עריכת הדף "ט"ז/יורה דעה/רפא"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''ישרף. ''' דמסתמא לשם אליל כתבו אבל בכנעני יש ספק על כן יגנז ובטור הוסיף כאן ואין קורין בו נראה דקמ"ל דאפילו בבית אין קורין בו ביחידות אפילו ביש ספק מי כתבו ויש טוב טעם בזה לפי שהרמב"ם בפ"י מהלכות ספר תורה כתב נמצא למד שך' דברים הן שבכל אחד מהן פוסל ס"ת ואם נעשה בא' מהן הרי הוא כחומש מן החומשים שמלמדים בהם התינוקות ואין בהן קדושת ס"ת ואין קורין בהן ברבים משמע שביחידות קורא בהם כמו בחומש ואח"כ קא חשיב כל הפוסלים וביניהם מונה שכתבו אפיקורוס או כיוצא בו משאר פסולים וקמ"ל הטור דבזה אפי' ביחידות קורין היינו בשאר פסולים אבל בזה דיש בו חשש שנכתב לשם אליל ודאי אפי' ביחידות אין קורין בהם על כן כתב הטור כאן שאין קורין בהם סתם דמשמע אפי' ביחידות זה נ"ל ברור בדעת הטור ולא כמו שפירש בדחוקים וכיון שראינו שכללו של הרמב"ם בזה לאו דוקא דיש מהם שאסור בקריאה אפי' ביחידות אף אנו נאמר שיש עוד חילוק בין השאר דהיינו כל פסול שהוא נראה לכל שהוא פסול ודאי קורין בו ביחידות ואין חשש שיקראו בציבור אבל בפיסול שאינו מוכח כגון שאינו מעובד לשמה יש לאסור לקרות בו אפי' ביחידות שמא יקרא בו אף בציבור כמו שמצינו בסי' נ"ז לענין ספק טריפה שלא ישהה אדם בתוך ביתו שמא יארע תקלה על ידי זה. ובסמוך נכתוב הוכחה לזה בס"ד:

{{עוגןמ|ב}} '''ואם רצה להעלות כו'. ''' בטור כתוב ואע"פ שאין קורין בו חייבים לקנותו ומיהו אם רוצה להעלותו הרבה אין קונים ממנו אלא בכדי דמיו ומעט יותר ואם רצה להעלותו הרבה מניחין אותו בידו עכ"ל וקשה כפל לשונו ונראה דקמ"ל דלא תימא כל שהכנענים רוצה הרבה תכף אין חיוב על הישראל כלל ויניחנו בידו אלא תחלה כשרוצה הרבה אע"פ שאין עושה קנין עמו מ"מ צריך לעסוק ולדבר עמו בדברי רצוי אולי יהיה מושוה בכדי דמיו ומעט יותר ואם אחר כך עומד בדעתו אז מניחין בידו וילך לו ולא קודם לזה. וכתב ב"י דמשמע בגמרא שאין לומר לעובד כוכבים שיתנם בזול יותר מדאי פן יכעוס וישליך למקום האיבוד כדאשכחן בעובדא דההיא טייעתא:

{{עוגןמ|ג}} '''עבד אשה כו'. ''' דדרשינן וקשרתם וכתבתם כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה:

{{עוגןמ|ד}} '''יש פוסלין. ''' הטעם בב"י דכשמגיע לשם הכתוב בתורה מה שמתנגד נגדו הוא כותב שלא לשם קדושה:

{{עוגןמ|ה}} '''מיהו כשכר חומש כו'. ''' פשוט שזה קאי גם אחלוקה הראשונה שלא כתב האזכרות לשמה ויש לי בזה מקום עיון דקשה לי א"כ דיש לו עכ"פ שכירות מאי שנא מרישא דאנו אומרים שמא לא נתכוין אלא להפסיד על הלוקח כו' ה"נ נימא כן כיון שיש לו על כל פנים שכר חומש ובדוחק י"ל דהכא מפסיד השכירות של ס"ת במה שהוא יותר על החומש והוא הפסד גדול ובזה אמרינן כיון שהוא מפסיד הפסד גדול ודאי נאמן להפסיד גם הס"ת וזה אינו חדא דמה הפסד גדול יש בין כותב ס"ת לחומשים כיון ששניהם בסגנון אחד על הגוילים בדרך גלילה רק שזה מעובד לשמה וזה אינו מעובד לשמה וזה פחות מהפרש שיש בין אזכרות שנכתבו לשמה בין שלא לשמה ותו דבגמרא אמרינן בהדיא אבל הכא מפסיד כולו אגריה משמע שאין לו שום שכר ולפי מה שכתבתי בסמוך דכל שיש פסול בדרך שאינו ניכר אסור לקרות בו אפי' ביחידות אתי שפיר כאן דודאי אין צריך ליתן לו שום שכר דכיון שאסור לקרות בו אפי' ביחידות דאתי למיקרי ביה בציבור כיון שאין הפסול מוכח מתוכו בזה ודאי ניחא דא"צ לשלם לו שכר:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:ט"ז: יורה דעה]]