עריכת הדף "ט"ז/אורח חיים/תרלג"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{עוגןמ|א}} '''בין שהיא גדול'.''' לאפוקי מדר' זירא שאמר טעם פסול גובה דאז אין דר בצל סוכה אלא בצל דפנות וא"כ כל שהיא גדולה יותר מן ד"א דרווח יש צל סוכה אפי' ביותר מכ' אמה ולאפוקי מדרבא דאמר טעם פסול גבוה משום דלא שלטא בה עינא וא"כ אם הדפנו' מגיעות לסכך שלטא בי' עינא אפי' ביות' מכ' אמה קמ"ל דזה ל"מ אלא טעם פסול גבוה כרבא משום דסוכה בעי' דירת עראי פי' שתהיה ראוי' להתקיים בדירת עראי ואז אפילו עושה אותה דירת קבע ובנין חזק ש"ד אבל למעלה מכ' אינה ראויה לדירת עראי אלא צריך לעשות קבע וע"כ אפי' אם היה עושה דירת עראי אסור:

{{עוגןמ|ב}} '''אם צלתן מרוב' כו'.''' התו' ריש סוכה מקשי' אמאי כשר הא אי קלשת פי' אם תטול מה שלמעלה יהיו ההוצין נופלין כדאשכחן בריש עירובין גבי מקצת סכך בתוך כ' דפסלי' הסכך משום דאי קלש' ליה יהיה חמתה מרובה מצלת' ע"י שיפזרם הרוח וי"ל דהכא יש להכשיר יותר שיש רוב הוצין וראוים להתקיים בקל אם היה שם דבר הסומכ' ע"כ והר"ן הק' על הפסול דהוצין אם חמתן מרוב' מצילתן הא אמרי' ריש עירובין מקצת סכך בתוך כ' ומקצתו למעלה מכ' כשיר' אפילו אם קלשת מה שלמעלה פש ליה מה שבתוך כ' חמתה מרובה כיון שיש בחלל הסוכ' לא יותר מכ' והכא נמי נימא הכי וי"ל דל"ד דהוצין יורדין לא חשיב כסכך הלכך כל שחמת' מרובה כמאן דליתנהו דמי משא"כ במקצת סכך דחשוב עכ"ל והנה לכאורה יש כאן פלוגתא בין התו' להר"ן דלהתו' יש מעלה בהוצין טפי משאר מקצת סכך ולהר"ן גרעי הוצין ובאמת אין פלוגתא בין תו' להר"ן דשם בריש עירובין יש אמוראי דס"ל מקצת סכך למעלה מכ' פסול בסוכה ואליבייהו מתרצו התו' הך דהוצין הו' עדיף ורבא ס"ל במסקנ' התם דכשר בסוכ' ואליבי' מתרץ הר"ן דהך דהוצין הוה גרע משאר מקצת סכך נמצא לפי דק"ל שם כרבא יש גריעות' בהוצין מ"כ צריך שיהיו צילתן מרובה אבל בשאר מקצת סכך כשר אפי' אם אותו המקצת הוא חמתה מרובה כשר כדברי הר"ן מטעם כיון דהחלל הוא בהכשר מה לנו לעובי הסכך שלמעלה אפי' הוא הרבה:

{{עוגןמ|ג}} '''דברים נאים.''' עמ"ש ססי' תרכ"ז מדין נוי סוכה:

{{עוגןמ|ד}} '''בתבן וביטלו.''' היינו בפי' כדמסיק אח"כ והכלל בתרוייהו הן בעפר הן בתבן צריך דוקא ביטול בפי' ובגמ' אמרי' דבתבן ואין עתיד לפנותו שאנו יודעים שא"צ לו ובעפר סתם יש מחלוקת בין רבנן לר"י דלרבנן לא בטיל אפי' בזה עד שיבטל בפי' ולר"י מהני בזה כביטלו בפי'. וכ' ב"י דידוע דהל' כרבנן וכ"כ הרא"ש אלא דבטור כ' בזה דהו' מיעוט וא"כ פסק כר"י והוא תימא ובדפוס של מהר"א מפראג כתוב בטור נ"א וז"ל וכן אם מיעטו בתבן ועפר סתם שאין אנו יודעים אם צריך לו אם לאו או אפי' אנו יודעים שאין עתיד לפנותו כגון שאינו צריך לו לא הוה מיעוט אא"כ ביטלו בפי' כו' עכ"ל וזה עולה כרבנן ונוסחא זו עיקר וכן משמע שהי' הנוסחא לפני הב"י מדלא כ' מידי ע"ד הטור אלא הביא סתם הלכ' כרבנן ובלבוש העתיק כנוסחא של הטור שלפנינו ואינו עיקר:

