עריכת הדף "ט"ז/יורה דעה/רכב"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''רוצה לתת לבתו מעות. ''' דוקא מעות אבל אם רוצה ליתן לה מזונות אין צריך לומר כלום לפי שאין לבעלה זכייה בהם והיינו דתנן וזן את אשתו כו' כך כתב ר"ן. במקום שמותר לתת לבתו יכול גם ליהנות ממנה דמשל אשתו נהנה כך כתב רש"י במשנה:

{{עוגןמ|ב}} '''ולא פירש שתהא המתנה כו'. ''' זה דעת הרמב"ם דדוקא שא"ל ומה שתרצי תעשי בהם גילה דעתי' דגם לדידה לא יהיב לגמרי דנימא לאלתר זכה בהם הבעל אלא הרי הוא כאילו אמר לה הרי הם שלך לאותו דבר שתרצי לעשות בו בכל שעה והוה כאומר שתעשי בו דבר פלוני בפרט אבל כל שלא פירש כלל אלא אמר על מנת שאין לבעליך רשות בהן לא מהני דכיון שזכתה בזה לכל דבר זכה בהם גם הבעל והיינו כשמואל בגמרא אבל הי"א הוא דעת הטור פוסק כרב דס"ל דדוקא במפרש שתעשי בו דבר פלוני אז לא קנתה לגמרי אלא לאותו דבר משום הכי לא זכה גם הבעל ומהני מה שאומר ע"מ שאין לבעליך רשות בהם ופשוט דאם לא אמר על מנת שאין לבעליך רשות בהם אלא אמר הריני נותן ליך במתנה שתעשה בו דבר פלוני שאסור דהוה ק"ו דאם אומר על מנת שאין לבעליך רשות בהם לא מהני ק"ו הך מילתא שלא זכר כלל את הבעל דודאי זכה בו הבעל בקבלתה וכן מפורש בהדיא במשנה ובפוסקים שצריך לומר שניהם ובדרישה כתב על זה שצ"ע מה דינו ואיני יודע שום ספק בזה:

{{עוגןמ|ג}} '''שהרי הוא אסור בהנאת חותנו. ''' יש להקשות כיון שחתנו אסור ליהנות משל חמיו כיון שהדירו למה לא יהיה מותר לתת לבתו אפילו סתם שהרי חתנו לא יהנה מן אותה המתנה כלום שודאי לא יעשה איסור. וי"ל כיון שעכ"פ זכה במתנה בקבלת אשתו ה"ל כאילו הוא קיבל מחמיו וחוזר ונותן אח"כ לאשתו ומטעם זה נראה ברור דאף אם גם החתן הדיר עצמו מנכסי חמיו לא מהני שיתן חמיו מתנה לאשתו דמ"ש הדיר גם הוא עצמו בהנאה מאותה מתנה מהדירו חמיו שהרי בתרוייהו אסורים עליו ותו דבהדיר עצמו אפשר לו להתיר נדרו וירצה ליהנות ממנה ואם כן לא מהני כלל מה שהדיר עצמו וחוזר לאיסור מחמת נדר חמיו. ובפרישה כתוב וז"ל נראה ודאי דאם הבעל הדיר הנאה מאותן פירות דמותר ליתן לבתו אלא דלא מיירי רבינו מזה עכ"ל. ולא דק כלל בהוראה זאת ואיסור גמור הוא כ"ז שלא אומר ע"מ שאין לבעליך רשות בהן אלא שתעשי בו דבר פלוני והיינו כי"א שהוא להחמיר:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:ט"ז: יורה דעה]]