עריכת הדף "חק יעקב/אורח חיים/תצ"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''עד סוף הענין.''' דהיינו עד וידבר משה את מועדי י"י. וכת' בשל"ה שיש לעשות ביום שני בסעודה איזה דבר זכר לסעודת אסתר שביום ההוא נתלה המן:

{{עוגןמ|ב}} '''מתפלל כדרכו.''' וא"א מזמור לתודה לפי שתודה עצמו לא היה נקרב לפי שצריך עמו שני לחמי תודה של חמץ ומה"ט ג"כ א"א אותו בע"פ. ובענין הנחת תפילין והסרתן ע"ל ר"ס כ"ה ול"א ונראה הסכמת אחרונים לחלצם קודם הלל וקריאת התורה והש"ץ אחר הלל. וכבר נתפשט המנהג על פי דברי רמ"א ס"ס כ"ה בהג"ה לחלצם רק קודם תפלת י"ח במוסף ואין לשנות מנהגם כמ"ש הט"ז עצמו ס"ס כ"ה אפי' על מי שאינו חולצם כלל וכ"ש במנהג זה שנתיסד על פי רמ"א בשם ב"י שאנו נמשכין אחריהם בכל מקום ובפרט בח"ה של פסח כמ"ש הרא"ש בהל' תפילין בשם ר' יוחנן היה חושש בראשו ולא הוי מנח תפילין אלא מפיסחא לפיסחא ומה שהיה מניח בפסח נ"ל משום דכי כתיב ושמרת את החקה בפסח כתיב עכ"ל. ואם כן איך יסיר התפילין קודם קריאת הפ' הזאת ומשום לא פלוג יסירם תמיד אחר קריאת התורה נ"ל:

{{עוגןמ|ג}} '''ואם לא אמרו אין מחזירין אותו.''' לפי שאינו מחויב לאכול פת וכמו שנתבאר לעיל סי' קפ"ח וע"ש בדברי אחרונים וע"ל סי' תע"ה ס"ק כ"ג:

{{עוגןמ|ד}} '''אומר את יום.''' וכת' במ"א ומכאן ראיה שאין לו' הרחמן ינחילנו ליום שכולו טוב בבה"מ. ושמעתי שבי"ט שחל להיות בשבת שי"א הרחמן ינחילנו ליום שכולו שבת טוב ומנוחה לחיי העולם:

{{עוגןמ|ה}} '''אין נוהגין לומר''' ועכשיו המנהג לו' את יום מקרא קודש וכן הסכמת האחרונים:

{{עוגןמ|ו}} '''קורין ההלל בדילוג.''' הטעם בש"ס פרק ב' דעירובין כיון שאין חלוקין בקרבנותיהן ובב"י כתב בשם המדרש הטעם אמר הקב"ה מעשי ידי טבעו בים ואתם אומרים שירה לפני ע"כ:

{{עוגןמ|ז}} '''מש"ך תור"א''' והם סימני ראשי פרשיות דהיינו יום א' משכו וקחו וגו' יום ב' תורא שהוא שור או כשב וכן כולם עד יום השמיני:

{{עוגןמ|ח}} '''הרביעי.''' פי' בח"ה:

{{עוגןמ|ט}} '''זמן חרותינו.''' וכת' מהרי"ל וי"א זמן שמחתינו משום שמחת טביעת מצרים וכת' בשכ"ג סי' תפ"ז וקשה דא"כ הלל למה אמרי' משוה מעשי ידי טובעין בים איך נאמר זמן שמחתינו על הטביעה עכ"ל. ובאמת לק"מ דדוקא ההלל לומר שירה לפני הקב"ה כאלו יש שמחה לפניו אין אומרים משום מעשי ידיו טובעים בים אבל אומרים זמן שמחתינו שיש באבוד רשעים רנה וכדאיתא להדיא חילוק זה ס"פ א' דיני ממונות לכן אותן הנוהגין לומר כן אין למחות בידם אבל מנהגינו לו' זמן חירותינו. ואם חל יום השביעי בשבת כיצד מהפכין היוצרות וכן אם חל מילה בשביעי או בשמיני כיצד נוהגין ביום ליבשה יתבאר היטב בלבוש ומנהגים וע' במ"א:

{{עוגןמ|י}} '''ולא בחתימה.''' וע' בדברי אחרונים מה שמחלקים כאן לבין חול המועד של סוכות שמזכירין י"ט בברכת הפטרה מפני דחלוקים במוספין חמיר טפי מ"א:

{{עוגןמ|יא}} '''שלא לברך.''' וקצת אחרונים פסקו שיש לברך והט"ז מסיק כדעת הרב שאין לברך וכן עיקר שלא להכניס עצמו לספק ברכה:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}