{{עוגןמ|ה}} '''אפי' מהאיצטבא והלאה.''' דכיון דכשר מצד שכנגד הכותל האמצעי הוה שם עיקר הסוכה כדינא וזה החלק הוה כפסל היוצא מן הסוכ' נידון כסוכ' שהוזכר בסי' תרל"א ס"ז וכן הקנים היוצאים כו':

{{עוגןמ|ו}} '''פחות מד"א.''' דאם יש ד' אמות משפת האיצטבא ולכותל השני שהרחיקו ממנו פסול' דאין לאיצטבא זו אלא שני דפנות אותו שסמך לה מן הצד השני שראש האצטבא מגיע לו. אבל פחות מארבע אמות כשרה שאף הוא הוכשר ע"י דופן עקומ' ורואין סכך העליון המחובר לדופן הרחוק כאילו הוא מן הדופן עצמו ועוקם עד כנגד שפת האיצטבא וכאן מודדין גבהו משפת האיצטבא ולמעל' ואע"פ שמתחתיו נמשך כלפי חוץ הואיל וראשה אינו כלה עד כאן זהו גובה חללה. והרי נתמעט חלל' מתחתיו ולא כשר כאן כל הסוכ' שהרי אין לה סכך כיון שרואים הסכך כאלו היא כותל עקום:

{{עוגןמ|ז}} '''האצטבא באמצע.''' קמ"ל דאפי' מב' צדדים אמרי' ד"ע:

{{עוגןמ|ח}} '''יות' מי'.''' ולא אמרי' דאז הוה אצטבא רשות אחר:

{{עוגןמ|ט}} '''אפילו האצטבא גבוה י'.''' פי' דאביי ס"ל כיון שיש הכשר סוכה באותו אצטבא בראש' שיש ז' על ז' ומשהו גיד אסיק מחיצה על איצטבא סביב הגבוהים סביבות ראשו וחשוב' סוכה על ראשה ודפני האיצטבא הם דפנותיה ע"י גוד אסיק וסכך של מעלה כשר לה ואינו למעלה מכ' מראש האיצטבא וכדאמרי' לענין שבת גוד אסיק קמ"ל רבא דלא אמרי' כן גבי סוכה דבעי' מחיצות הניכרות כעין דירה וליכא ואע"ג דבסי' תר"ל ס"ח אמרי' פ"ת יורד וסותם פי תקרה חשוב שפיר מחיצות הניכרות כ"כ התוס':

{{עוגןמ|י}} '''אפי' חמתן מרובה.''' ופי' והיה לנו לומר שאין ההוצין נקראת סכך כלל אפ"ה פסול דכל שאין בחללה י' ה"ל דירה סרוחה ולא דיירי כך אינשי אבל הנוי לא מזיק בזה לפסול הדירה:

{{עוגןמ|יא}} '''אם אין בין חקק כו'.''' דאז יש להחקק מחיצות הסוכה ע"י לבוד. וכ' רבינו הטור בזה דההכשר הוא דוקא בתוך החקק ולא חוצה לו וק' מ"ש מהיתה גבוה עשרים ובנה איצטבא דמכשרינן בסעיף ה' כל האיצטבא ואמאי לא נימא גם כאן כן דהחלק החוצה לה הוה כפסל היוצא מן הסוכה כדלעיל וכן הקשה ב"י ומש"ה לא זכרו כאן דהכשר דוקא בתוך החקק ובאמת לק"מ דשאני הכא כיון שהפסול משום דירה סרוחה אמרי' אף אם ירצה לישב שם באותו חלק בודאי יצא תיכף משם וכמו דאמרי' בסי' תרכ"ט סי"ד לענין סכך שריחו רע ה"נ כאן כיון שצר לו שם המקו' וע"כ אין מועיל כאן הכשר החקק לחוצה לו:

{{עוגןמ|יב}} '''ויש ביניהם כו'.''' ולא אמרי' כאן דופן עקומה דלא אמרי' ד"ע אלא כשיש כבר דופן אלא שיש בו פסול משא"כ כאן שאין גבוה עשרה ואין שמו דופן אלא שע"י העיקום אתה רוצה לעשותו דופן הא לא אמרינן:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>