משה|ו}} ובהכי סגי וכתב א"א ז"ל ויראה דבריחה זו צריכה שתהיה למרחוק שירחיק עד שיהא שיעור חזרתו אחר שלשה חדשים דלא מסתבר שיקדש בעיר זו ויברח {{דרכי משה|ז}} לעיר אחרת דאם כן בטלה תקנת חכמים ולא ישא אדם מעוברת חבירו ומינקת חבירו עד שיהא לולד ארבעה ועשרים חדשים חוץ מיום שנולד בו וחוץ מיום שנתארסה בו ל"ש אם היא אלמנה או גרושה אפי' אם גמלה הנער או נתנתו למינקת אסורה אפילו נשבעה המינקת או נדרה על דעת רבים שלא תחזור בה אפילו אם נשבעה לאדם גדול כמו אלו שהולכים בחצר המלך ולא אמרינן כיון שאדם גדול הוא תירא המינקת לחזור בה אבל אם מת הולד או שגמלתו בחיי הבעל או שאינה חולבת לעולם כגון שיש לה צימוק דדים או שפסק חלבה בחיי בעלה או ששכרו לה מינקת בחיי בעלה כתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל שאינה צריכה להמתין עבר ונשאה או קדשה יגרשנה וצריך ליתן לה כתובה אם תתבענה לו ולכשיגיע זמנו לכנוס יכנוס אם ישראל הוא וצריך לכתוב לה כתובה אחרת וכתב הר"ר מאיר מרוטנברק ז"ל אפילו אם הדיר הנאת {{דרכי משה|טו}} תשמיש עליו על דעת רבים עד שעה שיגיע זמנו לכנוס אפ"ה צריך להוציא ואם ברח והרחיק נדוד עד מקום שאינו יכול לחזור תוך כ"ד חדשים אין צריך להוציא: שאלה לא"א הרא"ש ז"ל הבא על נערה ונתעברה ממנו והודו שניהם שממנו נתעברה ואומר שבא עליה לשם קידושין ואח"כ נתקדשה לשמעון וגירשה שמעון ורצתה לינשא לראובן אם צריכה להמתין ג"ח אחר גירושי שמעון כיון שידוע שהיתה מעוברת מראובן לא שייך הבחנה ואינה צריכה להמתין ג' חדשים או לא תשובה צריכה להמתין ג' חדשים שקידושי ראובן לא היו כלום כיון שלא היו בעדים וקידושי שמעון היו קידושין גמורים אע"פ שהיתה מעוברת מראובן תחלה לא חלקו חכמים אלא בכל הנשים הצריכו להמתין שלשה חדשים:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:טור: אבן העזר]]