עריכת הדף "ט"ז/יורה דעה/רעא"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''בהמה חיה ועוף הטמאים. ''' דכתיב למען תהיה תורת ה' בפיך מן המותר בפיך ואפילו מנבילות וטריפות דלא גרע נהרג בידי שמים מנהרג בידי אדם:

{{עוגןמ|ב}} '''ולא על עור דג. ''' משום דנפיש זוהמיה:

{{עוגןמ|ג}} '''שיאמר בתחילת העיבוד. ''' זהו כמסקנת הרא"ש שהביא תחילה שנסתפק רבינו ברוך בזה אי בעינן אמירה דוקא או סגי במחשבה דבפיגול כתיב לא יחשב ובעי דיבור ותרומה ניטלת בלא דיבור ובשליחות יד דכתיב על כל דבר פשע והחושב לשלוח יד בפקדון חייב עכ"ל ויש לתמוה הא לבית הילל אינו חייב בשליחות יד עד שיעשה בו מעשה כדאיתא סוף פרק המפקיד ותו הקשה בדרישה דאפי' לבית שמאי דמחייבי התם בחושב היינו באומר כדפירש רש"י ותוס' וזה נוכל ליישב דרבינו לא ס"ל כרש"י ותוס' בזה ונראה לי דהצעת דבריו הוא דבפיגול כתיב לא יחשב ומצינו בו שהוא בעי דבור נמצא יש לנו ספק בכאן מאיזה דין נלמוד וכן גבי שליחות יד דכתיב על כל דבר פשע ומצינו בו ג"כ לשון מחשבה במשנה שאמרה החושב לשלוח יד בפקדון חייב לב"ש והתם סמך התנא עצמו על הפסוק אבל בשאר מקומות נשאר הספק במקומו ומ"ש בתחילת עיבוד נראה דלא בא למעט בסוף העיבוד דאדרבה מצינו בכ"מ שאין המעשה נקרא אלא על שם הגומר ואם כן כי מסייע בגמר ודאי מהני אלא בא למעט שא"צ לסייע מתחילה ועד סוף אלא די אפילו בתחילה לחוד אלא די"ל כיון דמתחילה עשה העובד כוכבים לבדו הרי נעשית מקצתה שלא לשמה משא"כ כשעושה ישראל תחילה סיוע איכא למימר דאחר זה גריר כל מעשה העובד כוכבים עד גמר כולה דקי"ל כדעת רא"ש דכי עשה עובד כוכבים אדעתיה דישראל מותר אלא דמדברי הטור כאן בשם רב נטרונאי כתוב וז"ל אבל אם יש להם יכולת להחזיר הדק לידי מתוח ולהעביר עליהם סיד לשמה הרי יצאתם ידי עיבוד לשמה עכ"ל אם כן כ"ש כשמסייע בתחלה בשעה שיש עליה סיד הראשון דמהני וכן משמע מסמ"ג שמביא ב"י באו"ח סימן ל"ב וצריך שיתן העורות בעיבוד לשמן או יסייע לעובד כוכבים בשעת עבוד לשמן עכ"ל. ומ"מ נ"ל שלא נקרא סיוע בעיבוד אלא במעשה העיבוד עצמו אבל לא במה שמסייע להשחיר את העורות של תפילין כי זה לאו מעיבוד הוא וכל הנוהג קולא בזה הוא מחטיא רבים:

{{עוגןמ|ד}} '''על הגויל. ''' ג' שמות יש בזה גויל קלף דוכסוסטוס פירוש גויל עור שנגרד ותקנו במקום השער ובמקום הבשר לא תקנו וכותבין בו במקום שער. קלף ודוכסוסטוס הוא עור הנחלק לשנים חלק החיצון של צד השער נקרא קלף וכותבין בצד הפנימי של צד הבשר וחלק הפנימי שבצד הבשר נקרא דוכסוסטוס שפירושו דוך בלשון גמרא מקום סטוס בלשון יוני בשר וכותבין בו בצד החיצון שכלפי השער וקלפים שלנו היינו שמגרדין ומתקנין את העור מב' צדדין יש בו דין קלף של התלמוד שכותבין בו לצד הבשר וכתב על זה רמ"א שהם יותר מובחרים כי הם יותר נאים מגויל גם מפני שהם קלים יותר מגויל. כ"כ בתשובת ר"י מינץ:

{{עוגןמ|ה}} '''ואם שינה. ''' וכתב על קלפים שלנו במקום שער כו' כצ"ל:

{{עוגןמ|ו}} '''פסול. ''' לפי שהוא כשני ספרים:

{{עוגןמ|ז}} '''וחציו צבאים. ''' פירוש שהכל גויל אלא שחציו של בהמה טהורה וחציו של חיה טהורה:

{{עוגןמ|ח}} '''לכתבו בימין. ''' דדרשינן וקשרתם וכתבתם מה קשירה בימין אף כתיבה בימין סוף פרק הקומץ: 

''' ומ"ש ''' ולא בנוצה. אמת שבמרדכי פ"ק דגיטין כתוב כן בהג"הבשם הר"ש אבל איני יודע טעם לדבר ואולי הוא כמו שמצינו בסדר גטין של מהר"י מרגליות שכתב שאין לכתוב בקנה של ברזל דהוה כמו חקיקה ואע"ג דחק ירכות כשר מכל מקום כל כמה שאפשר לעשות בלא שום חקיקה עדיף כו' ואפשר שכן הוא גם בשל נוצה שהיא דקה וכן כתוב הטעם בלבוש וכתוב שאין נוהגין כן: 

''' וחקיקה ''' הואיל ואתא לידן נימא ביה מילתא לפי ששמעתי אומרים שאין בספרים הנדפסים קדושה כמו הנכתבים בכתב ולי נראה שאין חילוק בזה דאפילו אם נאמר דהוה חקיקה מ"מ הוה כמו כתב דהא גם גבי גט אשה כשר בחקיקות ירכות כמו שכתוב בא"ע סי' קכ"ה אע"ג דכתיב אצלה וכתב ולא וחקק: 

''' ועוד ''' נראה לי ראיה ברורה מפרק עגלה ערופה {{ממ|סוטה דף מ"ח}} אבנים הללו של אפוד וחושן אין כותבין אותם בדיו שנאמר פתוחי חותם משמע חקיקה ואין מסרטין עליהן באיזמל שנאמר במלואתם שיהיו שלמות שלא יחסור מהם כלום אלא כותב עליהם בדיו ומראה להם שמיר מבחוץ על פני הדיו בחריץ האות והן נבקעות מאליהם ואם איתא דמעשה הדפוס הוה חקיקה קשה מנא לן דהיה על ידי שמיר שהוא דבר שאינו מצוי דילמא היה על ידי הדפוס ובדיו כדפוס שלנו ונמצא שפיר מתקיים פתוחי חותם אלא ברור הוא דמעשה הדפוס מקרי כתיבה ממש ולא חקיקה כלל: 

''' ושוב ''' ראיתי בתשובת שאלות למה"ר בנימין ז"ל שכתב ג"כ שמעשה הדפוס הוא קודש ככתב מטעם דגם חקיקה היא קודש והביא ראיה ג"כ מאפוד אבל לפי עניות דעתי אין צריכין לזה כי הוה כתיבה ממש ואין כאן חקיקה דמה לי שדוחק את העט על הנייר או הנייר על האותיות של עופרת אידי ואידי כתיבה היא ומ"מ לענין גט ודאי אין לעשות בדפוס כיון שקצת דומה לחקיקה אבל לענין קדושת הספרים כל המיקל עתיד ליתן את הדין:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:ט"ז: יורה דעה]]