עריכת הדף "ט"ז/אורח חיים/רעה"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{עוגןמ|א}} '''שלא חילקו חכמים כו'.''' אע"ג דאח"כ מצינו שחילקו כגון בין א' לשנים ועוד הרבה כמ"ש אח"כ היינו שיש חילוק מצד האדם שלזה מותר ולזה אסור ולא גזרינן אדם זה בשביל אחר אבל בחילוק שמצד הנר לא חילקו כיון שיש בו איסור כשהוא למטה לא נפקע האיסור אם מגביהו או מסגירו בעששית דכיון שנאסר נאסר והוא האיסור עצמו משא"כ בחילוק של האדם אמרינן שלזה לא נאסר מעולם כנלע"ד נכון:

{{עוגןמ|ב}} '''וכן בנר של שעוה.''' אין פי' דבנר של שעוה אסור ג"כ דלא חילקו חכמים דבזה היה לנו לומר בזה לא נאסר מעולם וכמ"ש בסמוך אלא האי וכן קאי ארישא דתחלה גזרו גם בזה משום שמא יסיר ראש הפתילה ונמצא מכבה כ"כ ב"י דלא כיש מי שמסתפק בנר של שעוה וא"ל א"כ גם בי"ט יהיה אסור לקרות פיוטים לאור הנר של שעוה כיון דכיבוי אסור גם בי"ט הא ל"ק כיון דכיבוי זה הוא בשביל שידליק היטב וכי היכי דמותר להבעיר בי"ט ה"נ מותר לכבות קצת כדי שידלוק שפיר ועסי' תקי"ד בסופו אלא דק"ל על טעם ב"י דא"כ גם בשל שמן היה לגמרא ליתן טעם זה ול"צ לשמא יטה דהוא אינו שייך אלא ביש שמן בנר אבל אם הפתילה לחוד שם שרי ולטעם ב"י אסור ותו נ"ל דשל שעוה אין שם מלאכ' שחייב בה מדאוריית' דהא אף אם תאמר שהוא מכבה מ"מ כיבוי זה א"צ לגופו דדוקא במכב' להבהב הפתיל' חייב כדאית' סי' ער"ח אבל כאן אינו מכוין רק להסיר המונע ההדלקה ופטור מן התורה אלא איסור יש ולא גזרו שמא יטה אלא במקו' חיוב דאוריית' ועסי' ער"ח:

{{עוגןמ|ג}} '''אבל שנים קורין כו'.''' משמע דלענין פולין אין חילוק דאפי' בשנים אסור דכל אחד שהוא מפלה ובודק אחר כנים הוא בודק במקום אחר וה"ל כמו לענין קריאה בב' ענינים אם לא שאחד מפלה והשני משמרו שזה ודאי מותר:

{{עוגןמ|ד}} '''בבה"כ.''' פי' אפי' שם דיש בה רבים וכ"ש יחיד בביתו דאסור ומשמע דשאר התפלה מותר לקרות בסידור לאור הנר והטעם שהתפלה מצויה בפי הכל וא"צ עיון רב והוה כמו ראשי הפרשיות בסעיף י' ולפי מ"ש בנר של שעוה וחלב אין חשש כלל:

{{עוגןמ|ה}} '''שאין דרכו להטות.''' פי' שברור הוא שאין דרכו כו' אבל מסתמא לא אמרי' כן דיש גם באדם חשוב שדרכו להטות בחול. וכדאיתא בגמרא שאני ר"י בן אלישע שמשים עצמו על דברי תורה כהדיוט:

{{עוגןמ|ו}} '''ועוד שזנבות האודים כו'.''' אין זה מכיר כו' לפי זה אם יושבים סמוכים זה לזה שרי אבל בטור כתוב שבקל יכול להטות קודם שירגיש בו חבירו משמע דסמוכים לא מהני. ונראה שגם לזה נתכוין כאן במ"ש אין זה מכיר כו' פי' שאינו יכול להכיר כ"כ במהירות ונ"ל מטעם זה דאע"פ שמותר להתחמם נגד המדורה כדאיתא ס"ס רע"ו מ"מ אין לישב בסמוך אצל זנבות האודים כי יש לחוש שיגע בהם כדי שיבעירו היטב כדרך שעושין במדורה שמהפכין בזנבות אודים כדי שלא תכבה המדורה והוה ממש כמו חשש דכאן לענין אם רוצה לקרות לאור המדורה וחד ענינא הם כנלע"ד:<br>'''וא"ל''' ממ"ש הרוקח הביאו ב"י בסי' רע"ו אין לישב אצל האש שתיקן העכו"ם פן יבעיר או יחתה כו' משמע אבל לא חיישינן שמא יבעיר הישראל התם רבותא קמ"ל דאע"ג דהישראל לא יבעיר. כי ירא מפני העכו"ם אפ"ה חיישינן מצד העכו"ם:

{{עוגןמ|ז}} '''של בית רבן.''' בטור ורמב"ם כתוב לפני רבן אלא דהרב המגיד כתב בשם רשב"א אפי' שלא בפני רבן ומשמע כאן דפסק כרשב"א:

{{עוגןמ|ח}} '''שגורה בפיו קצת.''' מטעם זה יש להתיר למשכים בשבת לבית הכנסת ומתפלל לאור הנר הדולק שם מבעוד יום לפי שהתפלה ושאר דברים שהוא אומ' ודאי שגורים בפיו יותר מן ההגדה בפסח אבל ללמוד שם אסור כיון שצריך לעיין היטב אבל למה שהתרנו בסי' רע"ח בנר של שעוה אין כאן איסור וע"ש:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>