עריכת הדף "ט"ז/יורה דעה/קכו"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''ואפילו יכול למכרו לעובד כוכבים. ''' הטעם שם בת"ה סי' ר"ד דאע"ג דיכול למכרו לעובד כוכבים בזול וזה לא מקרי הפסד מרובה כדמוכח שם מתרומה שנתערב בחולין מ"מ כאן חשבינן זה להפסד מרובה כל היכא דצריך למכור בזול דביין נסך לא דייקינן בזמן הזה כולי האי כבשאר איסורים ותו דאם תחשיב ליה להפסד מועט ותמכרנו לעובד כוכבים ימשך מזה קולא דהא כמה רבוותא ס"ל דאסור למכור לעובד כוכבים יין הנאסר ממגע עובד כוכבים ע"כ וטעמא בתרא אינו שייך לדידן דהא אנן קי"ל בר"ס קכ"ג דסתם יינם מותר בהנאה בזמן הזה וכ"ש בדין דנצוק שאינו אלא חומראותו דדבריו בזה תמוהין דזה פשוט שיש איסור טפי כשישראל שותהו ממה שימכרנו לעובד כוכבים אפילו למאן דאוסר אם כן טוב שיעשה איסור קטן משיעשה איסור גדול מ"מ טעמא קמא דת"ה הוא מתיר לנו דמקולי יין בזמן הזה שנו כאן וחשבינן זה להפסד מרובה מה שצריך למכור בזול לעובדי כוכבים ומשמע שם דאפילו הוא בזול קצת במכירה לעובד כוכבים מיקרי הפסד מרובה לענין יין זה:

{{עוגןמ|ב}} '''מקרי הפסד מועט. ''' כתוב בלבוש דישפכנו ולא ימכרנו לעובד כוכבים כיון דבהפסד מרובה אנו מתירין מטעם זה דהיינו כיון דהרבה דעות יש שאסור למכור מגע עובד כוכבים לעובד כוכבים ה"ל כסותרין עכ"ל ולא דק כלל בזה דע"כ לא אמר בעל ת"ה סברא זו אלא לדידיה דלא היה קים ליה להלכה ברורה היתר מכירה לעובד כוכבים מגע עובד כוכבים ע"כ כתב שאין כאן חומרא למכרו לעובד כוכבים דגם לזה יש איסור אבל לדידן דקי"ל אפילו יין של עובד כוכבים עצמו מותר בהנאה ולמה יגרע אם נגע עובד כוכבים ביין שלנו ע"י ניצוק חיבור שיהיה אסור בהנאה וליהוי מילי דרבנן כחוכא ואטלולא ע"כ פשוט שגם בהפסד מועט יכול למכרו לעובד כוכבים ולא עוד אלא דנ"ל דאפילו הגדולים שאוסרים סתם יינם בהנאה מודים כאן דיכול למכרו לעובד כוכבים כיון שאין כאן איסור ודאי דהא בהפסד מרובה סומכין על ר"ת דס"ל ניצוק אין חיבור כלל כן נ"ל ברור:

{{עוגןמ|ג}} '''נצוק בר נצוק. ''' כגון שיצק הישראל מהכלי לצלוחית שבתוכו יין של עובד כוכבים ואח"כ חזר ושפך מכלי אחר לאותו כלי ששפך תחלה ממנו שהיין הנשאר באותו כלי אחר הוא מותר:

{{עוגןמ|ד}} '''אין דרך ניסוך בכך. ''' אבל שלא במקום לכלוך הוי דרך ניסוך שאף הם מזלפים על הקרקע לפני עבודת כוכבים שלהם:

{{עוגןמ|ה}} '''אבל אם היה הישראל. ''' בלשון זה כתב הראב"ד על דין זה מסורת בידי מרבותי ומאבינו שבשמים שלא התירו אלא כח שפיכתו בזמן שהוא שופך אותו לאיבוד דנעשה בשפיכתו כזורק מים לטיט כו' ומכלל זה שכל שהעובד כוכבים נוגע בו בענין אחר אע"פ שהולך מעצמו לאיבוד בין ע"י ישראל או ע"י עובד כוכבים אחר ובא עובד כוכבים ונגע בקלוחו אסור דהא עובד כוכבים בתרא לא בטליה ע"כ:

{{עוגןמ|ו}} '''המערה יין כו'. ''' הטור כתב י"א דנצוק אפילו לסתם יין כו' הב"י הרבה בקושיות על הטור ונראה דלק"מ דזהו פי' דברי הטור י"א דנצוק אפי' לסתם יינם הכל אסור בהנאה דהא ס"ל דהחומרא שיש בתחתון היא גופה חלה עלה עליון ולא חשבינן להו כמעורבים ולבטל בס' דהא באמת אינם מעורבים אלא אמרינן דחומרת התחתון היא על העליון ממש וכאילו הוא בעצמו סתם יינם מחמת עצמו. והרשב"א חולק על זה באמת כמו שמבואר בלשונו שמביאו ב"י שכתב שאינו אלא מדין חיבור לתחתון וכאילו נתערב בו ונמצא שפיר בטל בס' דהכי ס"ל לרשב"א בסתם יינם דבטל בס' או יוליך הנאה לים המלח כמ"ש הטור בסמוך וכ"כ הרשב"א בפי' בת"ה דף קנ"א ע"א שחולק על י"א אלו שהביא הטור והוא דעת הראב"ד ובדף קנ"ב כתב עוד וז"ל ומ"מ לכ"ע הנצוק אינו כמגע עובד כוכבים אלא כתערובות יין ואחר שהביא הטור דעת י"א שמחמירין ביותר הביא דעת רשב"א שמקיל ביותר דאיהו ס"ל דלא אמרו נצוק חבור אלא ביין נסך גמור ר"ל יין צלול בעין הן ודאי יינם הן סתם בזה שייך חבור כל אחד לפי דינו בודאי יינם אסור הכל ובסתם יינם יוליך הנאה כו' וכ"כ בתה"ה דף קנ"א וז"ל אלא ליי"נ שאסור בהנאה דיין נסך הוה חיבור אמרו ואין נקרא יין נסך אלא האסור בהנאה עכ"ל. אבל במערה לתוך כלי שלא הודח שאין שם יין גמור אלא בליעה לחוד מיקל הרשב"א שכאן אין חיבור לגמרי והעליון מותר אפילו בשתייה והטור חולק אשניהם דביין נסך גמור ר"ל ודאי יינם אין לעליון תקנה אע"ג דגם בלשון הרשב"א זכר לשון יין נסך גמור ופירשנו בו דכולל גם סתם יינם אין זה תימה דכל אחד ילמוד מעניינו דמסיפא נשמע לרישא דברשב"א כתוב בסיפא אבל המערה לכלי של עובד כוכבים ממילא ש"מ דרישא מיירי אפי' מסתם יינם אבל כאן כתב אח"כ בפי' ואם לסתם יינם ממילא מיירי רישא בודאי יינם נמצא דעל הי"א חולק הטור וגם הרשב"א אבל במ"ש דבמערה לכלי שלא הודח אין בו חיבור כלל בזה חולק עליו הטור דהוי בכל גווני חיבור ועל מ"ש הטור אם לסתם יינם יוליך הנאה הקשה ב"י מה הנאה יש לו דהא לא נתערב שם כלום תמהתי למה לא הקשה כן על מה שכתב הטור אח"כ בשם הרשב"א אם יש במים שבחבית ס' וכו' וכן פסק בש"ע בסעיף שאחר זה ולמה לא הקשה ב"י היאך שייך בגת ביטול בששים נגד הקילוח והא הקילוח אינו מעורב שם אלא דבר ברור הוא דחכמים עשו חיבור הניצוק ביין נסך כהיתר הבלוע איסור על ידי שהוא רותח דקי"ל אף שהאיסור הוא בשלימותו בעינן ששים נגד כולו כן ממש עשו חכמים חומרא בזה וצריכים ס' לבטל הקילוח כאילו הוא ממש שם וכן לענין אם אין שם ס' אנו רואין כאלו חלק מן ההיתר שלמעלה נעשה איסור ממש וצריך שיוליך הנאה כו' גם רמ"ח בד"מ הביא ראייה לדעת הטור מדברי המרדכי פרק השוכר דבעינן ס' נגד היין נסך בכלי שהעובד כוכבים מערה מתוכו ש"מ דהוי כאילו הוא מעורב על כן יפה פסק רמ"א כאן ואם הוא סתם יינם בטל בס' ובמה שכתבתי מתורצים כל הקושיות שהקשה ב"י בלי שום דוחק מה שדחקו מקצת בזה גם לשון הרשב"א שהביא ב"י מבואר יפה ע"פ דרך זה:

{{עוגןמ|ז}} '''קיתון של מים כו'. ''' דהיין אינו מבטל היין האסור דמין במינו הוא ולא בטיל גבי יין אבל לדידן דקי"ל סי' קל"ד דבטיל לא צריך כאן מים וכן בסעיף שאחר זה וכמש"ל סי' קכ"ג סעיף ך':


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:ט"ז: יורה דעה]]